עלייה בייצור הקקאו נשמעת כמו החלום הרטוב של כל חובב שוקולד, אך עבור החוואים המגדלים את הקקאו במערב אפריקה, מדובר בלא פחות מסיוט.
לפני חמש שנים, מומחים חזו שחדירתו של השוקולד להודו וסין תגרום למחסור חמור וכלל עולמי בקקאו. הגרדיאן דיווח ש"מאגרי השוקולד נמסים לאיטם", ובוושינגטון פוסט זעקה הכותרת "יצרן השוקולד הגדול בעולם מתריע מפני מחסור בקקאו".
המציאות, כהרגלה, הייתה פחות חד משמעית: לורן פיפיטון, הכלכלן הראשי לשעבר של איגוד הקקאו העולמי, מספר שלאורך שני העשורים האחרונים שוק הקקאו ראה עליות ומורדות רבים. עם זאת, בשנים האחרונות שוק הקקאו מזדקן – החוואים הזקנים מתחלפים בדור חדש שפחות נלהב להיכנס לתעשייה הלא משתלמת, וגם העצים נהיים פחות פוריים עם השנים. שינויי האקלים לאורך קו המשווה, באיזורים בהם גדל הקקאו, משפיעים אף הם על התמונה.
שוקולד | צילום: מישל גרוסיקי
ב-2008, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, חל גידול בצריכת השוקולד העולמית, הודות לזינוק בביקוש במדינות מתפתחות. עם זאת, אומר פיפיטון, שיעור הגידול לא היה משמעותי כפי שתיארו הכותרות. למעשה, מכיוון שבשווקים המסורתיים (ארצות הברית ואירופה) לא חלה צמיחה באותן שנים, לא חל בפועל גידול בביקוש הגלובלי כלל. באותן שנים האקלים במערב אפריקה היטיב עם גידולי הקקאו, דבר שהוביל לייבול פורה מהרגיל. המומחים הבטיחו עלייה במכירות, אך ההבטחה לא התקיימה, והמגדלים נשארו עם עודפי ייצור רבים, שהורידו את מחירו של הקקאו מ-3000 דולר לטון ל-2000 דולר לטון. המחיר לא התאושש עד היום.
מועצת הקקאו והקפה של חוף השנהב (יצואנית הקקאו הגדולה בעולם) הודיעה בשבוע שעבר שעל כל קילוגרם קקאו יקבלו המגדלים 1.25 דולר, לעומת 1.96 דולר בקציר בשנה שעברה. זהו המחיר הנמוך ביותר לקילוגרם קקאו מאז 2012. מחקר של סוכנות הפיתוח הצרפתית מראה ממצאים דומים: חוואי הקקאו מרוויחים דולר אחד ליום, הרבה מתחת לקו העוני הלאומי.
נראה שאנחנו ניצבים על סף תקופה נוספת של עודפי ייבול בתחום הקקאו, ויש לכך השלכות הרסניות על חוואי הקקאו: בעוד הם אחראים ל-90% מהקקאו העולמי, הם רואים רק שישה אחוזים מרווחי השוקולד, ורבים מהם נוטשים את התחום כדי למצוא תעסוקה משתלמת יותר.
הדפוס הזה לא ייחודי לשוקולד וקקאו, ואופייני לשווקים נוספים בהם הייצור מנותק מהביקוש והצריכה, כמו חיטה וקפה, והוא מציב בסימן שאלה את עתידה של התעשייה המתוקה בעולם.
|
|