חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

קרב המעצמות הגדול: יפן מעלה הילוך בתחרות עם סין באירואסיה

סין היא לא היחידה אשר מקימה דרך משי חדשה. יפן בונה גם היא אחת כזו. מה שהוצג כיוזמה סינית מאז שנשיא סין שי ג'ינפינג הכריז על יוזמת "חגורה אחת, דרך אחת" ב-2013, היא למעשה משימה בינלאומית בעלת פנים רבות, אשר כוללת מטרות רבות משלימות ומנוגדות ממדינות שונות ברחבי אירואסיה. בעוד שסין מתגברת כעת על כאבי הגדילה של היותה המשקיעה הגדולה בתשתית הבינלאומית, יפן עושה זאת כבר שנים, ומספקת כמויות אדירות של כסף והכוונה לפיתוח כבישים, פסי רכבות, מערכות מטרו ונמלים ברחבי אסיה. היא עושה זאת דרך כלים פיננסיים כמו הבנק לפיתוח אסיה (ADB) והסוכנות היפנית לשיתוף פעולה בינלאומי (JICA).

ב-1 בדצמבר, הוכרז כי ליפן יהיה בקרוב כלי נוסף עבור מאמצי בניית התשתית הבינלאומית שלה, בצורת יוזמה משותפת חדשה שנקראת יוזמת התשתית היפנית. היוזמה הזו מורכבת ממיצובישי UFJ ליז & פייננס (כ-47.55%), היטאצ'י קפיטל (כ-47.55%) ובנק אוף טוקיו מיצובישי UFJ (כ-4.9%). הכוונה שלהם היא להשקיע 878 מיליון דולר בפרויקטים יפנים בתחום התשתיות, כמו פסי רכבת ומפעלי אנרגיה, ברחבי אסיה, אירופה וארה"ב.

מתחרים על הבכורה. נשיא סין ג'ינפינג (מימין) וראש ממשלת יפן אבה | צילום: יוטיוב

ככל שחגיגת "חגורה אחת, דרך אחת" של ג'ינפינג ולי קצ'יאנג (ראש ממשלת סין) ממשיכה להתנהל ברחבי אסיה ואירופה, תוך חתימה על הסכמי מסחר בשווי מיליארדרים של דולרים וסיוע ליוזמות השקעות בתשתיות שממומנות על ידי סין – לראש ממשלת יפן, שינזו אבה, יש תוכנית עוקבת, אם כי מאחורי הקלעים יותר.

תוך הבטחה להשקיע כ-200 מיליארד דולר בתשתיות אסייתיות ואפריקאיות במהלך חמש השנים הבאות, אבה נמצא בדרכים. הוא ביקר במדינות שונות במרכז ודרום אסיה וסחר בחבילות השקעה בתשתיות. כמה מהחוזים שהוא סגר עד כה כוללים מפעל טיהור גז טבעי בשווי 8.76 מיליארד דולר ומפעל כימי בשווי 4.38 מיליארד דולר בטורקמניסטן, מפעל דשן גדול באוזבקיסטן, הסכם עם הודו לסיוע לפרוזדור התעשייתי בין דלהי למומביי, מפעל דיזל גדול באי אנדמן הדרומי, קו רכבת מהיר בין מומביי ואחמדאבאד, שני קווי מטרו נוספים בהודו ומספר פרויקטים נוספים גדולים בתחום התשתיות.

אחת חותמת על חוזה, השנייה מחליפה אותו. יפן וסין | צילום: fotolia

בעוד שלרוב המדינות שמעורבות בפיתוח דרך המשי יש יחסים טובים בכלליות, מאחר והן מבינות שפעילויות הקמת התשתיות שלהן מהוות יתרון הדדי לשני הצדדים, סין ויפן מתעמתות ומתחרות אחת נגד השנייה על הטריטוריה הניטרלית של מדינות אחרות, שמחפשות אחר ההשקעות של שתיהן. תחת הסלוגן "שיתוף פעולה למען תשתית איכותית", יפן ממתגת את ההשקעות שלה בתשתיות כעליונות לאלו של מדינות אחרות – סין כמובן – ודוחפת את החזון שלה לחיבור מחדש של אסיה מול "חגורה אחת, דרך אחת" הסינית. יחד עם ארה"ב, יפן מסרבת להצטרף לבנק האסייתי להשקעות בתשתיות (AIIB), למרות שבעלות ברית רבות שלה קפצו פנימה, כמו אוסטרליה, גרמניה ובריטניה. באינדונזיה, ליפן היה חוזה לבניית קו רכבת מהירה מג'קרטה לבנדונג – שהוחלף בחוזה סיני. בבנגלדש, יפן השיבה לכך על ידי השגת חוזה לבניית נמל ימי באי מאטארבארי על רקע התרחבות התוכנית הסינית לבנות אחד כזה ליד האי סונאדיה. בסרי לנקה, יפן שוקדת על תוכנית לבניית נמל ואיזור תעשייתי בטרינקומאלי, כתגובה לאלו בשווי 1.4 מיליארד דולר שסין הקימה בהאמבאנטוטה.

יחד עם זאת, לא משנה מי מחבר את הנקודות, רוב התשתית החדשה שנבנית ברחבי אירואסיה תהיה נתונה לשימוש עבור כל המשתתפות. מפעלי אנרגיה חדשה, כבישים מהירים, פסי רכבת ושדות תעופה בדרך כלל לא מפלים בין משתמשים על בסיס לאום. אמנם חברה סינית היא זו שסוללת כעת כביש מהיר בין פנום פן ונמל סיהנוקוויל בקמבודיה, אך הוא יחובר לשלושה אזורי סחר חופשי, אשר חברות יפניות יהוו את רובם. בסופו של דבר, דרך תחרות טבעית, סין ויפן בונות חלקים מאותה רשת מסחר אירואסייתית.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן