העניין של סין באפריקה לרוב מתואר כשאיפות קולוניאליות. כותרות העיתונים צועקות כי חברות סיניות, שמגובות במדינה סינית רבת עוצמה וממון, ייקחו את כל ההזדמנויות העסקיות של אפריקה, עד לכדי נזק ממשי עבור חברות מקומיות ומערביות. אם לוקחים זאת בחשבון, האם זה אפשרי עבור אפריקה לקבל יתרון מהשקעות סיניות גוברות בה?
קל להגיע למסקנה כי סין משתלטת על אפריקה 'ומתיישבת' בה בצורה קולוניאלית, לאחר שרואים מוצרים 'תוצרת סין' בכל שוק אפריקאי, וצוותי בנייה סינים בכמעט כל אתר בנייה. יחד עם זאת, קל גם לשכוח שהמוצרים וכוח העבודה הסינים נכנסים לשוק האפריקאי בצורה ידידותית, יותר מאשר בצורה שדומה למודל ההיסטורי בו בייג'ינג הייתה שולחת ספינות מלחמה לחופי אפריקה, ומכריחה את ממשלות היבשת לקבל את המסחר. למעשה, מוצרים סיניים וחברות סיניות יכולים להיות באפריקה משום שמאמצי ארגון הסחר העולמי (WTO) במהלך שני העשורים האחרונים, צמצמו את תעריפי המסחר ופתחו את השוק האפריקאי. לכן, באופן אירוני, זוהי לא סין 'הקולוניאליסטית', אלא ה-WTO שאירגן את מגרש המשחקים עבור אפריקה, כך שהיא תספק הזדמנות אטרקטיבית עבור סין.
במשך הביקור שלו באיחוד האפריקאי ב-2014, ראש ממשלת סין לי קקיאנג הצהיר כי סין מצפה להשיג כ-400 מיליארד דולר דרך המסחר עם אפריקה, וכי היא תעלה את ההשקעה הישירה שלה ביבשה לסכום של 100 מיליארד דולר ב-2020. ההשקעות של סין יהיו בעיקר בפיתוח תעשיות ויכוונו דרך סוכנויות הלוואה סיניות, כולל הבנק החדש BRICS. תמריץ כזה של השקעת הון מצד סין, יהווה מקפצה ליצירת הזדמנויות בכל המגזרים.
סין צריכה את המשאבים, האנרגיה והכוח הפוליטי שיש לאפריקה | צילום: thinkstock
בשוק האפריקאי, שמחיריו רגישים ביותר, תשתיות תקשורת אלקטרונית לדוגמא, הפכו לתלויות בטכנולוגיה הסינית, שהיא מתחרה מבחינת המחיר והיציבות שלה, ונהנית משירות גיבוי חזק בהשוואה למתחריה המערביים. באופן דומה, חברות בנייה סיניות יכולות להתגבר על הקשיים ולגשר בין תקציבים שלא יכולים להתאים לחברות מערביות ואולי אפילו למקומיות. יחד עם זאת, חברות סיניות לא תמיד מבינות את זה בצורה נכונה. משרד המסחר הסיני מעריך כי 65% מהשקעות החוץ הישירות הסיניות מפסידות; בהשוואה לממוצע הבינלאומי שעומד על 50%. חברות סיניות רק החלו להשקיע ברחבי העולם. בייג'ינג הצהירה על מדיניות "יציאה" בשנת 2000, ורוב החברות הסיניות עדיין בתהליך סבוך של למידה על פעילות בסביבה זרה, בינלאומית.
כשהמדיה מתארת את הכוח הקולוניאלי החדש באפריקה, היא לרוב מתעלמת מכך שסין זקוקה לאפריקה. הכלכלה של סין נמצאת בצמיחה, ולכן היא צריכה את האנרגיה והמשאבים האפריקאים, ואת הגישה לשווקים ביבשת. הכוח של סין רק עולה, ולכן היא צריכה את התמיכה הפוליטית מצד מנהיגים אפריקאים כסוללת מגן כנגד המערב.
מהפרספקטיבה האפריקאית, ההשקעה הסינית – במיוחד בתשתית הבסיסית – היא יותר ממבורכת. לפי הערכות, אפריקה סובלת מגירעון של 900 מיליארד דולר בתשתיות: ללא מים ראויים לשתייה, כבישים שמתאימים לכל מזג אוויר, אנרגיה מספקת ותקשורת אמינה, הכלכלות האפריקאיות לא יכולות לשגשג. ההתמקדות של סין בהשקעה בתשתיות בסיסיות, תכשיר את הקרקע עבור הילדים כך שיוכלו ללכת לבית הספר וכך שניתן יהיה לקיים עסקים ומסחר.
יחד עם זאת, ההגעה של סין תביא עימה גם אתגרים. למוצרים 'תוצרת סין' במהלך שני העשורים האחרונים, יש השפעה הרסנית על הייצור המקומי. לדוגמא, טקסטיל מסין הכחיד את תעשיית הטקסטיל המשגשגת שהייתה בדרום אפריקה. למרות זאת, מדינות אפריקאיות כמו אתיופיה ראו לאחרונה את היתרונות של השקעות עולות על ידי תעשיינים סינים. Huajian, יצרן נעליים סיני, העלה את מספר המועסקים שלו מ-600 ל-3,500 תוך שנים ספורות. לחברות סיניות יש כמה מגרעות: מעורבותן בכוח עבודה עני, שיטות סביבתיות פסולות והתחרות שהן מהוות עבור חברות מקומיות. למרות זאת, כל עוד אפריקה תקבל את ההזדמנות הטמונה בהשקעות גוברות מצד סין, אלו יספקו רווח נקי חיובי עבור הכלכלות האפריקאיות ותושבי היבשת בעשורים הקרובים.
|
|