חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

השווקים המתערערים: שנת 2015 סימלה את השיא בתהליך השחיקה המתמשך של כלכלות ה־BRIC

"השנה הקרובה תהיה שנה מאתגרת במיוחד לכלכלה העולמית. ההתאוששות הגלובלית מתמודדת עם רוח נגדית עוצמתית, וכוחות כבדים מאוד דוחפים את הכלכלה כלפי מטה. מדינות רבות מדי שקועות בחובות ושיעורי אבטלה גבוהים, חברות רבות מדי מצמצמות השקעות ויותר מדי משקי בית מקצצים בהוצאות ובצריכה מחשש מפני זמנים קשים עוד יותר. מדינות האירו ויפן תקועות במעגל מתמשך של ‘צמיחה נמוכה־אינפלציה נמוכה', ללא יכולת נראית לעין להיחלץ ממנו, והעלאות הריבית הצפויות בארה"ב טומנות בחובן השפעות שליליות על השווקים המתעוררים ועל יציבותם של השווקים הפיננסיים. הזוועות האחרונות שהתרחשו בצרפת ובמדינות נוספות בעולם הן לא סוף פסוק בפעילותם של כוחות פונדמנטליסטיים קיצוניים, אשר צוברים יותר כוח ועוצמה ומגבירים את אי היציבות הגיאו־פוליטית בעולם. האם מחירי הנפט הנמוכים וההתאוששות של הכלכלה האמריקאית גורמים לנו להיות יותר אופטימיים? התשובה היא ככל הנראה – לא!".

על התיאור המדויק הזה, שמזקק בבהירות כה גדולה את האתגרים הרבים העומדים בפנינו כיום, חתומה כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית. מה שמרשים באמת הוא לא האופן שבו סיכמה לגארד את מה שחווינו ב־2015 – אלא העובדה שאת הדברים נשאה בדיוק לפני שנה, בפתח מסיבת עיתונאים שכותרתה: "תחזית לכלכלה הגלובלית; 2015". בראייה לאחור מתברר, כי גם התחזית הקודרת והפסימית של לגארד, עוד בראשית השנה שעברה, אשר תיארה בדיוק רב את מה שעתיד להתרחש, לא היתה תחתית החבית – במהלך השנה עדכנה קרן המטבע את תחזיות הצמיחה שלוש פעמים, (כלפי מטה, כמובן), ובמילים אחרות: "התחילו הכי פסימי ולאט לאט הגבירו את הקצב…".

אז מה צופה לנו לגארד לקראת 2016? האם אנחנו סוף סוף יכולים להיות קצת יותר אופטימיים בפרוס השנה החדשה? אם לצטט את תשובתה משנה שעברה: "ככל הנראה – לא!".

בטור אורח מיוחד שכתבה עבור עיתון העסקים הגרמני Handelsblatt, שהתפרסם ביום האחרון של 2015, תיארה לגארד את מה שהיא רואה ממרום מושבה, והתיאור, איך לומר, לא מעודד במיוחד. "הצמיחה הכלכלית העולמית תהיה מאכזבת ב־2016, כשגם תחזית הצמיחה לשנים הקרובות נחלשה משמעותית. העלאות הריבית בארה"ב וההאטה המדאיגה של הכלכלה הסינית יזינו חוסר ודאות וסיכון גבוה יותר לצמיחה השברירית, כשנוסף לכל אלו יש לזכור את ההתכווצות הדרסטית בצמיחת הסחר העולמי". תחזית קרן המטבע לשנת 2016 כבר עודכנה באוקטובר האחרון כלפי מטה, ודבריה הנחרצים של לגארד לא השאירו הרבה מקום לספק. בתחזית הצמיחה המעודכנת שפרסמה הקרן ממש לאחרונה, כבר זכינו לראות קיצוץ נוסף בתחזיות הצמיחה הנמוכות ממילא.

אימה ברכבת

בתוך כל הפסימיות הקודרת הזאת נראה כי דאגה מיוחדת באותן תחזיות מוקדשת, שלא במקרה, לשווקים המתעוררים. בתחזיות ל־2015 פירטה לגארד שלל סיכונים ואיומים העומדים בפני שווקים אלו, תחזיות שבראייה לאחור התממשו באופן מדויק: התחזקות הדולר והעלייה בשיעורי הריבית הכבידו עוד יותר את המשקל על הררי החובות העצומים של הבנקים והחברות, זרימת ההון האדירה מהשווקים חזרה אל מדינות המערב הלכה והתעצמה מאז שהחל ההידוק המוניטרי והגיעה לשיא עם העלאת הריבית ההיסטורית ונפילת מחירי הסחורות. זו תרמה מצד אחד להגדלת ההכנסה הפנויה ולעידוד הצריכה בכלכלות המפותחות, אך גם נגסה באכזריות בהכנסות המתדלדלות של רבות מהכלכלות המתפתחות, והוסיפה לחולשת השווקים.

מגמות אלו ימשיכו לתת את הטון בשווקים המתעוררים גם ב־2016 ומבחינה זו לא צפוי כל שינוי, להיפך. נכון להיום נראה כי הדולר לא תקע יתד בפסגה, ורבים צופים את המשך מגמת התחזקותו. העלאות ריבית נוספות על ידי הפד הן לא שאלה של "אם", אלא של "מתי", והנפילות האחרונות במחירי הנפט, שכבר הגיע לשפל היסטורי של 12 שנה, הוכיחו כי גם כאן לא גירדנו עדיין את התחתית.

תחזית פסימית ומדויקת להפליא. כריסטין לגארד | צילום: קרן המטבע העולמית

השנה האחרונה היתה החלשה ביותר בצמיחת השווקים המתעוררים, שסיכמו ירידה חמישית רצופה בקצב הגידול ואת השנה הגרועה ביותר מאז משבר האשראי העולמי. על פי הבנק העולמי, בחמש השנים האחרונות צנחה הצמיחה בשווקים אלו באופן מגמתי משיעור של 7.5% ב־2010 לפחות מ־4% בשנה האחרונה (2015), כשתחזיות הצמיחה לשנה הנוכחית, שעומדות על שיעור דומה של כ־4%, כבר קוצצו בכמעט אחוז לעומת ההערכות הקודמות.

מי שהיה עד לפני שנים אחדות קטר הצמיחה הדוהר של הכלכלה הגלובלית, נראה כיום מקרטע ומשתנק, ונוכח חריקת הבלמים הצורמת של כלכלת סין והנפילות האחרונות בשווקים הפיננסיים – החשש כי הוא יאט או ייעצר, התחלף באימה, שמא יחליק בפתאומיות מהפסים, ובדהירתו המהירה במורד המדרון יגרור את כל קרונותיו עמו אל פי תהום.

מארבע יוצאת אחת

אך גם אם מצבם העגום של השווקים לא יתפתח לכדי משבר חובות חדש (בגרסתו השלישית אחרי משבר האשראי בארה"ב ומשבר החובות באירופה), וגם אם התנפחותה של בועת האשראי והנדל"ן בסין לא תסתיים בהתפוצצות אדירה – קיימת תמימות דעים כי הצמיחה המטאורית של הכלכלות המתעוררות, שאליה התרגלנו בעשור הקודם,
לא תחזור בעתיד הנראה לעין.

תור הזהב של כלכלות ה־BRIC נראה כי חלף לו, ומארבעת המופלאים נשארה רק הודו, המפגינה חוסן כלכלי מרשים, רבות בזכות העובדה כי צמיחתה מופנית פנימה ונשענת בעיקר על אוכלוסייתה העצומה. סין, כך נראה, שואפת לפתח מודל דומה ולהפוך מכלכלה מוטת ייצוא, החשופה לתנודתיות הסחר העולמי, לכלכלה מוטת מסחר ושירותים, החסינה ועמידה יותר לשינוים גלובליים. כך או כך, הצמיחה של סין, על פי תחזיות ארוכות הטווח של
כלכלני קרן המטבע העולמית, צפויה להתמתן בשנים הקרובות באופן מהותי ולעמוד בממוצע על קצת יותר מ־6% – קצב הצמיחה הנמוך ביותר מאז שהחלה להיפתח לעולם, אי שם בראשית שנות ה־90 של המאה הקודמת.

ביתר מדינות ה־BRIC המצב צפוי להיות חמור הרבה יותר: כלכלת ברזיל, מוכת האינפלציה והשחיתות, שקועה במיתון הארוך בתולדותיה והיא מתכווצת במהירות מדאיגה – לפי התחזיות הקיימות, עד סוף השנה הנוכחית תצטמק כלכלתה של ברזיל ותחזור לגודלה כפי שהיה לפני חמש שנים. תהליך ההתאוששות צפוי להיות ארוך וכואב, והיא תזחל בקצב שנתי של פחות מ־2% עד 2020 – רק אז יחזור המשק הברזילאי להיקפו כפי שהיה לפני המשבר הנוכחי.

גם המצב ברוסיה רחוק מאוד מלהיות מזהיר, בלשון המעטה. יצרנית הנפט הגדולה בעולם והיצואנית השנייה בגודלה עומדת כיום חסרת אונים אל מול צלילת מחירי הנפט, המרוקנים במהירות מסחררת את קופתה הדלה, ואל מול התרסקותו של הרובל לשפל היסטורי. העתיד של רוסיה, כמו מזג האוויר שם, נראה אפור וקודר מתמיד; כשהיא מבודדת עקב הסנקציות הכלכליות מצד מדינות המערב, תגדל הכלכלה המקומית בקושי ב־1% בממוצע לשנה עד סוף העשור הנוכחי. דו"ח האוכלוסין של האו"ם, שפורסם לאחרונה, לא הוסיף אופטימיות רבה כשהזהיר, כי אוכלוסייתה המזדקנת עוד צפויה להתכווץ ב־10% עד 2050.

מי שהיה עד לפני שנים אחדות קטר הצמיחה הדוהר של הכלכלה הגלובלית, נראה היום מקרטע. ראשי ה-BRIC | פליקר BRIC

התקווה הבאה

מאז שנת 2010 ירד משקלם של התוצר הברזילאי הרוסי בתוצר העולמי בכ־10% והוא עומד היום על פחות מ־6% מסך התוצר, כשעד 2020 צפויים שווקים אלו לאבד עוד עשירית מחלקם בעוגת התוצר העולמית. מדובר בנתון מדהים המשקף עד כמה איבדו ברזיל ורוסיה מכוחן וחשיבותן לכלכלה העולמית בהווה ובעתיד הקרוב. צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין כי מי שעד ממש לאחרונה הוכתרו באופן גורף ככוחות כלכליים עוצמתיים עולים, שיובילו את הצמיחה העולמית בעשור הנוכחי, ישתרכו בשנים הבאות הרחק מאחור, אחרי הרוב המכריע של כלכלות העולם.

אך לאור כל אלו ישנן כמה נקודות אור חיוביות. בתוך כל חוסר הוודאות והערפל הכבד העוטף היום את הכלכלה העולמית, ישנם מספר שווקים שמצליחים להתבלט ולזרוח. העובדה כי מנוע הצמיחה של אותם שווקים מתודלק בעיקר על ידי ביקושים פנימיים ונשען בעיקר על אוכלוסיות עצומות, שבהן מתפתח מעמד ביניים המזין צריכה מקומית חזקה ויציבה, הופכת אותם לחסינים ועמידים יותר נוכח הסערה המאיימת להשתולל בחוץ. היא גם מקנה להם את היכולת לשעוט קדימה ולהמשיך במומנטום הצמיחה המהירה בשנים הקרובות, בשעה שאחרים נאבקים לשמור את הראש מעל המים.

עיון במודלים ארוכי טווח, הנמתחים עד סוף העשור החמישי של המאה ה־21, מסמנים את אותם שווקים ככוחות כלכליים עוצמתיים עולים, שעשויים לדחוף את הצמיחה העולמית בעתיד ולשנות את מאזן הכוחות בסדר העולמי שהכרנו. בנגלדש למשל צפויה לצמוח בקצב שנתי ממוצע של 7% עד 2020 ולהתברג בין 30 הכלכלות הגדולות בעולם עד סוף העשור הנוכחי. גם אתיופיה שכבר עשור שנים צומחת בקצב דו־ספרתי ובורמה שעוברת תהליכים פנימיים מרתקים תמשכנה לצמוח במהירות בשנים הבאות.

בנוסף לאלו אפשר למצוא מספר "כוכבות ותיקות", כמו וייטנאם ופיליפינים, שסומנו כבר ככוחות כלכליים עולים וכמי שבעתיד הלא רחוק יכנסו למועדון הכלכלות המובילות – אלו ישמרו על מומנטום צמיחה מהיר של 6%־6.5% בשנה.

וכמובן שהודו ואינדונזיה, שהן כבר חברות קבועות בחבר הכלכלות הגדולות, צפויות גם הן להתבלט מעל היתר ולצמוח בקצב מואץ, כשהתחזיות ארוכות הטווח צופות להן עתיד ורוד… ורוד מאוד.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן