| המהלך הנקמני של החרמת איפא״ק, שלפי דיווח באי.פי נשקל בבית הלבן כחלק ממאמץ לגמד ככל האפשר את נאומו הצפוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס ולהסיט ממנו את תשומת הלב, לא נועד כדי להעניש את השדולה היהודית בארה"ב, אלא לשדר הצהרה החלטית ונחרצת, ולפיה מאומה לא יעצור את הבית הלבן מהשגת הסכם עם איראן.
אין זה אומר שההסכם חייב להיחתם עד תאריך היעד של ה־24 במרץ. לפי הערכות במרכז האו"ם בניו יורק, קרוב לוודאי שהצדדים יחליטו להמשיך במו"מ עד לאביב. אבל עם זאת, ברור שהנשיא ברק אובמה נחוש בדעתו לחתום את השנתיים האחרונות של כהונתו במה שהוא רואה כהישג מרכזי, אולי היחידי המשמעותי במדיניות החוץ שלו -סיום עידן האיבה בין ארה"ב ואיראן.
בבית הלבן אף לא התפעלו מההערה בדוח סבא"א שפורסם שלשום, שלפיה "איראן לא סיפקה הסברים לגבי בחינת חומרי נפץ ואמצעים אחרים שעלולים להיות בשימוש לבניית פצצות גרעיניות". בכירים אמריקאים המעורבים במגעים עם איראן מציינים כי ארה"ב תעמוד על כך שכל הסכם שיושג יכלול פרמטרים ותנאים שיבטיחו כי איראן לא תוכל לפתח נשק גרעיני. יש לציין כי הדוח כולל גם הערה חיובית, שלפיה איראן הפסיקה את הרחבת הניסויים בצנטריפוגות, בהתאם להסכמות שהושגו עד כה בשיחות.
כך או כך, גם אם נתניהו יחליט לוותר על הופעתו בקונגרס, מחווה כזאת לא תשפר במאומה את האווירה העכורה בין ראש הממשלה לנשיא ארה"ב, ולא תתקן כמלוא הנימה את ההרס שנגרם בין ישראל לצמרת הממשל האמריקאי. זהו נזק עצום לנכס האסטרטגי החשוב לישראל, אבל הפיך וניתן לתיקון – רק בתנאי שראש הממשלה הבא של ישראל לא יהיה בנימין נתניהו.
נתניהו ואובמה. נזק בלתי הפיך ביחסים בין השניים | צילום: flickr U.S Department of State
מה שמתחולל עכשיו זאת התנגשות חזיתית בין שני אישים, שמילת המפתח לתיאור התנהלותם היא "דווקא". הנשיא אובמה חדור רוח קרב להוכיח כי דווקא בשנתיים האחרונות לכהונתו, שלפי המסורת הבלתי כתובה נידונות לחוסר אונים ולרפיון, הוא מתכונן להפגין נוכחות פעילה ומעורבות אגרסיבית במטרה להשיג יעדים, בייחוד במדיניות הפנים, אבל גם בתחום מדיניות החוץ.
מנגד, נתניהו, שמאמין כי גם על רקע הסקנדלים והגילויים המביכים ייבחר שוב, משוכנע כי דווקא על רקע הפולמוס החריף וגל הביקורות נגד הופעתו בקונגרס – הוא זה שימלא את תפקיד נביא הזעם ויוכיח את העולם על הסכנה והאיום באיראן גרעינית. בגין עוצמת הבית הלבן ותמיכת רוב האמריקאים במדיניות החוץ הפייסנית שלו – ל"דווקא" של אובמה סיכויים הרבה יותר טובים לשאת פירות מאשר ל"דווקא" של נתניהו, שעומד לפני בחירות.
מכל הסיפור הלא טוב הזה, איפא"ק יוצא מסכן, אומלל וחבול. השדולה הוותיקה, שבשנים האחרונות איבדה הרבה מהמוניטין שלה כארגון מתוחכם ויעיל, כבר נענשה. החלטת נתניהו להיענות להזמנת היו"ר הרפובליקני של בית הנבחרים, ג׳ון ביינר, והפולמוס החריף שההופעה המתוכננת הציתה – פגעו אנושות באיפא"ק.
זהו ארגון שרוב פעילותו מתמקדת בגבעת הקפיטול ומטרתו השתדלות למען ישראל בקרב המחוקקים כולם -רפובליקנים ודמוקרטים כאחד. ראש הממשלה, שאהדתו לרפובליקנים ידועה, מזוהה היום כבן יקיר של צמרת המפלגה וגיבור הרוב הרפובליקני בגבעת הקפיטול – ובאותו זמן מהווה מושא לכעסם של מחוקקים דמוקרטים בכירים. זהו מיצוב אומלל של מנהיג ישראל, המנוגד בעליל למטרות השדולה ומחבל בעבודתה.
לדברי מקורות דיפלומטיים בניו יורק, ארה"ב מדירה לא רק את ישראל מסודות המו"מ עם איראן, אלא גם את עמיתותיה בקבוצת שש המעצמות (המקיימת רשמית את המו"מ עם איראן). בהנחיית הבית הלבן ובתיאום עם שר החוץ ג'ון קרי, המשלחת האמריקאית בראשות וונדי שרמן מקיימת שיחות עם שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף, שלא כולן מדווחות לנציגי המעצמות.
לדברי המקורות, "האמריקאים מניחים לאירופאים לטפל במשבר המתמשך באוקראינה, אבל נטלו לעצמם את ניהול המו"מ עם איראן. הנשיא אובמה שואף לכך שההסכם עם איראן ייזקף לזכותה הבלעדית של ארה"ב".
לכתבה במעריב
|
