מחקר שפורסם בידיעות האקדמיה הלאומית למדעים של ארה״ב (PNAS) סותר את האמונה הרווחת בנוגע לאופן שבו שונה המוח האנושי ממוחותיהם של פרימטים אחרים. הממצאים החדשים תומכים ברעיון לפיו מקורו של יתרונו הקוגניטיבי הייחודי של האדם הוא בכך שהוא היחיד בטבע המבשל את מזונותיו.
קליפת המוח הקדם–מצחית היא האזור במוחנו האחראי על תפקודים קוגניטיביים גבוהים, כגון חשיבה מופשטת, תכנון ופתרון בעיות. בעבר היה נהוג לחשוב שבני אדם מצטיינים בפעולות הללו משום שאצלם קליפת המוח הקדם–מצחית מהווה חלק גדול יותר מהמוח לעומת מוחות של פרימטים אחרים. ההנחה היתה שלא רק שמוחו של האדם גדול יותר מזה של קופי אדם, אלא שהוא אף שונה מזה של אבותינו. ואולם צוות חוקרים בראשותה של סוזאנה הרקולנו–הוזל הראה כי העמדה הזו שגויה מיסודה.
לבישול, מתברר, ישנו תפקיד אבולוציוני חשוב | צילום: fotolia
צוות המחקר השווה בין מוחותיהם של בני אדם לבין מוחותיהם של תשעה פרימטים אחרים, ומצא שמוח האדם הוא פשוט גירסה מוגדלת של זה הפרימטי הטיפוסי. גם במוח האדם וגם באלה של הפרימטים האחרים שנבדקו הכילה קליפת המוח הקדם–מצחית כ-8% מהנוירונים שבקליפת המוח (הקורטקס). גם החומר הלבן, המאפיין את מערכת העצבים המרכזית, מצוי בכל המוחות הללו באותו יחס. זאת ועוד, הנפחים היחסיים שתופסים החומר האפור והחומר הלבן בקליפת המוח הקדם–מצחית זהים במוח האדם ובמוחות הפרימטים.
פירוש הדבר הוא שמקורו של היתרון ממנו נהנה האדם אל מול שאר הפרימטים בתחומי הקוגניציה המתקדמת אינו בסוג אחר של מוח. לבני אדם ישנו מוח פרימטי גדול יותר, ותו לא. ואולם, למוחות גדולים יותר יש קליפת מוח קדם–מצחית גדולה יותר וקורטקס גדול יותר, המכיל יותר נוירונים. יכולותיו הקוגניטיביות יוצאות הדופן של האדם נובעות פשוט ממספרם המוחלט של הנוירונים המצויים בקליפת המוח הקדם–מצחית, ולא ממספרם היחסי.
הממצא לפיו מוח האדם אינו אלא מוח פרימטי גדול יותר מעלה שאלות מעניינות. פעמים רבות, אם כי לא תמיד, ישנה קורלציה חיובית בין גדלים של מוחות לבין גודל הגופים שבהם הם שוכנים. אך אם לבני אדם ישנו מוח שהוא גירסה מוגדלת של זה הפרימטי, מדוע גופנו קטן יותר מזה של פרימטים מסוימים, כמו לדוגמה הגורילה? התשובה שמציעה הרקולנו–הוזל היא שהאדם, בניגוד לשאר הפרימטים, למד לבשל.
מוח האדם שונה מזה של הפרימטים האחרים רק בגודלו | צילום: fotolia
האדם נבדל מכל שאר בעלי החיים בכך שהוא מבצע תמורות רדיקאליות במזונו, כאשר הוא חותך, קוצץ, כותש ומבשל אותו לפני האכילה. העיבוד המקדים הזה הוא בעל השלכות חשובות גם על האנרגיה שאנו ממצים ממזוננו וגם על פרק הזמן שלוקח לנו להשיג את האנרגיה הזו. כשאנו אוכלים גזר חי מבלי לחתוך או לבשל אותו, גופנו מקבל רק שליש מהקלוריות המצויות בו. כאשר המזון מבושל או מעובד, לעומת זאת, אנו ממצים 100% מהקלוריות הגלומות בו.
היכולת למצות כמות גדולה יותר של אנרגיה מהמזונות שאנו אוכלים חשובה מאוד, וזאת משום שדרושה אנרגיה רבה לתפעול המוח. בעוד שמשקלו של מוח האדם מהווה כ-2% ממשקל גופנו, הוא צורך בין 20% ל-25% מהאנרגיה היומית הכוללת שצורך הגוף. מרבית האנרגיה הזו מגיעה מהמזון שאנו אוכלים במהלך היום, ופירוש הדבר הוא שככל שהמוח גדול יותר – יש להקדיש יותר זמן ״לתדלק״ אותו באמצעות אכילה. והנה, לא רק שהבישול מעניק לנו יותר קלוריות, אלא שהוא גם חוסך לנו זמן. על פי נתונים סטטיסטיים של מחלקת העבודה של ארה״ב, האמריקאי הממוצע מקדיש בין 68 ל-80 דקות ביום לאכילת אוכל מבושל. הגורילות, עם גופיהן הגדולים בהרבה ומוחותיהן הקטנים יותר, מבזבזות כ-8 שעות ביום בחיפוש ובאכילת מזון גולמי. אם לגורילות היו מוחות זהים לשלנו, היו נדרשות להן כתשע וחצי שעות ביום למלאכת ההזנה.
אם הגורילות ילמדו לבשל, אנחנו בבעיה | צילום: fotolia
היכולת לבשל העניקה לאדם המוקדם כמות גדולה יותר של קלוריות להזנת מוחו הגדול. הזמן שנחסך בעטיו של הבישול איפשר לו את הפנאי לפעול בעולם הסובב אותו בדרכים חדשות ושונות. הדבר הוביל את האנושות למציאת נישה סביבתית שבה היה להם יתרון תחרותי ביחס למינים אחרים, יתרון שהיה מבוסס על גודל המוח ועל כוח עיבוד, לעומת גודל הגוף וכוח פיזי.
ענף הפרימטים שהוביל אל האדם החל להסתעף מהענף שהתפתח אל הקופים הגדולים סביב העת שבה התחיל לראשונה האדם המוקדם להשתמש בכלי אבן ועצם ובאש על מנת לבשל את מזונו. היתרון המטבולי הגלום בבישול אפשר למוח הפרימטי לגדול לכדי מוח אנושי. התוצאה היא ששבע מיליון שנים מאוחר יותר יש לנו סמארטפונים וחיבור לאינטרנט, בעוד שלגורילות יש ירקות גולמיים ותפקידי משנה בסרטי טרזן לדורותיהם. שאלוהים יעזור לנו אם אי פעם ילמדו הגורילות להקפיץ את הירקות שלהם בווק.
|