|
לא לחינם אימצו האמריקאים את המילה "חוצפה" העברית. היא לא חסרה רק בלקסיקון האמריקאי, היא חסרה בתרבות כולה. בשפתם, העשירה בהרבה מהשפה העברית, אין מקבילה אמיתית שמאגדת את שלל רבדיה של מילה זו. החוצפה הזאת, שמכילה גם היבטים של אומץ, תעוזה, להט ויוזמה, היא מהתכונות שהפכו את ישראל למדינה שרבים בעולם מכנים, או כינו בעבר, "נס כלכלי" או "סטארטאפ ניישן".
בשנותיה הראשונות של המדינה הצעירה נותבו החוצפה והיוזמה לסלילת כבישים והקמת יישובי "חומה ומגדל". עד מהרה התחלפה האווירה הסוציאליסטית ברוחות השוק החופשי שנשבו מבריטניה ומארה"ב ובמהפך השלטוני של 77'. החברות שקמו באותן השנים כבר לא שאפו להפריח את השממה או להעסיק מאות אלפי עולים חדשים, הן רצו לעשות כסף גדול – והרבה ממנו. החבר'ה מ־ICQ היו שם בשנות ה־90, ואחריהם הגיעו חברות רבות נוספות שחיפשו להצטלם עם צ'ק שמן בשער האחורי של העיתון. "סטארט־אפ ניישן" קראו לזה, אבל איפה בדיוק הניישן?
הפרויקט המלא מופיע בגיליון פברואר של פורבס ישראל
– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לצד הצלחות גדולות, הותיר השוק החופשי אנשים רבים במצוקה עצומה, שלא קיבלה מענה או גיבוי מן השלטון. לאור מציאות זו החלו לקום ארגונים ועמותות, המנסים למלא את החלל הריק – עמותות שנותנות כתף לילדים חולי סרטן, עמותות שמעניקות בסתר אוכל לנזקקים, וגופים אחרים שדואגים לאיכות הסביבה. אלא שלמרבה הצער, גם פתרונות מסוג זה הינם מוגבלים, הן מבחינת תקציב והן מבחינת היקף המענה שהם מסוגלים לתת.
מציאות קשה זו הובילה לשינוי תפיסתי נוסף, שצומח מלמטה: אט אט הופכת ישראל מ"סטארטאפ ניישן" ל"אימפקט ניישן". אותה אומה, אותן יכולות טכנולוגיות, אבל עם מטרה לעשות טוב. המילה סולידריות חוזרת והופכת להיות פחות גסה. יותר ויותר אנשים מביטים לא רק פנימה, אלא גם החוצה, אל הסביבה שלהם. הם מבינים שכדי להרוויח כסף כבר לא מספיק להמציא קוד חדשני ופורץ דרך, צריך גם להביא תועלת לחברה. אנשים אלה חולמים על אקזיט, אבל גם על שינוי חברתי.
צרת יחיד – פתרון לרבים
במסגרת התחקיר לפרויקט הסטארטאפים החברתיים שמופיע בגיליון החדש של מגזין פורבס ישראל, נחשפנו לעשרות רבות של חברות הזנק בשלבים שונים. כל אחת מהן מציגה סיפור אחר, אבל לכולן קו עלילתי דומה: יזם המזהה קושי חברתי, לעתים קרובות מתוך היכרות אישית או צורך משפחתי־קהילתי, ויוצא לדרך עם הון עצמי תוך שהוא מוותר על משרה מכניסה כשכיר. המוטיבציה מנצחת את הקושי הכלכלי, ובמקרים רבים יזם או שניים עובדים לבד ונלחמים על כל שקל ועל כל לקוח.
"יזמים חברתיים לוקחים על עצמם את המשימה ליצור ולקיים ערך חברתי", מסבירה קרן ליטני, מייסדת ומנכ"לית Socialize, חברת המתמחה בייעוץ לניהול לקוחות מתקדם מבוסס פתרונות טכנולוגיים ודיגיטליים על פלטפורמות חברתיות והתנהגותיות. "הם רודפים אחר הזדמנויות לשרת מטרה זו, הם מתמקדים בחשיבה מתאימה בעולמות העסקים ופועלים בכל מיני ארגונים: גדולים וקטנים; חדשים וישנים; דתיים וחילוניים; ללא מטרות רווח, למטרות רווח ובמודלים היברידיים".
רותמים את הטכנולוגיה כדי לייצר מציאות חדשה. משתתפי בפרויקט | צילום: אריק סולטן
ליטני חברה לפורבס וביחד, בהובלתה, צפוי להיערך (ב־25 בפברואר, בתיאטרון "הבימה") הכנס הראשון בישראל המחבר בין יזמות טכנולוגית ליזמות חברתית. במסגרת הכנס תתקיים תחרות מיזמים חברתיים, שמטרתה לבנות אקו־סיסטם שיסייע להגשמת חזון הפיכתה של ישראל ליצואנית מספר אחת בעולם בתחום ה־Tech for Impact.
– להרשמה לכנס Forbes Socialize15
"אם נוכל לספק הון לאזורים שבהם השוק המקומי והעולמי משווע לפתרונות, נמצא הון אנושי יוצא מן הכלל עם רעיונות טכנולוגיים פורצי דרך ומוטיבציות גבוהות לספק פתרונות חברתיים, יותר מאשר בתחומים של הכלכלה המסורתית", מצהירה ליטני.
את ההזדמנות הזאת היא מתכוונת לספק גם באמצעות קרן הון־סיכון וחממה טכנולוגית חברתית שהיא מקימה בימים אלה, אשר תפעל בישראל ובסיליקון וואלי.
לליטני אין כל ספק כי יזמים חברתיים הם אנשים שאפתנים ועקשנים הנותנים דרור ליצירתיות ומונעים על ידי הרעיונות שלהם. "הם גם בעלי חזון וגם ריאליסטים אולטימטיביים – הם הדור הבא של המנהיגות הכלכלית", היא קובעת.
אם אין אני לי
נראה כי בהדרגה מופנמת בעולם המערבי הבנה קולקטיבית שאפשר – ואולי אפילו חובה – להשתמש בטכנולוגיה כדי לייצר מציאות חדשה; מציאות שתאפשר לעקוף את הערוצים הבירוקרטיים המקובלים והמסורבלים; מציאות שתצעיד אותנו קדימה אל עבר עידן חדש שבו אנשים פרטיים בעלי חזון, אומץ, יצירתיות וגישה בלתי מוגבלת אל מקורות ידע, הם אלה שאוחזים במושכות השינוי.
האכזבה מהערוצים הפורמליים ומהמוסדות השמרניים, לצד עלויות המחייה הגבוהות עד בלתי אפשריות עבור חלקים ניכרים מהאוכלוסייה הישראלית, הובילו לא מעט יזמים לחשוב מחוץ לקופסה. ועם הטכנולוגיה ההולכת ומתפתחת, יותר ויותר אנשים מן השורה לוקחים אחריות על חייהם ומייצרים פתרונות טכנולוגיים למצוקות החברתיות הבוערות. ועל הדרך הם גם עושים מזה כסף.
כך למשל, במקרה של אב לילד אוטיסט שייצר עבורו אפליקציה להעברת מסרים באמצעות סמלים; במקרה אחר, חולה ALS פיתח עבור עצמו מקלדת לשימוש ביתי המופעלת באמצעות העיניים, ללא מגע יד; יזם אחר פיתח עבור אביו חולה האלצהיימר יישום אינטראקטיבי. אבל הרעיונות היצירתיים אינם מוגבלים לתחום הבריאות אלא מחלחלים גם אל תחומים נוספים, כמו חינוך, ניהול כספים, הלוואות, איכות סביבה ועוד – כיד הדמיון הטובה עליכם. אנשים אלה כבר לא מחכים לממשל שיפתור את הבעיות – הפעם נראה כי הממשל הוא שיצטרך ליישר קו עם המציאות החדשה.
במקום שבו המדינה כבר מזמן לא נמצאת, עוזרת אפליקציה חדשנית וללא עלות, או תוכנה מיוחדת או כלי עזר בעלות נמוכה שהופכים סדרי עולם.
בפרויקט המלא שמופיע בגיליון פברואר של פורבס ישראל, תקבלו הצצה לעולם המגוון של הסטארטאפים החברתיים בישראל. בחרנו 30 חברות – חלקן בתחילת הדרך, אחרות כבר נמצאות עמוק בשלב השיווק וההתרחבות – אבל כולן, ללא יוצא מן הכלל, אינן מתביישות להצהיר בפה מלא: חשוב לנו לתרום לקהילה.
הפרויקט המלא מופיע בגיליון פברואר של פורבס ישראל
– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
|
