1. שכר לימוד
שבוע מאז כניסתו לתפקיד גילה משה כחלון את מגבלות הכוח, מוקדם בהרבה מהצפוי. מתברר ש"החיים עצמם" לשיטת ביבי, חזקים מכל הבטחה או התחייבות קואליציונית. "השבוע מתחיל מאוחר כרגיל", זימר יהודה פוליקר בלהקת בנזין, ואצל שר האוצר הוא אכן התחיל רק ביום שני. כחלון ישב עם הנהלת האוצר, ובניגוד לקודמו לפיד, לא השליך לצד את טבלאות האקסל. על תוכנית העבודה שקיבל מיעל אנדורן אמר שאם נצליח לקיים 15% ממנה, הכלכלה תזנק. היום ברור שספק אם יצליח לקיים 10% ממנה. בנימין נתניהו לא ייתן לו לזוז מילימטר בנושאי הבנקאות ללא הנגידה קרנית פלוג.
השבוע הוכיח נתניהו שאין לו אלוהים כשהדיח מהרגע לרגע את מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר. ברגר, בגיבוי השר לשעבר גלעד ארדן, ממשיך בעצם את מורשת כחלון ברפורמת הסלולר. אבל זה לא הפריע לכחלון לשתוק, כמו ששתק כשבוטל מבחן כושר ההשתכרות לקבלת הטבות במעונות יום. בקרוב ישתוק גם כשיוחלט על ביטול הקריטריון לשירות צבאי כתנאי להטבות בדיור.
וזה עוד לא הכל. קבינט הדיור שאושר השבוע יכלול 13 שרים, כולל שרת התרבות מירי רגב והשר ללא תיק אופיר אקוניס. ומי לא צורף? אבי גבאי, השר לאיכות הסביבה שמונה מטעם כחלון. לאן נעלם הלובי הפוליטי של הירוקים? לאן נעלמה שלי יחימוביץ', שבימים כתיקונם הופכת הרים על כל "פגיעה בירוקים"? ובכן, יחימוביץ' הבטיחה לסייע לכחלון ולקואליציה במאבק (החשוב) להורדת יוקר המחיה והיא אינה מעוניינת לקלקל לו את המסיבה. אכן אופוזיציה במיטבה. אלא שדווקא בקואליציה לא מתכוונים לעשות לכחלון חיים קלים. ההחלטה להעביר את מינהל התכנון ממשרד הפנים לאוצר לא עוברת חלק. שר הפנים החדש סילבן שלום לא התלהב והבהיר שעניין הדיור מהווה רק 20% ממגוון הנושאים המטופלים במינהל, ולכן צריך להשאיר אותו במשרד הפנים. "מה הקשר בין הדיור לרשות הגנים הלאומית. מה הקשר בין רישוי תחנת כוח או העברת צינור גז למחירי הדיור?", תמה שלום, שזוכה גם לגיבוי מקודמו ארדן. מסקרן כיצד יצביעו השניים כשההחלטה תגיע לכנסת.
קל זה לא יהיה. כחלון | צילום: מרק ישראל סלם
השמועה על הסדקים בקואליציה הגיעה לכחלון. בעקבות כך טרח היועץ המשפטי לממשלה להכין יום לפני ישיבת הממשלה חוות דעת להכשרת סיפור המינהל. האורות במשרדי היועץ דלקו עד השעות הקטנות של הלילה כדי שחוות הדעת תהיה מוכנה בזמן. המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד ארז קמיניץ, אמר בשיחות סגורות שהעברת המינהל לאוצר היא שגיאה מקצועית, אבל כשרה מבחינה פוליטית.
בינתיים השמועות בנושא תוכנית הדיור עושות רע לשוק הנדל"ן. שלשום הודלף שבכוונת האוצר לפקח על הסכמי השכירות ולהגביל אותה. ובכן, ראשית, איך יגדירו בדיוק מה נחשב ל"שכר דירה"? תתכוננו לאינסוף קומבינות שיעקפו את המחיר כולל עסקות מתחת לשולחן, הכנסת תשלום הארנונה לחוזה ועוד. סיפור שכר הדירה מזכיר את הנזק שכבר נגרם בעקבות הרעיון להגדיל את מס הרכישה על דירות להשקעה ל־ 10% ־ 15% . המהלך נתמך אומנם על ידי הדרג המקצועי באוצר, אבל שנוי במחלוקת לא רק בקרב הקבלנים אלא גם במערכת הפוליטית עצמה. "זה שכחלון הצליח במו"מ הקואליציוני לסחוט את ביבי, לא אומר שאצלנו יהיו לו חיים קלים", אמר לי השבוע אחד משרי הממשלה, "במוקדם או במאוחר הוא יבין שיש מרחק רב בין ההצהרות הפופוליסטיות למציאות בשטח. רפורמה בסלולר זה לא שוק הנדל"ן או הבנקאות".
ישיבת הממשלה שנועדה ליום ראשון הקרוב תידחה ליום שלישי בגלל חג השבועות. הממשלה תתבקש לאשר את מינוי מנכ"ל האוצר החדש שי באב"ד. ספק אם באב"ד, איש המגזר הפרטי, מבין לאן הגיע. אנחנו מאחלים לו בהצלחה.
2. מפת הדרכים של אנדורן
לפני ימים אחדים נפגשה מנכ"לית האוצר הפורשת יעל אנדורן עם כחלון והגישה את התוכנית המדוברת על השינויים המבניים המומלצים במשק. מדובר בספר עב כרס בן מאות עמודים שבאוצר עמלים עליו כשנה וחצי. לפיד אמור היה לקבל לידיו חלקים מהתוכנית הכוללת צעדים למלחמה ביוקר המחיה כבר בנובמבר 2014 , אלא שזה קרה ביום שבו פוטר. כמו משה רבנו, הוא יראה מרחוק את הארץ המובטחת שאליה הגיע כחלון.
חלקים ממפת הדרכים של אנדורן תואמים את עמדותיו הכלכליות של כחלון, כפי שהצהיר עליהן במערכת הבחירות. חלקים אחרים יצטרכו לעבור שיפוץ. אחרים יידחפו למגירה. התוכנית האסטרטגית מתייחסת לעשרת התחומים המרכזיים ביותר במשק. לכל אחד מהם הוצבו יעדים ואבני דרך לבחינת ההצלחה ביישומם.
הנושאים המרכזיים, הנחשפים כאן לראשונה, כוללים התייחסות לשוק המזון, הבנקאות, מערכת הפנסיה, שוק הנדל"ן והדיור. לבסוף מוצע מבט על המשק ועל המקום שבו הוא צריך להימצא מבחינת היעדים בעוד מספר שנים.
עניין יוקר המחיה במזון טופל עוד בתקופת לפיד והוא כולל פתיחת מקטעים נוספים לייבוא, הפחתת מכסים על חלק מהמוצרים והקלות בתקינה. באוצר לא ממליצים על מיסוי דיפרנציאלי של מזון (מע"מ אפס על מוצרים בסיסיים), ונראה שבעניין זה כחלון זורם איתם. השאיפה של כחלון בתחומי הבנקאות מרחיקת לכת הרבה יותר מההמלצות. אנדורן ממליצה להקל את הרגולציה ולהכניס מתחרים חדשים. כמו כן מומלץ לנצל את בנק הדואר ואת הפריסה הארצית הרחבה שלו כפלטפורמה פיננסית להגדלת התחרות עם הבנקים.
ההתייחסות לתחום הפנסיה מקיפה הרבה יותר, וכוללת המלצות לשינוי משטר הטבות המס ולהגבלת הטבות המיסוי לתקרה של פעמיים השכר הממוצע במשק (כ־ 19 אלף שקל לחודש). כמו כן, כתוצאה מהעלייה בתוחלת החיים מדובר על העלאת גיל הפרישה לנשים. עוד מומלץ לבחון את שינוי מנגנון ההקצאה של "איגרות חוב מיועדות" בריבית מועדפת והגדלת הנתח המיועד לאוכלוסייה הבוגרת. קשה לדעת מה מבין ההמלצות הללו יאמץ כחלון, אבל קשה להאמין שהוא יאמץ את גישת הפחתת הטבות המס. תחום הנדל"ן הבוער זוכה כמובן להתייחסות צוות אנדורן, אם כי בתחום זה כחלון מגיע עם תפיסת עולם מגובשת. מומלץ על צעדים להגדלת ההיצע באזורי ביקוש וצעדי מיסוי לריסון הביקוש המטורף.
שלשום זומנו ללשכת השר נציגי אגף התקציבים, בראשות ערן ניצן, ונתנו לכחלון את סקירת ההמלצות בתחום הנדל"ן. בישיבה נכחו בכירי האוצר ויועצי השר, ובראשם יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי. מרבית המלצות הנדל"ן סותרות את עמדת משרד השיכון מתקופת השר אורי אריאל. עמדת השר החדש יואב גלנט אינה ברורה. בסביבת כחלון לא רווים נחת בעניין ההמלצות בנושא המיסוי. נראה שבתחום הנדל"ן כחלון יזרום דווקא עם עמדת יועציו.
ולבסוף, המלצות אנדורן מתייחסות ליעדים ארוכי הטווח של המשק בתחום הפריון, התעסוקה, עידוד ההשקעות וכו'. כחלון מקבל, אם כן, ארגז כלים מקצועי מאין כמותו נוסף שלא עמד לרשות לפיד. ואיך אמר פעם דן בן אמוץ בבדיחה על הציפורים? ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו.
הודח בבושת פנים. אלשטיין | צילום: יח"צ
3. חדשות אי.די.בי
לומר שמשהו רע עובר על קונצרן אי.די.בי זה האנדרסטייטמנט של המילניום. לאחר הדחתו של נוחי דנקנר מהבעלות לפני כשנה, הגיעו משום מקום שני בעלי בית חדשים: מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין. השבוע הודח בן משה ונשארנו עם אלשטיין. בימים הקרובים יקבל בן משה מכתב ממנכ"ל אי.די.בי, ובו ייאסר עליו להגיע למשרדיו בבניין עזריאלי. אוי לבושה. אלא שעם או בלי בן משה, אי.די.בי התנהלה עד היום ללא בעל בית. לדוגמה, מה קרה כשאלשטיין ביקש להציג תוכנית עסקית חדשה עבור דסק"ש שהכינה חברת גיזה? התוכנית כללה הזרמת הון וחיזוק חברות הבת. מולה הוצגה תוכנית אחרת מטעם ההנהלה בראשות המנכ"ל מישל דהאן. התוכנית העסקית בסגנון ההנהלה כללה השבחת נכסים ומכירתם ושיפור משמעותי בנזילות. אז מי בעל הבית ומי ההנהלה?
מולם קבעו מוץ (משה) מטלון ופרופ' ניב אחיטוב, נציגי הציבור, שהדירקטוריון לא ידון בשום תוכנית. המשימה הדחופה הנוכחית שלהם היא איתור מנכ"ל חדש. בקרוב תיבחר אחת מארבע חברות ההשמה שיגייסו את המנכ"ל.
לו כל הקרקס הזה היה מתנהל בחברה בורסאית נידחת, ייתכן שזה לא היה מעניין. אבל אי.די.בי היא עדיין אחד הקונצרנים הגדולים שמחזיקים בחברות עם זיקה ישירה לציבור: סלקום, שופרסל, כלל ביטוח ועוד. מנהלי הקבוצות, עם יו"רים כמו רפי ביסקר, עמרי אראל, ודני נווה מתקופת נוחי דנקנר, מנווטים את החברות על פי טעמם. במצב זה, לא ברור מי צריך את חברות האם כמו דיסקונט השקעות ואי.די.בי פיתוח. מה בדיוק הן תורמות לראייה העסקית הקבוצתית. מתקבל הרושם שתפקידם של בעלי הבית מתמצה בשירות החוב לגופים המוסדיים וטיפול בבעיות הנזילות.
בימים האחרונים פרסמו חברות הקונצרן את דוחותיהן הכספיים. למעט נכסים ובניין המנוהלת ביעילות על ידי סגי איתן, רווחיות כל האחרות טעונה שיפור. ההנהלות מיישמות אסטרטגיות חדשות עם או בלי גיבוי בעלי הבית. חלוקת דיבידנד במזומן אינה נראית באופק. סלקום הכריזה בשבוע שעבר על שיווק חבילת טריפל (טלפון, סלולר וטלוויזיה) ב־ 149 שקל. המהלך היומרני נועד למצב את החברה כחדשנית. שופרסל מנווטת זה שמונה חודשים את דרכה העסקית. רשת השיווק שהובילה את השוק שינתה לחלוטין את האסטרטגיה עד כדי עימות עם היצרנים. המוטו העסקי החדש הוא הוגנות והרצון להיטיב עם הצרכנים. זה בסדר, אך בינתיים בשורה התחתונה – השינוי אינו ניכר במאזני הרווח וההפסד
כלל ביטוח מתנהלת ביקום מקביל. לאי.די.בי אסור לגעת בה אפילו עם מקל, והמגעים נעשים באמצעות הנאמן משה טרי, או המפקחת על הביטוח. איזי כהן הפך מעשית לבעל הבית, מנכ"ל ויו"ר ועד העובדים גם יחד. איש לא יגיד לו מה לעשות. אדמה (מכתשים אגן) בנתה על הנפקה בניו יורק. לאחר שמחיר המניה המיוחל לא הושג, היא מחפשת דרכים יצירתיות להשבחתה. האפשרות שאי.די.בי, המחזיקה ב־ 40% ממניותיה, תימנע מפירעון הלוואה של כמיליארד דולר שנלקחה משותפיה הסינים מתרחקת.
מה יש עוד לאי.די.בי? שליטה באלרון, חברת אי.די.בי תיירות ועוד אי אילו השקעות. במצב דברים זה אין להתפלא שהאחריות לנעשה בקונצרן עוברת לדירקטוריון, או ליתר דיוק לנציגי הציבור. גיורא ענבר, חבר הדירקטוריון (ויו"ר ועדת הביקורת והמעקב), שיגר השבוע מכתב חריג לדירקטורים בדסק"ש שבו הוא מפציר בהם לקחת את העניינים לידיים. מוץ מטלון וניב אחיטוב מדסק"ש שכרו את שירותי עו"ד אורי רוזנברג ממשרד אגמון, שינחה אותם כיצד לפעול. אך השינוי המיוחל לא יגיע כל עוד אלשטיין לא יסגור עניין סופי מול בן משה. מהם באמת השיקולים הכלכליים של אלשטיין? זו כבר שאלה אחרת.
4. בדרך לפיקוח על הבנקים
אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, ועדת האיתור מטעם בנק ישראל תודיע בשבוע הבא על מינוי חדווה בר כמפקחת על הבנקים. הזמן רץ, ונותר עוד חודש לסיום תפקידו של המפקח הנוכחי דודו זקן. לפני שבועיים זומנה בר יחד עם מועמדים נוספים לסבב ראיונות. בשבוע שעבר שוגרו חמישה מבין המועמדים למבדקים בחברת ההשמה אדם מילוא כדי לקבוע את כשירותם. בבנק ישראל החלו בקביעת הסידורים למניעת ניגודי אינטרסים אפשריים, אם וכאשר תיבחר בר. כשתקבל את התפקיד, ייאסר עליה לטפל בנושאים הנוגעים לסוגיית איסור הלבנת ההון, והטיפול יועבר לבכיר אחר. בנוסף תחויב בצינון בנוגע לעיסוקים מול בנק לאומי לתקופה העולה על שנה.
ואחרי כל אלה, ולמרות ניסיונות הפיגוע נגדה בדרך, בר היא המועמדת הראויה ביותר. כפי שכבר נכתב באחד הטורים כאן, היא בקיאה בזירת המשחקים הפיננסיים משני הצדדים: הן בתפקידה במחלקת המחקר ובפיקוח על הבנקים, והן בתפקידיה בבנק לאומי. מה שלא פחות חשוב, היא מועמדת כלבבה של הנגידה פלוג, ואסור לזלזל בכך.
לא פחות חשובה היא התמיכה שבר מקבלת מיו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר, שלא שידר על אותו גל עם המפקח הנוכחי. ובינתיים, זקן המסיים את תפקידו בסוף יוני עסוק בביעור חמץ. בחודש האחרון הציף את הבנקים בעשרות חוזרים ותקנות שבימים כתיקונם היו מספיקים לקדנציה שלמה. כל המעורבים במינוי מקווים שעד לכניסת המפקח הבא, יפרסם המפקח את המסקנות בנוגע לפרשה העלמות המסים בארה"ב. גם היועץ המשפטי לממשלה אמור להכריע בימים הקרובים כיצד לטפל בתפוח האדמה הלוהט זה. בנק לאומי בניהול רקפת רוסק־עמינח ניסה בחודשים האחרונים להפוך את ההסתבכות לבעיה כלל מערכתית. הוא הצליח בכך חלקית. היועץ יהודה וינשטיין, בבואו להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית נגד הבנק (או הבנקים), יביא בחשבון את השלכותיה של פרשה זו על המערכת הבנקאית כולה.
בנוסף יתחשב היועץ בעובדה שאולי הבנקים עצמם עשו את העבירה, אבל שותפי הסוד היו הגורמים הבכירים ביותר הן בבנק ישראל (הנגיד לשעבר סטנלי פישר) והן במשרד המשפטים (שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן).
החג של משק החלב | צילום: מרק ישראל סלם
5. החג ששל מיכל
מיכל קראוס מקבוצת שילר ויו"ר מועצת החלב מחכה לשבועות כמו ילד קטן לממתק. זה החג שבו צריכת החלב ומוצריו מזנקת. זה החג שבו אין עיתון ללא איזה מתכון לעוגת גבינה. וכן, זה החג שבו שוכחים לרגע את הטענות על "קרטל החלב", "הלובי של החקלאים" ו"השיטה הבולשביקית שבה פועל שוק החלב בישראל". קראוס לא תיתן לתקשורת לקלקל לה את החג, שאותו תבלה כנראה באירוע חגיגי לקידום מכירות שיהיה באחד הקיבוצים.
840 רפתות מוכרות מדי שנה לפי מכסות 1.375 מיליארד ליטר חלב. 60% מהרפתות נמצאות בבעלות הקיבוצים, 39% בבעלות משפחתית, ועוד 1% מופעלות באמצעות בתי הספר לחקלאות (חליבת פרות נחשבת עדיין כחלק משיעורי החובה). רפת גדולה, כמו זו בשפיים, מניבה 10 ־ 12 מיליון ליטר לשנה. אחת הגדולות, אם לא הגדולה ביותר, היא הרפת בבאר טוביה המניבה 25 מיליון ליטר לשנה.
בעלי הרפתות מוכרים את החלב לפי נוסחת בסיס הנקראת "מחיר מטרה", שלפיה ליטר חלב נמכר ב־ 2.1 שקלים לליטר. משם מתגלגל החלב למחלבות (יצרנים), לרשתות השיווק ולצרכן. שרשרת המזון שבדרך עושה עבודה מעולה במלאכת החליבה שלנו, הצרכנים. מחיר ליטר חלב לצרכן מאמיר פי שלושה ומגיע ל־ 6.4 שקלים (שופרסל הודיעה שתמכור את המותג הפרטי ב־ 5.5 שקלים לליטר). מרבית תוצרת החלב ( 800 מיליון ליטר בשנה) נמכרת לתנובה המחויבת לקנות את החלב ואת עודפיו מהרפתות.
מנגנון המחירים יוצר עיוותים קשים וגורם לטענות מצד כל הגורמים הפועלים בשרשרת המזון. "מחיר המטרה" האחיד גבוה ב־ 30% לעומת אירופה, ומנגנון קביעתו מעוות. המחיר מיטיב עם הרפתות הגדולות והיעילות ופוגע בקטנות. בישראל, בניגוד לאירופה, החקלאים אינם מסובסדים.
זאת הסיבה לכך שהצרכן הישראלי משלם מחיר גבוה יחסית בהשוואה לאירופי עבור חלב ומוצריו, כמו גבינות צהובות. אם כך, מדוע לא לשחרר את שוק החלב מעניבת החנק ולאפשר לצרכן ליהנות מפירות התחרות? "הלוואי וזה היה אפשרי", ממתנת קראוס את התלהבותי ומוסיפה: "ראשית, צריך לווסת את הכמויות, שכן צריכת החלב בקיץ גבוהה בהרבה בהשוואה לחורף. לעומת זאת, תנובת הפרות בקיץ נמוכה מזו שבחורף. שנית, אנחנו דואגים למחלבות בפריפריה ומקצים להן מכסות חלב שלא תמיד על סמך שיקולים כלכליים. תסכים איתי שחשוב להקצות חלב לקיבוץ סופה בעוטף עזה שהחליט להקים רפת, או לקיבוץ ניר עם או ניר עוז שבאזור".
"התכנון נועד למנוע ייצור פרוע, לשמור על משק החלב המשפחתי ולסייע בהגשמת היעדים הלאומיים. את זה לצערי הרב שכחו כל אלה שצועקים כל הזמן 'שוק חופשי'". הכל טוב ויפה, אבל מדוע הצרכנים צריכים לשלם את המחיר? מדוע לא לבטל את "מחיר המטרה"? "הענף עבר התייעלות, רפתות קטנות נסגרו, והמכסות הועברו לגדולות, ומדי שנה מקצצים בהתאם ל'נוסחת לוקר' 2% מהמחיר לצורך התייעלות. המחיר לצרכן אכן גבוה יחסית, אבל זה לא בגלל הרפתות. שכרו של רפתן עומד על 6,000 שקל לחודש בלבד. אני יכולה לומר לך בוודאות שללא קביעת מכסות, ענף הרפתות במושבים בערבה, בגליל העליון ובנגב היה מתחסל, והיינו נשארים רק עם הגדולות הנמצאות בקרבת המחלבות כדי לחסוך את דמי ההובלה. בשלב הבא הרפתות שהיו שורדות היו מתארגנות ומשווקות את התוצרת יחד וקובעות בעצמן את המחיר למחלבות. הרי החוק מאפשר לחקלאים לשווק במשותף את התוצרת. אז מה יצא לנו מכל זה?
"גם במדינות האיחוד מרבית הרפתות נמצאות בבעלות משפחתית. היקף הייצור לרפת עומד שם על 350 אלף לליטר. מה־ 1 באפריל החל שם תהליך של סגירת רפתות, אבל המשפחות מקבלות פיצוי נדיב". אז בואי נדבר על אפשרות נוספת והיא פתיחת השוק לייבוא, בעיקר של מוצרי חלב כמו גבינות. אני מקווה שלכך את לא מתנגדת. "פורמלית, אני לא מתנגדת לייבוא, בתנאי שהוא יישאר מוגבל בהיקפיו. בשל המאפיינים הייחודיים של המדינה אנחנו חייבים לשמור על יכולת ייצור של המוצרים הבריאים. כבר הספיקו לשכוח שבמהלך צוק איתן המחלבות הגיעו לכל מקום. חוץ מזה, ייבוא חלב ניגר אינו מעשי בשל התוקף הקצר שלו בגלל הצורך בפיקוח וטרינרי. גם באירופה סוחרים באבקת חלב בלבד. לדעתי גם ייבוא הגבינה הצהובה לא יצליח, כי הישראלים נאמנים לטעם".
מה עם איכות החלב. יש ספקנים שטוענים ששתיית חלב, לפחות בכמות רבה, מזיקה לבריאות. "החלב בישראל הוא בעל איכות גבוהה, והוכח מדעית שהוא תורם לבריאות. רמת בקרה כזאת לא קיימת כמעט בשום מדינה בעולם. המידע ממוחשב, ואפילו במדען הראשי במשרד החקלאות מועסק רופא שתחום עיסוקו בריאות העטין".
|