|
¬לשר האנרגיה יובל שטייניץ יש נטיה לשלב בנאומיו אמירות שמשמעותן ידועה רק ליודעי ח"ן. השבוע, בעת שהכריז על חידוש החלוקה של היתרים לחיפושי נפט וגז בים, הוא שוב התמיה באמירה לוחמנית שנראה היה שהתחשבנה עם מתנגדי מתווה הגז, שמיררו את השנה הראשונה לכהונתו במשרד האנרגיה: "ייתכן שגם ההכרזה היום תוביל לקמפיין נוסף נגדי מבית היוצר של קברני הגז, שימשיכו לעשות הכל כדי שהגז יישאר עמוק באדמה. אלו ימשיכו לבקר – ואנחנו נמשיך לפתח את אוצרות הטבע עבור אזרחי מדינת ישראל", הודיע השר.
אבל המאבק הציבורי הנרחב נגד מתווה הגז ותוכניות הייצוא נדם זה מכבר. מתווה הגז אושר בכנסת, בממשלה, נדון בבית המשפט ואושר בהתאם להנחיות בג"ץ. השבוע חזר שטייניץ ואמר שפתיחת הים לחיפושים והזמנת חברות זרות לקדוח מול החופים התאפשרו רק בזכות אישור המתווה והוודאות שהוא מעניק למשקיעי הגז.
ובכל זאת, יש בסיס מוצק לחששותיו של שר האנרגיה מהתחדשות המאבק, נוכח הניסיון להרחיב את מעגל המשקיעים.
שטייניץ. חושש מהתחדשות מאבק הגז | צילום: מרק ישראל סלם
ההיתרים החדשים מיועדים להביא לישראל מספר חברות בינלאומיות שיבצעו בדיקות וחיפושים אחר מאגרים נוספים. חברת ייעוץ ששכר משרד האנרגיה העריכה שקיים סיכוי של ממש לכך שכמות הגז הקיימת מול חופי ישראל גדולה פי שלושה מהכמות שמכילים חמשת המאגרים שהתגלו עד כה. פיתוח מאגרים חדשים עשוי לעורר תחרות בשוק המקומי, הנשלט על ידי מונופול, ולהגדיל בשיעור ניכר את הכנסות המדינה. "ישראל תהפוך למעצמת אנרגיה מקומית", ציטט שטייניץ חזון ישן.
עוד לפני שיתגלה הגז, יצטרכו המחפשים להשקיע מאות מיליוני דולרים. עלות ממוצעת של קידוח חיפושים היא כ־70 מיליון דולר. הסיכויים להצלחה של קידוח יחיד נאמדים ב־20%. מי שמתכוון להשקיע סכומי עתק כאלה, חייב לדעת שאם מתמזלת לו תגלית של ממש – יהיו לקוחות שישמחו לרכוש את הגז במחיר סביר. קשה יהיה למצוא לקוחות כאלה בישראל, כיוון שהשוק קטן מאוד, והלקוחות העיקריים – חברת החשמל, תחנות הכוח והמפעלים הגדולים – כבר חתמו על חוזים ארוכי טווח עם המאגרים הקיימים, וזה עוד לפני שהחל שיווק הגז מ"כריש" ו"תנין".
"פתיחת הים לחיפושים נוספים היא צעד חשוב ומבורך. שמעתי ממקור ראשון על חברות מהגדולות בעולם שמתעניינות בהגעה לכאן. יש כאן סיכויים למצוא הרבה", אומר אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז. אבל פוסטר חושש שההמשך לא יהיה קל. "הזמנים בעייתיים: נוכח המצב בשוק האנרגיה יש תחרות גדולה על חברות שמחפשות גז, ומצבה היחסי של ישראל לא טוב. היא נמצאת בתחתית במדד המדינות שנוח לחברות האנרגיה לפעול בהן. כדי שלחברות יהיה כדאי לקדוח, הן יצטרכו לייצא את הגז שהן מפיקות. במשרד האנרגיה מבטיחים ש־80%־90% מהגז שיפיקו מיועד לייצוא. אבל המספרים האלה לא תואמים את המלצות ועדת צמח, שעל פיהן נקבעו הכללים לייצוא".
האפשרות לייצוא גז מישראל טרם הוכחה. לפני אישור המתווה טענו חברות הגז שמיד עם אישורו צפויה חתימה על חוזי ייצוא ענקיים לפחות עם מצרים, ובהמשך גם עם טורקיה. אבל בינתיים הדברים הסתבכו: המצרים מעכבים דיונים על רכישת גז מישראל עקב מחלוקת על פיצויים בפרשת ההפסקה של ייצוא גז ממצרים לישראל. המגעים עם הטורקים השתבשו על רקע משבר היחסים בין המדינות. החברות שיחליטו לחפש בכל זאת גז בישראל חייבות להצטרף לאופטימיות של שטייניץ, המעריך שהמכשולים האלה יוסרו עד אמצע השנה הבאה. אבל גם אז, לנוכח ההיתר לייצא רק כמחצית מכמות הגז שתופק, וללא ביקוש של ממש למחצית האחרת – אין סיבה שחברת ענק תגיע לכאן.
"החברות צריכות לדעת מהי כמות הגז שיותר להן לייצא. אין גם סיבה לחייב כל אחד מהמאגרים שיתגלו בהתקנת צינור גז נפרד לחוף בעלות של מאות מיליוני דולרים", אומר פוסטר.
כדי לראות עוד קידוחים בחופי ישראל יש משוך משקיעים גדולים. מאגר תמר |צילום: יח"צ
ועדת צמח המליצה אומנם שהיתרי הייצוא ייבחנו מחדש בשנת 2018, אבל המכרז לקבלת רישיונות חיפושים ייסגר כבר באמצע 2017. מסע הלחצים להגדלת היתרי הייצוא ו"מתן אופק רגולטורי" למחפשי הגז צפוי להתחיל בכל רגע. פרשת מתווה הגז הוכיחה שאנשי משרד האנרגיה יודעים לקבל החלטות תחת לחץ מתאים.
להרחבת היתרי הייצוא יש אופוזיציה חזקה, הנתמכת גם בחוות דעת מקצועית של ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי לשעבר של משרד האוצר. הייצוא, טוענים המתנגדים, הוא סיכון אסטרטגי וצופן בחובו גם הפסד כספי ניכר למשק.
אל-על צוללת
האם אל־על עומדת לקרקע את כל טיסותיה? הנהלת החברה ועובדיה מקווים מאוד שלא, אבל האופציה הנפיצה הזו מרחפת נמוך מעל החברה ולקוחותיה. בשבוע הבא תתקיים הצבעה אלקטרונית של עובדי החברה על הכרזת סכסוך עבודה. אם יוכרז סכסוך, הוא יאפשר לעובדים את השבתת החברה כבר בחודש הבא. מנגד הכריז המנכ"ל דוד מימון "הפעם נלך עד הסוף", כשהוא אינו מוציא מכלל אפשרות השבתת מגן ביוזמת ההנהלה.
טיסות החברה משובשות לעתים תכופות. ביום רביעי האחרון סבלו מאות נוסעים מביטולן של שתי טיסות. הטייסים וההנהלה מטילים זה על זה את האשם בשיבושים ומספקים נתונים סותרים, המקשים להחליט עם מי הצדק. הטייסים טוענים שהם סובלים מהעסקת יתר ומכחישים שהם נוקטים עיצומים המשבשים את עבודת החברה. ההנהלה טוענת שהטייסים הקטינו במזיד את מספר שעות עבודתם, במסגרת מאבק להעלאת שכרם, שעלה בשנה האחרונה ב־33%. לפי ההנהלה, עלות הדרישות הנוספות מסתכמת בתוספות שכר ריאליות של כ־270 מיליון שקל בשנה, סכום שהחברה לא תוכל לעמוד בו.
לא מדובר במאבק על לחם: קברניט ממוצע באל־על מרוויח כ־98 אלף שקל לחודש בממוצע, בתוספת 10,000 שקל אש"ל. למעלה ממחצית השכר הזה הוא שעות נוספות. אחדים מהטייסים מרוויחים 120 אלף שקל לחודש ויותר – שכר גבוה גם ביחס לעמיתיהם בחברות תעופה מערביות.
אל־על נמצאת בתקופה טובה. לאחר שנים קשות שבהן רשמה הפסדים כבדים, ירדו מחירי הדלק, תנועת התיירות גברה, והרווחים זורמים לקופתה. הרווחיות המשופרת הורידה גם את הדרישות להתייעלות. מנגד התברר לטייסים שהשכר של חלקם עשוי לרדת: תקנות חדשות שמיישם מינהל התעופה האזרחית יגבילו החל משנת 2018 את שעות העבודה השבועיות המותרות לטייס, ויפגעו במשכורת של הטייסים, שחלק גדול ממנה מבוסס על שעות נוספות. הוועד החזק החליט לפעול כדי לקדם את פני הרעה באמצעות מו"מ להגדלת השכר. כשהמו"מ הגיע למבוי סתום נקטו הטייסים צעד חריף: הם החליטו שמעתה יטיס טייס את המטוס רק בכיוון אחד, וטייס אחר יטיס אותו בחזרה לנתב"ג. לטענת הטייסים, ההסדר מעוגן בהסכם העבודה שלהם, כל עוד הטייס הוזעק לטיסה שאינה חלק מלוח הטיסות החודשי שנמסר לו.
הצי ממתין בשדה. הטיסות (שיוצאות) במטוסים חכורים | צילום: ויקיפדיה, Anna Zvereva
מכיוון שחלק משמעותי מטיסות החברה אינו מאויש במסגרת התוכנית החודשית, נקלעה החברה למצוקה. החלטת הטייסים הפחיתה בבת אחת את מספר הטייסים הזמינים העומדים לרשות החברה, ושיבשה את מערך הטיסות. הטייסים טוענים שהם נאלצים לעשות זאת נוכח עומס הטיסות המוטל עליהם, ומתוך רצון שלא לסכן את הנוסעים. הנהלת החברה טוענת שמדובר בדיווחים מוגזמים, וחלק משעות העבודה העודפות שעליהן מדווחים הטייסים הוא בעצם טיסה במחלקת עסקים, שעליה הם דורשים ומקבלים שכר מלא ואש"ל.
טיסה בכיוון אחד היא רק חלק מהמחלוקת בין החברה לעובדיה: ההנהלה מאשימה אותם גם בהארכת טיסות לארה"ב במטרה לזכות בתוספת המיוחדת עבור טיסה האורכת מעל ל־12 שעות, בדיווחים כוזבים על מועדי המראות ובהצהרות לא נכונות על ימי מחלה (טייסים רשאים להצהיר על חוסר כשירות לטיסה גם ללא אישור רופא).
בניסיון להתגבר על המחסור במטוסים וטייסים חוכרת אל־על מטוסים מחברות אחרות. צי המטוסים החכורים של אל־על תפח ל־10 – 40% ממטוסי החברה. מנהלי החברה טוענים שחכירת המטוסים על צוותיהם היא אילוץ שנגרם בשל עיצומי הטייסים. אולם עובדי החברה מקבלים מסר נוסף: לפחות תיאורטית, יכולה אל־על לשלוח את כולם הביתה ולהתבסס על צי מטוסים חכור. אבל המחיר כבד: עלות מטוס חכור גבוהה פי 3.5 מעלות הפעלת מטוס של החברה.
מלון? זה גם טרוולאור
תעשיית התיירות נחשבת לגדולה ולצומחת בעולם, וכר נרחב לפיתוח אפליקציות המבטיחות לדלות את המציאות הכי משתלמות באוקיינוס ההצעות והדילים. בין האתרים הבינלאומיים הבולטים – אקספדיה, בעלת אתר טריווגו, ובוקינג.קום. בחודשים האחרונים הושק אתר בינלאומי בבעלות ישראלית לענף, טרוולאור. היזם, יוסי כהן, מספר שהשקיע בהקמת האתר 5 מיליון שקל, והוא מתחייב להציג בכל מקרה את ההצעה הזולה בשוק. באתר של טרוולאור מוצג תקנון מפורט שעיקרו התחייבות להחזיר ללקוח את ההפרש במקרה שמצא במקום אחר דיל זול יותר מהדיל שמציע לו טרוולאור.
"אנשים אינם מודעים לכך שהאתרים הגדולים לא תמיד מציעים את העסקות הטובות ביותר", אומר כהן, "בוקינג.קום גובה עמלות שמגיעות ל־30% מהעסקה. אנחנו מסתפקים בעמלה נמוכה הרבה יותר, ולכן אנחנו יכולים להציע דילים זולים יותר. ההצעות שלנו, בניגוד להצעות שמציגים באתרים אחרים, כוללות גם מסים, למעט מס עירוני, הנגבים בעת התשלום בבית המלון".
מתחייבים למחיר הזול ביותר | צילום מסך, אתר טרוולאור
אתר טריווגו מקבוצת אקספדיה אמור לחסוך מאיתנו את הטרחה שבחיפוש אחר הדיל הזול. אולם בדיקה מעלה שההצעות של טרוולאור אינן עולות בחיפוש בטריווגו. הסיבה לכך היא ככל הנראה תחרות בין שני האתרים והיעדר הסכם לקידום הדדי. כהן, מומחה לקידום אתרים, מקדם את מכירות האתר שלו באופן עצמאי, על ידי התקשרות עם סוכני נסיעות. הסוכנים, השולטים בתחום הנסיעות העסקיות, מקדמים את טרוולאור בתמורה לעמלות. מטריווגו לא התקבלה תגובה לפנייתי.
טרוולאור קיימת רק שמונה חודשים וקשה עדיין לאמוד את הצלחתה. כהן מדווח על "מכירות של מיליונים והצעה למכור שותפות על פי שווי של יותר ממיליון דולר. הפוטנציאל הוא במיליארדים. ואנחנו רק התחלנו".
לאתר מעריב
|
