כבר לא נוצץ: האם מתקרב סופו של ענף היהלומים?

תהליכי ייצור חדשים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים משנים את ענף היהלומים, בדומה לתהליכי הזיקוק החדשים שהוצגו לפני כ-130 שנה בענף האלומיניום. אם נסתכל במבט מלמעלה על הענף כולו בפרספקטיבה רב-שנתית נוכל לזהות דפוסים של תהליכים המתרחשים, בדומה לתהליכים שהתרחשו בענף האלומיניום.

ענף האלומיניום כמשל

לפני כ-200 שנה, כאשר אלומיניום הייתה מתכת נדירה ויקרה יותר מזהב, עשירי העולם השתמשו בה כתכשיט. המתכת הייתה לסמל סטטוס בקרב בני האצולה האירופאית ובעלי ממון ראוותניים, הם נשאו בגאווה תכשיטי אלומיניום על צווארם ועל פרקי כף ידם.

עשורים של פיתוח שיטות זיקוק חדשות לא הניבו תוצאות משביעות רצון והמחירים נותרו בשמיים. אפילו לואי נפוליאון השלישי, שרצה להשתמש במתכת הקלה לצרכים צבאיים התייאש לבסוף משיפור תהליך הזיקוק. לבסוף הוא הפך את מלאי האלומיניום לסט כלי אוכל, הללו הוגשו לאורחים המוערכים שלו ואילו שאר האורחים קיבלו כלי אוכל ממתכות פחות יקרות כמו זהב.

כאמור, באותה תקופה האלומיניום הייתה אחת המתכות היקרות ביותר שניתן למצוא בשוק. לצורך השוואה, בשנת 1852 אונקיית אלומיניום נמכרה תמורת 34 דולר, לעומת אונקיית זהב שנמכרה תמורת 19 דולר בלבד.

עלויות זיקוק והפקה גבוהות הדירו את רגלי התעשיינים מייצור המתכת. אך בשנת 1886 פותחה שיטה חדשה לייצור המוני של אלומיניום שהגדילה את הכמויות המיוצרות פי 10, בתוך 5 שנים. יותר ויותר מפעלי תעשייה החלו לזקק את המתכת ואלומיניום הפך מאחד החומרים היקרים בעולם לאחד הזולים ביותר. בסוף המאה ה-19 מחיר של קילו אלומיניום ירד מתחת לדולר בודד, בהשוואה ל-1,200 דולר בו הוא נסחר בשנת 1852.

תהליכי זיקוק חדשים הורידו את עלויות הייצור שבתורם העלו את הכמויות המיוצרות – דבר שהוביל לנפילה חדה במחיר ואימוץ המתכת במגוון רחב של תעשיות. בין השנים 1856 ל-1889 ייצרו כ-200 טון אלומיניום. אותה הכמות יוצרה בשנת 1890 לבדה. בשנים העוקבות הכמויות הכפילו עצמם שוב ושוב. בשנת 1897 הייצור השנתי כבר עלה על 4 אלף טון. כיום הייצור השנתי של האלומיניום מסתכם בכ-65 מיליון טון.

כאשר החומר היה נדיר, מחירו חצה גבולות. העשירים הציגו אותו על גופם וענף התכשיטים אימץ אותו לליבו. שיטות הייצור החדשות הפילו את מחיר המתכת שכבר לא הייתה נדירה כל כך. מחירי התכשיטים מבוססי אלומיניום צנחו ועם הזמן הופסק השימוש במתכת זו בענף התכשיטים.

כיום עיקר השימוש הופנה לכיוון התעשייה והיצרנים מגלגלים מחזורים של מיליארדי דולרים. כשהמחיר ירד, תעשיות שונות החלו לבחון את הסגולות של המתכת הקלה והרכה הזו ולאמץ אותה במוצרים שלהם. עם הזמן האלומיניום מצא את דרכו אל תעשיית הבנייה, תעשיית אריזה (פחיות), תעשיית הרכב, התעופה, החלל, האלקטרוניקה ועוד. יש לציין שרבות מהתעשיות הללו לא היו קיימות בתקופה בה הומצא תהליך הזיקוק החדש, התעשיות הללו התהווה בתקופות מאוחרות יותר כשהמתכת כבר הייתה זמינה בשפע במחירים זולים.

רטרוספקטיבה על ענף היהלומים

ענף היהלומים עובר כיום תהליכים דומים במאפייניהם לתהליכים שעברו על ענף האלומיניום. יהלום הוא חומר נדיר בטבע, קשה להפיקו ובלתי אפשרי לייצרו בצורה עצמאית. משכך, בעלות על יהלומים העידה לאורך ההיסטוריה האנושית על הסטטוס של בעליו. זו הסיבה שענף התכשיטים אימץ את היהלומים לליבו.

יהלום, בניגוד לאלומיניום, הוא לא מתכת כך שהוא לא מצריך תהליך זיקוק כימי לצורך הפקתו. היהלום נוצר במעמקי כדור הארץ תחת לחצים גבוהים. מכיוון שהוא נוצר באופן טבעי, כל שצריך לעשות הוא למצוא אותו ולאסוף אותו בצורתו הגולמית. האבן הגולמית עוברת תהליכי ליטוש בגיאומטריות מסוימות כדי להחזיר אור בצורה יפה.

חילוץ יהלומים מהאדמה הוא תהליך יקר ערך, דבר שמעלה את מחירם. כמות מצומצמת של מכרות מגבילה עוד יותר את יכולת ההפקה. הדבר אפשר ליצרנים הגדולים ליצור סינדיקט ששלט במחירי היהלומים על ידי ויסות הכמויות ששוחררו לשוק וכך לשמור על מחירים גבוהים. הניסיונות לשבור התנהלות לא-תחרותית לא תמיד צלחו כמצופה וניסיונות למצוא מכרות חדשים היו יקרים ולא כלכליים. הדבר הוביל לכך שתעשיית התכשיטים אימצה לחיכה עוד יותר את האבן היקרה והנדירה ששמרה על מחיר גבוה.

אך במאה ה-21 ענף היהלומים עובר מהפכה עמוקה בתהליכי הייצור. כבר אין צורך לפנות הרים של חצץ ואדמה כדי לחפש יהלומים שנוצרו בטבע במהלך אלפי שנים. כיום התהליך כולו משוחזר במעבדות לגידול יהלומים באמצעות מכונות המחקות את הלחצים העצומים במעמקי האדמה. המכונות הללו פולטות יהלומים תוך שבועות, בניגוד לתהליכים טבעיים שנמשכים אלפי שנים. ככל ששיטות הייצור החדשות הולכות ומשתכללות ניתן לייצר אבנים גדולות יותר, באיכויות גבוהות יותר וללא הפגמים שקיימים באבנים טבעיות.

אם בעבר השוק נשלט על ידי שחקנים שוויסתו את השוק על ידי שליטה בכמות היהלומים בשוק, כיום כל אחד יכול לקנות מכונות שנמכרות כמוצר מדף בעלות של מיליוני דולרים בודדים ולהתחיל לייצר יהלומים במעבדה.

המהפכה הטכנולוגית יצרה בשנים האחרונות הצפה של מה שמכונה "יהלומי מעבדה" או "יהלומים סינטטיים". מחירם של יהלומי המעבדה נמוך בחלק מהמקרים בכ-80% ממחירם של יהלומים טבעיים שמקורם בטבע. סביר להניח שהמחירים ימשיכו לרדת ככל שהטכנולוגיה תשתפר ויותר יצרנים יאמצו את המכונות החדשות.

מה צופה העתיד

אם ללמוד מההיסטוריה, ענף היהלומים יעבור תהליך דומה לתהליך שעבר ענף האלומיניום לפני כ-130 שנה. עם הזמן מכונות הייצור יוזלו, הללו יורידו את עלויות ההפקה של היצרנים, היצע היהלומים יעלה והמחיר ליחידה ימשיך לרדת. כלכלה בסיסית.

בפועל, כבר שנים שהצרכנים נהנים מירידה במחירי היהלומים שהביאה המהפכה הסינטטית. אך בהמשך הדרך, הציבור הרחב הוא זה שיפגע מתהליך זה שכן היהלומים שברשותך יאבדו מערכם, בדומה למה שקרה לתכשיטים מבוססי אלומיניום במאה ה-19. מצד שני, המרווחים בטווח הבינוני יהיו התעשיינים משום שעיקר השימוש ביהלומים יעבור לצרכים תעשייתיים – יותר ענפים תעשייתיים ייחלו לבחון את התכונות הפיסיקליות של היהלומים ולנסות לשלב את האבן במוצרים שלהם. הראשונים שיזהו שימושים אפשריים הם שירוויחו מהשינויים האדירים שמתרחשים בענף זה.

בטווח הרחוק יותר, ענף היהלומים צפוי להתנתק מענף התכשיטים, והיהלום יהפוך לקומודיטי התלוי בביקוש תעשייתי, בדומה לשאר המינרלים. בדיוק כמו שהאלומיניום אומץ בתעשיות חדשות שלא היו קיימות בזמן המצאת תהליכי הזיקוק החדשניים, ניתן לשער שבעתיד היותר רחוק גם ענף היהלומים ימצא במרכזן של תעשיות חדשות שעדיין לא קיימות כיום.