כל העולם במה: אנסמבל ציפורלה שובר את כל המסגרות המקובלות

אפשר לומר שזה סיפור על אנסמבל תיאטרון, אבל אם חושבים על זה, יכול להיות שזה בכלל סיפור על חברת סטארט־אפ; סיפור על אמנים ובה בעת על יזמים. אף שיש לו הרבה התחלות, כנראה שבסופו של דבר, זה סיפור של צעירים מוכשרים, בני דור המילניום, שמשנים את העולם שהם מכירים.

בשנת 2005 סיימו את לימודיהם תלמידי מחזור מ' של בית הספר למשחק ניסן נתיב, אחרי שלוש שנים אינטנסיביות. "היינו כיתה מיוחדת מאוד. התמזל מזלנו, ובמחזור שלנו נבחרו לבית הספר אנשים שמאוד התאימו האחד לשני", מספרת לוטוס אתרוג, חברת האנסמבל המצליח ציפורלה. "עבדנו המון על היחסים האלה". הם באמת עבדו על זה, גם כשאף אחד לא ביקש מהם, מעבר לשעות הלימודים. היוזמה האישית והיצירה המשותפת והעצמאית, שתאפיין אותם כל כך בחלוף עשור, התחילה כבר בשנה א', אז תשעת שחקני הקבוצה – אתרוג, אפרת אביב, דאנה איבגי, בן פרי, תומר נהיר פטלוק, תמרה קליינגון, גל פרידמן, דודו גולן ועמרי דורון – כתבו מחזה, ביימו והעלו אותו באולם של שנה ג'.

כיום, 11 שנים אחרי, יותר מחצי מיליון איש כבר צפו בארבעת המופעים המקוריים שלהם, שאיתם הם מופיעים בישראל ובעולם למעלה מ־100 פעמים בשנה. ציפורלה היא גם חברה בע"מ, וכל הכנסות האנסמבל בארץ מקורן בפעילות העצמאית שלו. ככזו, החברה התפתחה לשווקים חדשניים: אם בהופעות במילאנו ובאוסטרליה שנחלו הצלחה, אם בהשתלבותה המוצלחת בשוק ההופעות של ברודווי, ניו־יורק, בשלוש השנים האחרונות, ואם בסל המוצרים הייחודי שפיתחה – כולם מספקים חוויית תיאטרון יוצאת דופן – ושאותו היא מוכרת למוסדות, לחברות ולארגונים.

ללקוחותיה העסקיים (בהם חברות כמו נייק, גוגל ושטראוס, לצד ארגונים, כמו פרויקט תגלית, עיריית תל אביב, בתי ספר ואוניברסיטאות) היא מציעה מגוון רחב של אפשרויות אמנותיות: הופעה שלמה בת 90 דקות, רצף מערכונים השזורים בתוך כנס, או הכנת חומר מקורי עבור החברות.

מוצר ייחודי נוסף הוא "הפסקת ציפורלה" – שבמסגרתה מגיעים חברי האנסמבל אל משרדיהם של חברות וארגונים במהלך יום העבודה ומבצעים מספר מערכונים בתוך החלל הרגיל שבו החברה מתנהלת.

לציפורלה גם רפרטואר גדול של סדנאות, בחמישה מערכים שונים, שאותן היא מציעה לעסקים ולמוסדות חינוך – מצרך יקר ערך בעולם שמקדש את החיפוש אחר יצירתיות וחדשנות. בין היתר עוסקות הסדנאות בעבודת צוות, במצב רוח חיובי כמפתח לפריון, ביצירה מקורית ובמציאת מקור השראה ותנועה כמפתח לשבירת שגרת היום.

לאחרונה גם הקימו בציפורלה חממה ליוצרים עצמאיים, כדי לנסות וללמד אותם מהי יצירה עצמאית. "בחרנו 15 יוצרים מוכשרים מרחבי הארץ, שבמהלך חצי שנה מקבלים מאיתנו כלים מכל העולמות: לימודי כלכלה עם יועצים עסקיים בוגרי ארנסט אנד יאנג, מיתוג, שיווק, עבודה עם ענבל אריאלי מייסדת חממת היזמות של בוגרי 8200, EISP, לימודים על משקיעים, וכמובן עבודה מולנו, תשעת השחקנים", מספר גל פרידמן בסיפוק.

מימין: לוטוס אתרוג, תומר נהיר פטלוק, עמרי דורון, אפרת אביב, דאנה אבגי, נעמה עמית, גל פרידמן, בן פרי, דודו גולן, תמרה קליינגון ודני איסרליש | צילום: מיכאל טופיול

הקבוצה לפני הכל

"ציפורלה נוצרה מצורך משותף חזק מאוד של כולנו לעשות את הדברים כמו שנראה לנו", מספר פרידמן, ממייסדי האנסמבל ומנהלו כיום. "למרות השוני בינינו, מרביתנו ראינו בעין דומה גם את מה שלא מתאים לנו לעשות וגם את מה שכן". לקראת סוף לימודיהם חששו חברי הקבוצה, שמה שבראו יחד בבית הספר ילך וידעך, והבינו שהם רוצים להמשיך לעבוד בקבוצה וליצור יחד.

הצעד הראשון לקראת בניית שם, היה לחשוב על ערכי המותג. "מה שהיה לנו ברור הוא הרצון באוטונומיה – יצירתית וכלכלית. רצינו לסמוך רק על עצמנו, ובהתחלה באמת שיווקנו את עצמנו, עם פלאיירים והכל. שמרנו מאוד באדיקות על עקרון העצמאות", מספר דורון. ההבנה הזו היתה התחלה מצוינת, אבל לא היה בכך די. הם פיתחו לעצמם סדנאות שמתעסקות בבניית חזון – איך בוחרים קטעים, מה עתידם המשותף, איך בוחנים את המציאות כקולקטיב – כשהיצירתיות הפכה לערך מרכזי שלהם ולדפוס התנהגות.

אך לצד היצירתיות יש גם רוח יזמית. "היות שזה העסק שלנו – כל אחד מאיתנו הרגיש שהוא צריך לתת מעצמו עוד משהו נוסף לצד היצירתי", מסביר דורון. "ככה גם נוצרה העובדה שלכל אחד מאיתנו יש אחריות על תחום אחר, מלבד התיאטרון עצמו: גל אחראי על הניהול למשל, לוטוס ותמרה משווקות את הסדנאות, תומר אחראי על הפייסבוק, אני על הפן הכלכלי וכו'".

איך כותבים בתשעה פיות? 

"ממש בתחילת הדרך יצרנו שיטת עבודה משלנו שקוראים לה 'יצירה מתוך קבוצה'. היום זו שיטה שאנחנו מלמדים באוניברסיטאות ובהייטק, כמוצר נוסף שציפורלה מוכרת. אנחנו מלמדים אנשים איך לעבוד ביחד, אבל בהתחלה ככה לימדנו את עצמנו", מספרת אתרוג. "כשאנחנו יוצרים, כל אחד מאיתנו בוחר תחום שמעניין אותו – מתיאטרון תנועה ועד לקריאת קטעי עיתונות – מביא את זה לקבוצה ומלמד את החברים את הנושא. אחרי הרבה גרסאות וניסיונות בתוך הקבוצה יוצא מזה מופע".

הדרך הזו של לימוד הנושא במסגרת קבוצתית וקבלת החלטות משותפת נהוגה בציפורלה גם במישור העסקי. "מנכ"ל בארגון בריא צריך ליזום מצד אחד ולהוציא לפועל את החלטות הדירקטוריון מצד שני", אומר פרידמן. "ככה זה אצלנו. מצד אחד יש לי הרבה חופש להביא רעיונות, לפעמים הזויים, וללכת עליהם. מצד שני אנחנו שומרים על מעורבות הקבוצה".

בסוף, אומר פרידמן, "יצרנו חוויית תיאטרון חדשה. מופע שמורכב מכל הז'אנרים שאתה מכיר בתיאטרון – מהומור, נונסנס וסאטירה ועד אקרובטיקה, סטפס ודרמה, הכל במופע אחד שנע בקצב מאוד מאוד מהיר. ברגע אחד במופע אתה יכול להתפקע מצחוק ורגע לאחר מכן אתה עם דמעות. את הכל כתבנו, ביימנו ואנחנו משחקים ביחד". את הטקסט הזה הוא אומר במיומנות ניכרת, לאחר שהציג אותו עשרות פעמים בפני משקיעים בדרך להגשמת החזון של הקבוצה להרחיב את פעילותה לחו"ל. "האמת היא שאנחנו עושים את הפיץ' הזה היום יותר טוב באנגלית", הוא אומר בחיוך.

פרידמן. "ברגע אחד במופע מתפקעים מצחוק ואחרי רגע יש דמעות" | צילום: ליאור רוטשטיין

סטארט־אפ בתחום התיאטרון

יש סיבה לכך שפרידמן שולט בפרזנטציה של ציפורלה באנגלית. "כשקיבלנו החלטה שהצעד הבא מבחינתנו יהיה ניו־יורק, היינו צריכים למצוא דרך ליישום של החזון", הוא מסביר. "מאחר שלא היתה דוגמה לכך בתחום בישראל, החלטנו לחפש משקיע. לא רצינו תרומות, אלא מישהו שייכנס לפרויקט. הלכנו להיפגש עם משקיעים פוטנציאליים ובסופו של דבר הגענו לאריאלי, בחממת היזמות של בוגרי 8200. בהמלצתה, הגשנו הצעה להתקבל לתוכנית – ציפורלה כסטארט־אפ בתחום התיאטרון – והתקבלנו".

חברותה של הקבוצה בתוכנית השתלמה, כשלאחר שנה, הצליחה לגייס השקעה של 400 אלף דולר משני משקיעים פרטיים – שוקי גולדווסר, בעל השליטה באבגול תעשיות ומייסד חברת ייצוג האמנים אנובה מיוזיק, ושחר רחים, סמנכ"ל בכיר באבגול. בין היתר, גם משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג ליווה, הכווין וייעץ לציפורלה במסגרת חממת היזמים, ובנה עבורה תוכנית עסקית יצירתית לקראת נסיעתה הראשונה לניו־יורק ב־2014.

במקום לעשות סיבוב הופעות בערים מרכזיות, כמו לוס אנג'לס, שיקגו וניו יורק, במטרה למשוך קהל ישראלי ויהודי, חברי ציפורלה החליטו להעתיק בשנתיים האחרונות את פעילותם בכל קיץ לתפוח הגדול, שכרו אולם באוף־ברודווי והופיעו בו למעלה מ־50 פעם בכל טור, כשהם מכוונים את המופע המקורי שחיברו באנגלית לרגל הטור, odd birdz, לקהל הרחב. גם חברת התעופה בריסל אירליינס נתנה חסות לטור, וחלק נוסף מהמימון נעשה מכיסיהם של השחקנים עצמם. הם נחלו הצלחה גדולה, כשכמעט כל הכרטיסים להופעות נמכרו מראש וגם התקשורת האמריקאית – ובה עיתונים, כמו הניו־יורק טיימס וברודווי מגזין – שיבחה את המופע.

בימים אלו עובדים בציפורלה על סיבוב נוסף. הם התקבלו לאחרונה לפרויקט של קרן מיראז', שמקדמת 15 יזמים ישראלים ומסייעת להם לחדור לשוק האמריקאי. פרידמן יהיה נציג הקבוצה בפרויקט שיתקיים באפריל, ולאחר מכן מתוכנן סבב השקעות נוסף, כשכיום סך ההשקעות עומד כבר על 600 אלף דולר. אבל כאן לא נגמר החלום האמריקאי – להפך.

"כל משקיע שישבנו איתו שאל את השאלה הבלתי נמנעת – מה האופק לאקזיט?" אומרת אתרוג. "מה שאנחנו רוצים לעשות בקיץ הקרוב הוא לייצר זיכיון של ציפורלה בניו־יורק: להקים שם קבוצה מקומית, ללמד אותה את החומרים שלנו, והיא תריץ את המופע בניו-יורק גם במהלך השנה". על פי התוכנית, נציג מטעם הקבוצה ילווה את הפרויקט במשך שנה, גם אחרי ש"ציפורלה ישראל" תחזור לארץ. במקביל, גם צוותי יח"צ ושיווק ניו־יורקיים נשכרו לטובת העניין. לאחר ההצלחה של האנסמבל בשני הקיצים האחרונים גדל כאמור מעגל המשקיעים שלו, והציפייה היא שמיזם "ציפורלה חו"ל" יכלכל את עצמו לבסוף, כשם שבארץ הקבוצה מתפרנסת אך ורק מההכנסות השונות שיצרה לעצמה.

"עד השנה ה־20 של ציפורלה אנחנו שואפים להקים לעצמנו בית של תיאטרון בישראל, שיהיה בינלאומי", מרשה לעצמו פרידמן לחלום, ובעצם למה לא? בעולם הקולנוע, המחול והאמנות הפיזית מוצרים נודדים ברחבי העולם, אז למה לא בתיאטרון? "הפורמט התיאטרוני המקובל לא מספיק מסעיר. אנשים צעירים מחפשים היום חוויה אחרת, והאופק שלנו הולך לשם", מסכם פרידמן.