|
מסיבה לא כל כך ברורה, דיבידנדים "יצאו מהאופנה" בארה"ב לפני כמה שנים – אבל הסכומים המשתלמים כעת מעמידים את החברות שמחלקות אותם חזרה במוקד, על חשבון מניות "מומנטום" שונות מתחומי הטכנולוגיה והביומד בעיקר.
דיבידנדים משקפים את הקפיטליזם במיטבו – לכן קשה במיוחד להאמין שדווקא בארה"ב הייתה ירידה כל כך משמעותית בחלוקתם, לפחות עד השנה שעברה.
על פי דוח חדש מאת הנדרסון השקעות גלובליות, בשנה שעברה חילקו חברות אמריקאיות 302 מיליארד דולר בדיבידנדים, עליה של יותר מ-50% מהדיבידנדים שחולקו ב-2012, שהסתכמו ב-197 מיליארד דולר בלבד.
יתרה מזאת, בהנדרסון אומרים שב-2013, בחברות ציבוריות בכל העולם, חילקו טריליון דולר בדיבידנדים, רף שנחצה לראשונה. אם נרצה להשוות את הנתון הזה למשהו, הרי שעל פי הנתונים של תומפסון רויטרס, לחברות ברחבי העולם יש כרגע מעל 7 טריליון דולר במזומן, והביקוש של בעלי המניות לדיבידנדים רק ילך ויתחזק.
בשנה שעברה, 20 חברות בלבד היו אחראיות לדולר אחד מכל 6 דולרים שחולקו בדיבידנדים (שישית מכלל הסכום שחולק) – או במילים אחרות, 20 החברות הללו חילקו כמעט 169 מיליארד דולר בשנה שעברה.
37% מכלל הדיבידנדים חולקו על ידי חברות מצפון ארה"ב | צילום: Shutterstock
עשר המחלקות הגדולות של השנה שעברה היו תאגיד האנרגיה Royal Dutch Shell, Exxon Mobil, אפל, China Construction Bank, HSBC, China Mobile, Vodafone Group, AT&T, Banco Santander וג'נרל אלקטריק. העשיריה המנויה חילקה סכום כולל של 97.1 מיליארד דולר ב-2013.
בעשיריה הבאה ניתן למצוא את מיקרוסופט, BP, Chevron, Total, ג'ונסון & ג'ונסון, נסטלה, פייזר, נוברטיס, GlaxoSmithKline ופרוקטר & גמבל, שנפרדו מלא פחות מ-71.6 מיליארד דולר בדיבידנדים משותפים.
על המפה
בחלוקה גלובלית, 37% מהדיבידנדים שחולקו ב-2013 הגיעו מחברות בצפון אמריקה; 22% הגיעו מחברות ממרכז אירופה, למרות נתוני המאקרו המדאיגים ביבשת; ו-11% הגיעו מהממלכה הבריטית לבדה. חברות משווקים מתפתחים אחראיות ל-14% מהדיבידנדים שחולקו, באזור ארצות הפסיפיק (הסובבות את האוקיינוס השקט) אחראים ל-11% וביפן ל-5%.
כמו כן, בחלוקה לתחומים, חברות פיננסיות חילקו את מרבית הדיבידנדים בשנה שעברה – 218 מיליארד דולר, כ-24% מהסך הגלובלי. חברות האנרגיה הגיעו למקום השני בחלוקה ב-2013, עם נתון של 125 מיליארד דולר שחולקו לבעלי המניות, וזאת בעוד חברות מתחום התקשורת חילקו 82 מיליארד דולר.
עבור משקיעים רבים ששואבים מהשוק הכנסה סדירה, המניות הללו יכולות להוות פתרון לא רע. זאת כאשר השקעות שמניבות הכנסה סדורה, כמו אגרות חוב ממשלתיות למשל, לוקות בבעיה הנפוצה של אחוזי ריבית נמוכים במיוחד.
זה נוח כמובן לממשלות, שלוות כסף בריבית נמוכה, ולא טוב עבור הציבור המשקיע שמלווה להן את הכסף – שלא סביר שיהנה מהכנסה משמעותית. אז האם זה הזמן לעבור למניות? "בשנים האחרונות הפך שוק ההון למקור הכנסה מרכזי עבור אנשים ברחבי העולם, וזה כנראה לא עומד להשתנות. החדשות הטובות הן שגם החברות מתחילות להפנים שהן צריכות לספק למשקיעים שלהן דיבידנדים", כך על פי הדוח של קבוצת הנדרסון.
ומה לגבי ישראל?
בארץ, 10 החברות שחילקו הכי הרבה דיבידנדים הגיעו להיקף של 5.3 מיליארד שקל, טיפה בים לעומת הנתון העולמי.
ראשונים בחלוקת דיבידנדים – שאול (בתמונה) ויוסי אלוביץ' | צילום: מוטי אלמליח
במקום הראשון נמצאת חברת בזק, שבשליטת האחים שאול ויוסי אלוביץ'. עד שיגיע למעלה לבעל השליטה, אגב, צריך הכסף לעבור בפירמידת האחזקות של השניים, למעלה לבי קומיוניקיישנס, עוד שלב לאינטרנט זהב, ורק אז לאחים אלוביץ'.
שניה ברשימה היא קבוצת דלק, שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה. מתוך הרווח הנקי של הקבוצה אשתקד, שעמד על 740 מיליון שקל, חילקה הקבוצה 600 מיליון מתוכם בדיבידנדים; ובמקום השלישי נמצאת מגדל ביטוח, אשר חילקה אשתקד 400 מיליון שקל, וזאת מתוך רווח נקי של 618 מיליון שקל.
חדי העין מבינכם בטח שמו לב ששלושת החלוקות הללו תואמות לנתון העולמי בגזרת התחומים – אנרגיה, תקשורת ופיננסים – שהיו לוהטים בגזרת הדיבידנדים של 2013. לפחות בזה ישראל בקו אחד עם העולם.
|
