בשבוע שעבר יצא לדרך אחד האירועים המסקרנים, הסבוכים והמורכבים ביותר אשר ידעה מערכת המשפט בארה"ב בשנים האחרונות. מדובר במשפטו של רוס אולבריכט, החשוד כאדם העומד מאחורי היישות הווירטואלית תחת השם "הפירט המאיים רוברטס" אשר הפעיל פלטפורמה אינטרנטית ענקית לסחר בסמים, ואשר לכידתו על ידי סוכני ה-FBI בשנה שעברה הפכה לאחד הסיפורים המדוברים והמסקרנים ביותר של השנה.
רבות כבר נאמר על דמותו המסתורית ועל הסיפור הביזארי משהו, אך כל פרט חדש אשר עולה ונחשף במהלך המשפט שופך עוד אור על הסיפור האפל הזה, וצובע בצבע חדש את כל מה שחשבנו שאנו יודעים ומבינים בסיפור שהיה יכול בקלות (וכנראה עוד יעשה זאת) לפרנס כותבים הוליוודיים רבים, אשר ינסו לפצח את דמותו של אולבריכט ולעבד את הסיפור אל מסכי הקולנוע.
לאלו אשר אינם זוכרים את פרטי הפרשה המדוברת, זהו "תקציר הפרקים הקודמים":
כבר לפני מספר שנים החלה לצבור תאוצה פלטפורמה אינטרנטית תחת השם "דרך המשי". האתר פעם במעבה ה"דארק נט", ואיפשר לגולשים להזמין חבילות המכילות מגוון רחב של סמים היישר לדלת ביתם. החבילות נארזו בוואקום מיוחד אשר מנע מכלבים וטכנולוגיות שונות לזהות את תוכן המשלוח, והגולשים יכלו לקבל בלחיצת כפתור כמויות גדולות של סמים מסוכנים, ממש מתחת לאפו של שירות הדואר האמריקאי.
אולבריכט. המשפט המסקרן של השנים האחרונות | צילום: מתוך לינקדין
התשלום באתר התאפשר באמצעות מטבע הביטקיון, אשר הלך והתפתח גם הוא באותן השנים. באמצעות המטבע הווירטואלי, רוכשי החבילות יכלו להעביר תשלום למערכת, כשלסוכנויות הממשלתיות השונות לא הייתה כל יכולת מעקב אחר זהותם של הרוכשים או נתיב הכסף. כך, פעל האתר במשך כשנתיים, כשעל פי ההערכות הוא הכניס למעלה ממיליארד דולר לאורך התקופה. מפעילו, דמות ווירטואלית אשר הזדהתה תחת השם "הפיראט האיום רוברטס", הכניס על פי ההערכות למעלה מ-80 מיליון דולר.
סוכני ה-FBI והמשרד האמריקאי להגנת המולדת עקבו אחר האתר לאורך תקופה ארוכה. הם ראו בו איום משמעותי על בטחון ארה"ב – לא רק בגלל משלוחי הסמים אשר חצו את המדינה באין מפריע, אלא בעיקר בשל הסמליות של המהלך, אשר אפשרה לאזרחים לעקוף בלחיצת כפתור את כל מנגנוני החוק והשלטון.
גם "רוברטס" עצמו הקפיד להדגיש את הפן המהפכני בפעילותו. בראיון בלעדי ומסקרן במיוחד שנתן לכתב פורבס אנדי גרינברג, הדגיש רוברטס כי הוא רואה בעצמו מהפכן חברתי של ממש: "זה לא נוגע לסמים. זה נוגע לכך שאנחנו עומדים על זכויות האדם הבסיסיות המגיעות לנו, וזה נוגע לסירובנו להיכנע, כשלא עשינו שום דבר רע", אמר באותו ראיון. "דרך המשי' היא רק כלי להעברת המסר. כל היתר שולי".
אך למרות שהיה משוכנע כי אופייה האנונימי של רשת הדארק נט והטכנולוגיה הבלתי ניתנת למעקב של מטבע הביטקוין ישמרו גם עליו מפני סוכנויות הביטחון האמריקאיות, בחודש אוקטובר 2013 הגיעו סוכני ה-FBI לפתח ביתו. אנשי הסוכנות סירבו לפרט כיצד הצליחו לחשוף את זהותו, אך טענו כי בידיהם הוכחות חותכות כי הצעיר בן ה-29 הוא אכן "הפיראט האיום רוברטס". מאז, נותר אולבריכט במעצר. בשבוע שעבר, כאמור, נפתח המשפט – כשאנשי התביעה חושפים את מערך המעקב המתוחכם של סוכני ה-FBI אחריו, וגם פרקליטיו דואגים לספק "הצגה" של ממש, כשהם נוקטים בקו הגנה מסקרן וחדשני במיוחד.
סוכנים סמויים ומוות מפוברק
אחד הפרטים המסקרנים אשר נחשפו במשפט במהלך השבוע, היו פרטיהם של הסוכנים הסמויים אשר הפעילו ה-FBI והמשרד להגנת המולדת במהלך החודשים אשר קדמו ללכידתו של אולבריכט. כך, נחשף, סוכן בשם ג'ראד דר-יגייאן הצליח בחודש יולי 2013 להשתלט על חשבון של ישות אחרת אשר פעלה באתר, תחת השם "קירוס". במשך מספר חודשים עד לרגע המעצר, הסוכן החשאי שמר על קשר עם רוברטס וניסה לדלות פרטים רבים ככל הניתן על אופן פעילותו ועל זהותו האמיתית. אולבריכט אמנם שמר על זהותו בסוד, גם מפני "קירוס", עמו שיתף פעולה במשך שנים. אך הקשר הראשוני הזה ביניהם היה "קצה החוט" אשר חיפשו בסוכנות כדי להגיע לרוברטס ולחשוף את זהותו.
צילום אילוסטרציה: thinkstockphotos
כאן, הפרטים נותרים מעט מעורפלים. עדיין לא נחשף כיצד בכל זאת הצליחו הסוכנים לזהות את אולבריכט, אך במהלך אותה תקופה הם כבר החלו לעקוב אחריו כאחד החשודים המרכזיים בפרשה. דמות מפתח נוספת הפרשה המסתעפת הוא קרטיס קלארק גרין – שחקן פוקר מקצועי בשנות ה-40 לחייו, אשר החזיק בעבודה נוספת, אותה הסתיר מאישתו ומילדיו, כשעבד כמנהל בפועל של "דרך המשי".
אך גרין היה פחות זהיר מאולבריכט, וסוכני ה-FBI הצליחו לעצור אותו לאחר שהמיר כספים בפזיזות בין חשבונות הביטקוין והבנק שלו. "רוברטס" גילה על מעצרו כמה ימים לאחר מכן, וחשש כי גרין הולך לשתף פעולה עם הסוכנים ולהביא להפללתו. אז, על פי החשד, החליט אותו רוברטס להתנקש בחייו של גרין – ופנה לרוצח סחיר לביצוע המשימה.
אך מה ש"רוברטס" לא ידע היה כי למעשה פנה לסוכן סמוי נוסף. הוא שילם לו 40,000 דולר בטרם ביצוע הרצח, וסיפק לו פרטים כמו כתובתו ומנהגיו של גרין. סוכני ה-FBI לא רצו לקחת סיכונים מיותרים, והחליטו לשכנע את מזמין החיסול כי גרין אכן חוסל. הסוכן הסמוי שלח לרוברטס בדואר אלקטרוני תצלום (מזויף כמובן) של גופתו של גרין, אז שילם לו רוברטס 40,000 דולר נוספים.
מי עומד מאחורי הדמות הווירטואלית?
אחד הדברים המסקרנים ביותר במשפט הנוכחי, כאמור, הוא קו ההגנה אשר נוקטים פרקליטו של אולבריכט. על פי טענה אשר הציגו לראשונה במהלך המשפט, אולבריכט מודה כי הוא אכן מי שהקים את האתר – אך טוען כי הוא זנח את פעילותו מיד לאחר ההקמה, וכי אדם אחר הוא שעמד מאחורי הדמות הווירטואלית לאורך השנים האחרונות. הוא גם טוען בתוקף כי לא הוא גזר את סכומי העתק מהפעלת האתר, וכי מעולם לא הזמין רצח של אדם כלשהו.
קו ההגנה הזה מבוסס, בחלקו, גם על אותו ראיון של "רוברטס" למגזין פורבס בטרם נתפס. אז, אמר רוברטס כי "לא אני הקמתי את האתר, אלא קודמי בתפקיד". כמובן שלא מן הנמנע שאולבריכט בסך הכל הכין קו הגנה עתידי למקרה שיתפס, אך לא ניתן להוכיח את הטענה הזו.
כעת, ניצבים הפרקליטים, השופט והמושבעים בפני בעיה לא פשוטה כלל, אשר עשויה לשמש כתקדים של ממש לסוגיות רבות בשנים הקרובות. האם יוכלו להוכיח מעל לכל ספק כי אולבריכט הוא אכן האדם מאחורי דמותו של רוברטס האיום? אם סוכני ה-FBI לא יצליחו להציג הוכחות טכנולוגיות משמעותיות או לאתר את הכספים הנעלמים (אשר כאמור אינם ניתנים למעקב), יתכן כי צוות המושבעים לא ישתכנע כי אובלריכט הוא אכן האדם בבסיס פעילותה של "דרך המשי". בעידן האנונימיות והווירטואליות של רשת האינטרנט כיום, זו בהחלט סוגיה שכדאי לדון בה בכובד ראש.
|