נטוורקינג היא אחת הפעילויות המסורתיות שכל אדם מבצע כחלק ממפגשים עסקיים וחברתיים. הולכים לכנס או אירוע אחר, מתערבבים, פוגשים אנשים חדשים ומרחיבים את מעגל המכרים. התקווה היא שאחד מהמפגשים הרנדומליים האלה יישא פרי ויוביל להזדמנות חדשה שתהפוך אתכם לעשירים יותר ותגביר את תחושת המיצוי שלכם.
זה אכן קורה, אבל זה מאוד נדיר. יש סיבה מדוע קשרים רנדומליים הם רנדומליים. לרוב האנשים שאנו נתקלים בהם במקרה, אין שום קשר אלינו. יש להם עבודות אחרות, חברים אחרים ואינטרסים אחרים. אנשים שאנחנו פוגשים במטוסים, בדרך כלל רק אוכלים את הבוטנים שלהם ואז הולכים לדרכם.
יחד עם זאת, ניתוח מדעי של נטוורקינג מגלה שיש הרבה יותר פוטנציאל, דווקא קרוב לבית – החברים של החברים שלנו, והחברים שלהם. למעשה יש כמות עצומה, של אלפי אנשים, שאינם רנדומליים כלל, נמצאים במרחק דילוג חברתי אחד או שניים מאתנו, ויכולים להוות קשר יקר ערך. אם אתם רוצים להשיג יותר מנטוורקינג – התחילו בהם.
האקראיות מוליכה שולל
סביב אקראיות יש תמיד מין איכות קוסמת. כך גדלה לאס ווגאס מעיר קטנה באמצע המדבר, למטרופולין נוצץ ומשגשג. עם הטלת קובייה או קלף מנצח, המזל יכול לחייך אלינו ולשנות את גורלנו. כך שזה לא פלא שאנחנו נוהגים במלאכת הנטוורקינג באותה הגישה.
יש גם בסיס מדעי מסוים לאמונה שניתן להרוויח מקשרים רנדומליים. ב-1951 הראו המתמטיקאים פאול ארדש ואלפרד רני, שקשרים רנדומליים הם אפקטיביים במיוחד בחיבורי רשתות. יותר מזה, הם גם הראו שחיבורים אקראיים מתפקדים טוב יותר ככל שהרשת הולכת וגדלה.
אז פגישות אקראיות יכולות להוביל אתכם לכמה הזדמנויות יקרות ערך. אך הן בדרך כלל לא עושות זאת, מכיוון שבחיים האמתיים הרשתות החברתיות לא נוצרות באופן רנדומלי. סביר הרבה יותר שנפגוש אנשים שהיינו איתם בבית הספר או בעבודה או שגרנו לידם, מאשר שנתקל במדען גרעין מבייג'ין (אלא אם כן, אתם בעצמכם פיזיקאים גרעיניים מבייג'ין). למרבה המזל, מתברר שאפילו רוב האנשים הכי סטנדרטיים סביבנו, יכולים להוביל למקומות אקזוטיים למדי.
החברים של החברים
בתחילת שנות ה-60 חקר הפסיכולוג המתמטיקאי, אנטול רפפורט, יחד עם וויליאם הורוואט, כיצד מגפות מתפשטות. הם בדקו חיבורים חברתיים בתיכון וביקשו מתלמידים לדרג לפי קרבה את שמונת החברים הטובים ביותר שלהם. מה שהם מצאו היה מפתיע.
כאשר מיפו את התלמידים לפי שני החברים הטובים, הם קיבלו שורה של איים קטנים – מעגלי חברות הדוקים שאינם קשורים לשאר בית הספר. אך כאשר מיפו את הבית הספר לפי שבעת או שמונת החברים שצוינו, מצאו שרשרת חברויות שמחברת כמעט את כל בית הספר.
החברים של החברים יכולים לקשר אותנו ל מעגל רחב מאוד של אנשים והזדמנויות | צילום: thinkstock
סדרת מחקרים אחרת שנעשתה על ידי סנדי פאטלנד מ-MIT, בחברות גדולות, מצאה שלמפגשים חברתיים, היתה השפעה מועטה על רשת החברויות הפנימית. מצד שני, הם מצאו ששינויים קטנים כמו שליחת עובדים להפסקות ביחד או הגדלת השולחנות בחדר האוכל, כן יצרו שינוי משמעותי.
בשני המקרים פועלים אותם הכוחות. מעגל החברים הקרוב שלנו הוא קטן, אבל החברים של החברים יכולים לקשר אותנו לרשת רחבה ועמוקה של אנשים שאנחנו בדרך כלל לא מודעים אליהם. מכיוון שלחברים של החברים שלנו יש בדרך כלל יותר במשותף איתנו, מאשר שאר האנשים בעולם, הקשרים איתם עשויים להוביל בקלות יחסית להזדמנויות חדשות.
חוזקם של קשרים חלשים
בשנות ה-60 המאוחרות, הסוציולוג מרק גרנובטר לקח את המחקר של רפפורט והורוואט צעד אחד קדימה ובחן כיצד אנשים השיגו את העבודה שלהם. הוא מצא שרובם לא השיגו את המשרה הודות לחברים קרובים, וגם לא הודות לאנשים זרים לחלוטין, אלא דרך קשרים מדרגה שנייה ושלילית – שוב, חברים של חברים.
הוא קרא לתופעה הזאת "כוחם של הקשרים החלשים". לאנשים הקרובים אלינו יש בדרך כלל את אותה האינפורמציה שלנו יש. אך לאנשים שנמצאים במרחק קשר או שניים מאתנו, יש גישה להמון מידע שאנחנו לא מודעים אליו. הם מסתובבים במעגלים אחרים, על אף שהם נשארים משיקים למעגלים שלנו.
אז על אף שלפגוש אנשים חדשים זה תמיד רעיון טוב, עדיף להשקיע זמן בלפגוש את החברים של החברים שלנו. שם נמצא הסיכוי הטוב ביותר להזדמנויות מעיינות – לא צריך להרשים אותם עם לחיצת יד חזקה ודיבור שוטף – עצם החבר המשותף הוא המלצה מספיקה – כזו שיכולה לחבר בינינו, ולהוביל לשיתופי פעולה פורים.
|