|
פול אוראג'יאקה, יזם ניגרי בן 37, הוא המייסד של Auldon Limited (אולדון), יצרנית צעצועים אפריקאיים. אולדון מייצרת בובות וצעצועים אחרים אשר מתארים ומלמדים את המורשת של אפריקה עבור הילדים. אוראג'יאקה הקים את החברה לפני 17 שנה עם פחות מ-100 דולר, כיום לחברה הכנסות שנתניות העולות על 10 מיליון דולר.
מלבד ניגריה, הצעצועים של אולדון מבוקשים גם במדינות נוספות כמו דרום אפריקה, גאנה, קניה ואפילו בחלקים מסוימים באירופה. בשנה שעברה, השיקה אולדון סט של בובות רב תרבותיות בלבוש המסורתי של הקבוצה האתנית המרכזית של ניגריה. הבובות הפכו להצלחה מסחררת ולהיט עצום בקרב ההורים הניגרים ובנותיהם. בשיחה על המסע שעבר דיבר אוראג'יאקה גם על תוכניותיו לעתיד:
פול אוראג'אקה | צילום: מתוך אתר החברה
מדוע החלטת להסתכן ולהיכנס לעסקי ייצור הצעצועים האפריקאים?
גדלתי בווארי שבדרום ניגריה והשאיפה היחידה שלי הייתה לנסוע לארה"ב ולחפש מרעה ירוק יותר לחיים, מעולם לא תכננתי באופן ספציפי להיכנס לעסקי הצעצועים. בזמנו הייתי בן 18 ונחוש לעזוב את ניגריה בכל מחיר. יחד עם חבריי הגעתי אינספור פעמים לשגרירות האמריקאית במרדף אחר ויזה, בסופו של דבר כל החברים שלי קיבלו אשרות חוץ ממני.
באופן טבעי הפכתי מדוכדך ומבויש. לא היה לי מושג מה תהיה הפעולה הבאה שלי לכן החלטתי להישאר מאחור בלאגוס ולא לחזור לעיר שלי בה אני אהיה מושא הלעג של חבריי. כך הצעד המאולץ שלקחתי מתוך בושה הפך למסע מפואר של הצלחה והגשמה.
התחלת את העסק שלך בשוק אידומטה, מקום לא אופנתי במיוחד ומאוד עמוס. עד כמה תובעני היה זה לבנות עסק משם?
אני מסתכל אחורה כעת ומחייך, כי אכן הייתה זו החלטה קשה לקבל באותו הזמן. אידומטה הוא שוק צפוף והאווירה בו די עוינת, הרגשתי כמו דג שנזרק לים מלא בכרישים המנסה לא להיאכל. כל הגורמים האלו עודדו אותי להשאיר את חותמי על העולם – וכאשר זו הייתה המחשבה שמובילה אותי לא הייתה לי ברירה אלא להתרגל למצב.
זמן לא רב לאחר מכן, נפתחו עיניי ונתקלתי במספר בחורים צעירים שהצליחו להרים את העסקים שלהם. וכך, רגע לפני שנסחפתי לחלוטין החלטתי לחזור לבית הספר ולקבל השכלה. בזמן שעבדתי עבור גיסתי בשוק נרשמתי ללימודי חשבונאות באוניברסיטת לאגוס ולאחר מכן המשכתי לתואר שני במנהל עסקים. לאחר שסיימתי את בית הספר, יצאתי למסע, מצויד במיומנויות הניהול שרכשתי.
היום אני יכול לומר בביטחון רב שהתחלה צנועה, שהחלה לפני כ-17 שנים כמיזם קון, היא כיום חברה מובילה המייבאת ומייצרת צעצועים חינוכיים ואיכותיים לסיטונאים וקמעונאים בניגריה. כאשר התחלתי את המיזם, ב-1997 בסיס ההון שלי היה בערך 30 דולר. נכון ל-2014, המחזור של החברה זינק ועבר את רף 7 המיליון.
ניגריה לא ידועה בהיותה סביבה התורמת לשגשוגם של העסקים הקטנים בה. איך הצלחת להתגבר על המכשולים שהוצבו לפניך, בעיקר בתחום המימון?
כמעט וויתרתי בהתחלה מאחר ובניית העסק הייתה קשה במיוחד, בעיקר ללא המימון מהבנקים. זה היה כמעט בלתי אפשרי אבל היו אלו דווקא התסכול והכעס שהניעו אותי למצוא פתרונות ולשגשג.
|
