נעדרת: איפה אירופה כשזה מגיע לזירה המזרח אסיאתית?

מבין המדינות האירופיות, רק צרפת ובריטניה מחזיקות בעוצמה משמעותית לטווח הארוך. ואפילו כשזה נלקח בחשבון, בריטניה מחזיקה רק כמה מתקנים ימיים קטנים בדרום מזרח אסיה, ולצרפתים מספר בסיסים בדרום האוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי – כולם זכר מאפיר למורשת הקולוניאלית המפוארת.

באזור שמוגדר יותר ויותר על ידי הכוח הסיני העולה, שמדלג על פני המעצמה האמריקאית הממוסדת, מדוע ש"הכוח הרך" האירופי יהיה ראוי למקום משמעותי במשחק האסטרטגי?

חוסר עניין, או חזות של חוסר עניין, יכולים לשחק לטובתה של אירופה| צילום: fotolia

מנגד, אפשר לנסח טיעון משכנע מדוע אירופה עדיין צריכה להשתתף כשחקן צנוע, אך בעל תפקיד משמעותי. מבין כל המעצמות שמחזיקות כוח צבאי באזור – אמריקה, סין, יפן, רוסיה והודו (אם אפשר להחשיב אותה כמעצמה עתידית) – לאירופה יש הכי מעט משקל ואינטרסים ישירים.

להיות האחרונים במונחים אלה זה, בדרך כלל, לא דבר חיובי, אך חוסר עניין, או לפחות חזות של חוסר עניין, יכולים לשחק לטובת אירופה במקרה הזה. דווקא העמדה הזו מציבה אותה במקום הנוח ביותר כדי להוביל ולדחוף את האג'נדה של פתרון המחלוקות השונות סביב ים סין הדרומי ללא שימוש בכוח צבאי. היא גם יכולה להיות השחקן השומר על הכללים ומונע מהלכים חד צדדיים של מי מהשחקנים (ובעיקר סין), אשר מפרים את הכללים הבינלאומיים.

למען האמת, אחרים כבר ניסו להתמודד בנושא הזה מול בייג'ין, אך בכל פעם שזה קורה, סין טוענת כי זהו חלק מניסיון של ארה"ב או בנות בריתה להגביל את התעצמותה. אם פוליטיקה של כוח היא נורמלית וחלק לגיטימי ביחסים הבינלאומיים, אז סין בסך הכל משחקת את אותו המשחק שכל השאר משחקים. למנוע מסין את הזכות הזו, טוענת המפלגה הקומוניסטית, זו צביעות.

כולם מרוויחים

יתר על כן, הרעב להתנגדות דיפלומטית מאורגנת מול הפעילות הסינית באזור הוא עצום. ההתעקשות הסינית על קבלת החלטות פה אחד בפורום איגוד מדינות דרום מזרח אסיה (ASEA) מובילה למעשה לשיתוקו, מכיוון שבייג'ין מצליחה לכפות את מרותה על כמה מדינות, כך שייווצר גוש חוסם לכל החלטה הנוגדת את האינטרסים שלה. גם כל ניסיון ליצור קוד אתי שיכבול את סין ביחסיה עם ה-ASEA מושתק.

אך במקום ניסיון כזה ליצירת קוד, שסביר להניח כי לא יהיה יעיל, אירופה יכולה להוביל חזית נגד הצעדים הבלתי מקובלים של סין ולהזמין מדינה שתומכת בהתנגדות זו להצטרף. ארה"ב, יפן, אוסטרליה, הפיליפינים, וייטנאם וקרוב לוודאי גם הודו, יקפצו על ההזדמנות. חזית כזו תפעיל לחץ משמעותי על סינגפור, מלזיה, אינדונזיה ותאילנד להצטרף גם כן. כאשר כל אלה יתאחדו תחת קורת גג אחת, הלחץ על שאר מדינות ה-ASEAN ודרום קוריאה יהיה משמעותי ביותר.

סביר להניח שסין לא תצרף את חתימתה ליוזמה כזאת, אך במקרה כזה תהיה אחראית להסביר מדוע היא מסרבת להצטרף להצהרה, אשר זוכה לתמיכה בינלאומית כה רחבה. מבחינתה של אירופה, מהלך כזה יכול להועיל ולהשתלב היטב עם גישתה, הדוגלת בשילוב נורמות לצד הצגת כוח. וגם מבחינת מדינות האזור, מעורבות אירופית לא יכולה להזיק. במקום ללעוג לחוסר הרלוונטיות של האיחוד האירופי במרחב האסיאתי, הגיע הזמן מבחינתן להתחיל לחשוב בצורה יותר יצירתית.