גל חדש: מהפכת האינטרנט של הדברים כובשת את ההייטק הישראלי

כל אלו מתדלקים את התיאבון הגובר של משקיעים, אשר מזרימים כסף רב לתוך סטארט-אפים בתחום ה-IoT. לפי CB Insights, מימון לסטארט-אפים ב-IoT גדל בקצב קבוע, ויותר מהכפיל עצמו בחמשת השנים האחרונות, מ-768 מיליון דולר ב-2010 עד ל-1.9 מיליארד דולר ב-2014, כאשר 2015 נמצאת במסלול לעקוף את הנתונים האלו. דו"ח של McKinsey & Company חושף כי IoT יקיף בין 2 ל-30 מיליארד מכשירים מחוברים עד 2020. המספר הזה לא כולל מחשבי PC, טאבלטים וסמארטפונים, אשר יהפכו אותו למשמעותי הרבה יותר.

מה זה IoT? האינטרנט של הדברים הוא קישור בין מכונות, בו רשת של אובייקטים ("דברים") שמחוברים לאינטרנט מסוגלים להעביר מידע אחד לשני, כך שביצוע משימות יכול להתרחש ללא התערבות אנושית. אבל טמון בכך יותר. ה-IoT נוצר כאשר מוסיפים חיישנים ויכולות שונות אל תוך האובייקטים האלו, ומחברים אותם לאינטרנט. זה מאפשר לנו לאסוף מידע מרחוק, לבצע אוטומציה, לשלוט בתהליכים ועוד, גם כאשר כל אלו נמצאים בכמה מקומות בו זמנית.

נשמע מורכב? מסתבר שלא ממש עבור היזמים הישראליים. לפי מחקר שנערך לאחרונה על ידי Innovation Endeavors, חברת הון סיכון מתל אביב ועמק הסיליקון, אשר נמצאת בשלב הראשון שלה ונתמכת על ידי יו"ר גוגל אריק שמידט, ב-2015 היו 330 סטארט-אפים בתחום ה-IoT. החברות האלו נמצאות בשלבים שונים, ולמעשה, אחד מכל 20 סטארט-אפים בישראל ב-2014 היה ממוקד ב-IoT. אם לוקחים בחשבון את העובדה שהתחום הזה בכל זאת נמצא בראשיתו בעולם, מדובר בגל חדש של החדשנות הישראלית. רק בנובמבר האחרון, פרסמה חברת Mattermark דירוג עולמי של 100 הסטארט-אפים המובילים בתחום, כאשר ארבע חברות ישראליות נכנסו אליה.

היזמים הישראלים מומחים בכמה מהיכולות המרכזיות ביותר ב-IoT, כמו ביג דאטה | צילום: fotolia

לאחרונה פגשתי בתל אביב את אהרון דובין, חבר צוות ההשקעות ב-Innovation Endeavors, אשר צלל עמוק אל תוך התחום בהייטק הישראלי. התוצאה הייתה מחקר של תמונת המצב ב-IoT, שכולל רשימה של כל הסטארט-אפים במפה אחת, המסודרים לפי ההתמחות שלהם, שלב המימון והתעשיות שלהם. המחקר מאשר מחדש את ההנחה שיזמים ישראלים מתאימים מאוד לפיתוח פתרונות IoT, כאשר אלו נעים מאפליקציות, דרך פלטפורמות ועד לרכיבים. דובין ציין בפניי כי החוזק של תעשיות ישראליות כמו אבטחת סייבר, חקלאות ובריאות, משחק כאן תפקיד חשוב. כאשר משלבים את זה יחד עם ידע של יזמים ישראלים בתחומים כמו למידה חישובית, כריית מידע וחיזוי אנליטי אשר מושרשים לישראלים במהלך השירות הצבאי, הפוטנציאל בארץ עצום עבור יצירת כמה חברות IoT גדולות.

אדם נוסף שעוקב אחר הטרנד הזה הוא יאיר שניר, מנהל M&A ופיתוח עסקי במיקרוסופט, אשר היה הרוכש הגדול ביותר של סטארט-אפים ישראלים ב-2015. בדיון על הטרנד הזה בהייטק הישראלי, גם הוא ציין את המעבר שמתרחש כעת. הוא הסביר כי "האקו סיסטם של ההייטק הישראלי התפתח במושגים של מחזור חיים התפתחותי ועלות, מתעשיית ההגנה המסורתית דרך מכשירים רפואיים וכעת לטכנולוגיות מכשירים מחוברים שהן קטנות וזולות יותר. יזמים ישראלים מומחים בכמה מהיכולות המרכזיות המשמעותיות ל-IoT, כמו ביג דאטה וחיזוי אנליטי. היכולות האלו קריטיות במטרה להפוך כמות עצומה של אותות שמתקבלים ונאספים ממספר מכשירים מחוברים – לכזו שניתן למצוא בה היגיון".

בעוד שהטרנד הזה תומך ביצירת חברות IoT גדולות שמגיעות מישראל, יש עדיין כמה אלמנטים שהיזמים הישראלים צריכים להבין. דוח של Innovation Endeavors מצביע על כך ש-80% מהסטארט-אפים הישראלים בתחום מתמקדים באפליקציות יותר מאשר בפלטפורמות או ברכיבים. הנתון הזה מצביע על כך שסטארט-אפים ישראלים לא מצאו עדיין דרך להתאים את המוצר שלהם לשוק לטווח הארוך.

בנוסף, העובדה שסטארט-אפים רבים לא עוברים מיד לארה"ב ונמצאים הרחק משוק המפתח שלהם, מונעת מהם להיות מסוגלים לפנות לצרכנים הראשונים שלהם, כדי ליצור דרישה מצד המשתמשים. כמו כן, היזמים כעת עוברים להתמקד בפתרונות IoT בהם ישנם באופן מסורתי מחזורי מכירות ארוכים יותר. אם מוסיפים לכך את העובדה ששוק ה-IoT הופך להיות תחרותי במיוחד, התוצאה היא בוודאי שסטארט-אפים ישראלים בתחום יתקשו במעט לפרוץ לתוך השוק האמריקאי.

אבל בסך הכל, הסטארט-אפים הישראלים נמצאים בעמדה מצוינת כדי להפוך לחברות IoT גדולות. אם ההצלחה המוקדמת של חברות כמו Weissbeerger המתמקדת בתעשיית המשקאות, Argus Cyber Security שמציעה אבטחת מידע עבור תעשיית הרכב ו-GreenIQ שפיתחה שליטה חכמה על הגינה – מורה על משהו, ישראל נמצאת על סף הפיכתה לתחנת כוח עבור חדשנות בתחום זה.

מפת הסטארט-אפים הישראלים בתחום ה-IoT:

אינפוגרפיקה: Innovation Endeavors