BrandVoice
תחשבו על מדינה צעירה יחסית, המתפתחת במהירות, עשירה במשאבי טבע, עם עתודות נפט וגז מהגדולות בעולם, המייצרות הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים מדי שנה ושלמעלה מ־70% מאוכלוסייתה מוסלמית. לא, לא מדובר באחת מנסיכויות המפרץ העשירות. המדינה המדוברת מקיימת קשרים דיפלומטיים ויחסים כלכליים הדוקים עם ישראל, שנמשכים כבר עשרות שנים. מדובר כמובן בקזחסטן, המדינה שהיתה שייכת בעבר לברית המועצות ומאז שקיבלה את עצמאותה לפני כ־30 שנה, הולכת ומתקדמת בצעדי ענק ומתחילה לממש את הפוטנציאל הכלכלי העצום הטמון בה.
למי שלא הספיק להכיר עדיין לעומק כדאי שיפנים היטב את העובדות הבאות: קזחסטן היא מדינת ענק הממוקמת ברובה ביבשת אסיה וחלקה ביבשת אירופה, המשתרעת על שטח של כ־2.7 מיליון קמ"ר – מה שמקנה לה את המעמד של המדינה העשירית בגודלה בעולם מבחינת שטח וגם שליטה על מרבצי טבע רבים. גבולה הנרחב נמתח מרוסיה בצפון, סין במזרח, וקירגיסטן, אוזבקיסטן וטורקמניסטן בדרום. שכנותה למעצמות הכלכליות רוסיה וסין, המהוות בנות ברית אסטרטגיות ושותפות הסחר העיקריות של המדינה הקזחית, מקנה לה מעמד מיוחד כמרכז סחר אזורי חשוב הצומח במהירות.
שילוב אתני מיוחד
נכון להיום אוכלוסיית המדינה מונה כ־19 מיליון איש, מהם כשני שליש קזחים. קרבתה התרבותית לשכנה הצפונית ניכרת גם מהבחינה הדמוגרפית – כ־20% מהתושבים הם ממוצא רוסי, מה שתורם לרב גוניות ולאתניות השופעת במדינה, שלמרות רוב גדול המשתייך לדת האסלאם, למעלה מרבע מתושביה הם נוצרים אורתודוכסיים. השילוב האתני המיוחד הקיים בה מתבטא גם בשפה המדוברת – בעוד קזחית היא השפה הרשמית של המדינה, רוסית היא שפת התקשורת הבין־אתנית, כך שרבים מהישראלים דוברי הרוסית יוכלו להרגיש בה מאוד בנוח.
הודות לשטחה העצום של המדינה, קזחסטן עשירה במשאבי טבע רבים כמו נפט, גז טבעי, פחם, ברזל, מנגן, כרום, ניקל, נחושת, גרפיט, אבץ, זהב ואורניום. תעשיית הנפט והגז לבדה מייצרת עבור המדינה הכנסה שנתית אדירה המסתכמת בכ־30 מיליארד דולר ומאפשרת לממשלה להשקיע בפרויקטים לאומיים ובתוכניות פיתוח רבות, כפי שאכן עשתה במהלך השנים האחרונות. כאן בדיוק רואה קזחסטן בישראל שותפה אסטרטגית לדרך ובת ברית חשובה במשימה לגוון את מקורות הצמיחה של המשק, תוך קידום החדשנות והכלכלה במדינה המבטיחה. מן הצד השני, אנשי עסקים ישראלים רבים מבחינים בהתפתחות המרשימה וברפורמות הפיננסיות המשמעותיות שיזמה הממשלה בשנים האחרונות, בצמיחה המטאורית של מגזרי הנדל"ן והתיירות אשר גדלים ומשתכללים במהירות ובאוכלוסייה הגדולה והמגוונת, המהווה יעד להזדמנויות עסקיות רבות.
השותפות הזו "לא נולדה אתמול" כמו שאומרים. היחסים בין המדינות הולכים שנים רבות אחורה. למעשה, ישראל וקזחסטן מקיימות קשרים מדיניים וכלכליים מאז היוסדה של קזחסטן עם פירוקה של ברית המועצות – קשרים ותיקים ומבוססים שהולכים ומתהדקים משנה לשנה. כבר ב־1992 חתמו המדינות על כינון קשרים דיפלומטיים ופתיחת נציגויות רשמיות. ישראל פתחה שגרירות באלמטי (הבירה לשעבר) באוגוסט אותה שנה, כאשר שגרירות מקבילה בתל אביב נחנכה במאי 1996.
קשרים כלכליים
הקשרים הכלכליים הלכו וצמחו עם השנים. אם בשנות הסחר הראשונות עמד היקף הסחר בין המדינות על כמה מיליוני דולרים בלבד, במהלך השנים זינק היקפו והוא עומד כיום על כחצי מיליארד דולר בשנה. קזחסטן מספקת לישראל כרבע מתצרוכת הנפט השנתית שלה וישראל מוכרת לידידתה הקזחית טכנולוגיות מתקדמות, בעיקר בתחום ה־IT, אגרו־טק ומים.
אין פלא אם כך, שבשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית במשא ומתן לחתימה של ישראל על הסכם סחר חופשי עם האיחוד הכלכלי האירו־אסייתי, שבו שותפה גם קזחסטן כחברה מייסדת, לצד רוסיה, ארמניה, קירגיסטן ובלרוס. הסכם זה צפוי לקדם באופן משמעותי את שיתופי הפעולה הכלכליים והמסחריים של ישראל עם החברות – וקזחסטן בראשן.
מרקם היחסים ההולך ומתהדק בין ישראל וקזחסטן קיבל בתחילת 2017 ביטוי חשוב נוסף עם ביטול הצורך בוויזות של ישראלים, אשר מאותו הרגע יכולים להיכנס באופן חופשי למדינה. בראשית 2020, עוד לפני שווירוס הקורונה תפס את הפוקוס והשתלט על סדר היום, נרשמה התקדמות משמעותית בתוכנית להפעלת קו ישיר של טיסות בין תל אביב לאלמטי. התוכנית החשובה צפויה להיות מושקת כבר במהלך 2021 – יוזמה נוספת המעידה על ההתפתחות החשובה של הקשרים הכלכליים, המדיניים והתרבותיים שבין המדינות, אשר קיבלו תאוצה משמעותית בשנים האחרונות.
בהתאם להידוק הקשרים הכלכליים והמסחריים, הלך וגדל גם היקף ההשקעות והמיזמים של ישראל בקזחסטן – אשר כוללים נכון להיום כ-140 מיזמי השקעה שונים במגוון תחומים, החל ממיזמי והשקעות בתעשיית ההיי-טק, הפיננסים והפרמצבטיקה ועד מיזמים בתעשיות הבנייה, המים והתיירות.
מי שעוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות המעניינות במדינה לא יופתע כלל מהנתונים הללו המעידים על גידול ברור בהיקף הפעילות העסקים שם. ואכן, הממשל בקזחסטן פתוח וידידותי מאוד לעסקים ודואג להניע יוזמות ותוכניות נרחבות לעידוד השקעות חדשות ויוזמות טכנולוגיות חדשניות. כמו מדינות המפרץ העשירות, גם שם מכירים בצורך החיוני של המעבר מכלכלה מונעת נפט לכלכלת חדשנות, מבוססת טכנולוגיה, יוזמה עסקית, שירותים פיננסים מתקדמים ותיירות מפותחת.
לאחרונה, בנאום לאומה שנשא הנשיא קאסים ז'ומרט-טוקייב (Kassym-Jomart Tokayev) הדגיש הנשיא את מחויבותה של הממשלה לתהליכי הרפורמה החדשניים. "יצירת כלכלה טכנולוגית ומגוונת אינה רק הכרח עבורנו, אלא תרחיש בו אין שום אלטרנטיבה אחרת", הדגיש הנשיא. בנאום המיוחד מנה הנשיא טוקייב מספר עקרונות חשובים, מעין מפת דרכים המתווה את המדיניות בדרך להשגת היעדים, ביניהם: קידום החופש העסקי והיוזמה הפרטית; עידוד תחרות הוגנת ופתיחת השווקים לדור החדש של היזמים; הגדלת הפריון והיעילות הטכנולוגית של הכלכלה; פיתוח הון אנושי והשקעה בשיטות חינוך חדשניות, שמירה על איכות הסביבה ופיתוחה של כלכלה ירוקה ומתקדמת.
המרכז הפיננסי הבינלאומי
המרכז הפיננסי הבינלאומי של אסטנה – AIFC) Astana International Financial Center) הוקם ביוזמתו של נשיא הרפובליקה ה־1 של קזחסטן נורסולטאן נזרבייב, כחלק מתוכנית האומה “100 Concrete Steps”, התוכנית השאפתנית ליישום רפורמות מוסדיות במדינה, שיהוו פלטפורמה להשגת היעד הלאומי של קזחסטן – להיות בין 30 המדינות המפותחות בעולם עד שנת 2050. כנדבך עיקרי בתוכנית העל הזו נקבעה אבן דרך חשובה – להפוך את המרכז הפיננסי של קזחסטן למתקדמים ביותר וכחבר מן המניין במועדון 20 המרכזים הפיננסיים המתקדמים בעולם.
לשם כך במסגרת הרפורמה המתקדמת שעוברת קזחסטן בשנים האחרונות הוקם המרכז הפיננסי, הממצב הלכה למעשה את המדינה כמרכז השקעות בינלאומי מוביל. ואכן כמרכז הפיננסי הבינלאומי של אסטנה הוא ממלא תפקיד מרכזי במשיכת השקעות ומשאבים כספיים מאז שהוקם ומשמש כמוקד פיננסי של מדינות רבות ממרכז ומזרח אסיה, הקווקז, האיחוד הכלכלי האירו־אסייתי, המזרח התיכון ואירופה.
המרכז הפיננסי המשוכלל והמתקדם מעניק תנאים מועדפים, כולל רגולציה פיננסית עצמאית בהתאם לתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר והוא עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של משקיעים בינ"ל מובילים. בזכות קיום מסגרת חוקית עצמאית, בינלאומית, שעברה בצו נשיאותי מיוחד, מתנהל הארגון למעשה כישות משפטית נפרדת, הפועלת ומנוהלת על בסיס עקרונות המשפט האנגלי ומורכבת משורה של מומחים זרים.
הזדמנויות עסקיות
בשנים האחרונות מספר החברות, היזמים הפרטיים, הרשויות הממשלתיות והתאגידים הבינלאומיים העובדים בשיתוף פעולה הדוק מול ה־AIFC, גדל באופן מתמיד – והם זוכים בהזדמנויות עסקיות רבות, מסלולים מגוונים למגוון אפשרויות השקעה, קבלת הטבות מיוחדות ותנאים מועדפים. כך למשל הטבות מס לתקופה ארוכה של 50 שנה לה זכאים חברי ארגון ה-AIFC, פטור מתשלום מס הכנסה אישי ותאגידי או הקלות משמעותיות בקבלת ויזות עבודה – הניתנת לכל העובדים ולתקופות ממושכות. בנוסף לכך אזרחי מדינות ה־OECD (גם אזרחי ישראל כלולים), זכאים להיכנס למדינה ללא ויזה עד 30 יום, כשבנוסף זכאים לסבסוד שכירת משרדים איכותיים למשך שנתיים ללא עלות.
והנה בשורה מעניינת לחברות הסטארט־אפ ולחברות המבוססות יותר בענף הפינטק הישראלי. כחלק מפיתוח ענף הפינטק, ה־AIFC באמצעות "מעבדת ה־FinTech" שהקים, יוזם ומנהל תוכניות תמיכה בחברות חדשניות בתחום באמצעות תוכניות האצה, טיפוח, חונכות ורגולציה גמישה. החל מאוגוסט 2020, מעבדת ה־FinTech קיבלה יותר מ־120 פניות לבדיקה ותמכה ב-23 חברות פינטק שונות המציעות מגוון שירותים בתחום הבנקאות הדיגיטלית, התשלומים הדיגיטליים או מימון המונים למשל.
פוטנציאל רווח גדול
פעילות המרכז הפיננסי הולכת וגדלה בקצב מואץ. עוד ועוד חברות ממדינות שונות גילו את היתרונות הרבים של עבודה עם המרכז המתקדם. נכון לשנת 2019 פעלו עם ה־AIFC כ־235 חברות שונות מ־26 מדינות. חברות אלו כוללות בין השאר מוסדות פיננסים ובנקים בינלאומיים מובילים להשקעות כמו WOOD&Company, מבנקי ההשקעות הגדולים במזרח אירופה, בנק הפיתוח הסיני (China Development Bank), בנק הבנייה הסיני, מבנקי הפיתוח הגדולים בעולם (China Construction Bank), ועוד.
גם הקורונה לא עצרה את פעילותו של המרכז הפיננסי השוקק – ביוני 2020 דווח כי מספר הארגונים העובדים בשיתוף פעולה עם ה-AIFC גדל ל־500 ארגונים שונים מ־35 מדינות ברחבי העולם. רק במחצית הראשונה של 2020 נרשמו 122 חברים חדשים, כאשר 70 מהם נרשמו במהלך שיא התפרצות המגיפה.
רשת הקשרים הבינלאומיים של ה־AIFC ממשיכה לגדול בקצב מואץ. שיתופי הפעולה המקצועיים של הארגון כוללים גם את ישראל כמובן, כמדינה חשובה המקיימת קשרים כלכליים הדוקים עם קזחסטן, הצומחים ומתפתחים במהירות בעשור האחרון.
כחלק חשוב ממארג היחסים המתפתח ביקרה לאחרונה בישראל משלחת נכבדים בראשותו של הנגיד קריאט קלימבטוב (Kairat Kelimbetov) העומד בראש ארגון ה־AIFC.
המשלחת נפגשה עם בכירים במערכת הכלכלית והפיננסית הישראלית, ביניהם נגידת בנק ישראל לשעבר, הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, יו"ר הבורסה לניירות ערך ועוד שורה של מומחים ובכירים נוספים.
בעקבות הביקור החשוב נחתם חוזה בין ה־AIFC עם הבורסה לניירות ערך בתל אביב על אספקת שירותים עבור ה־AIFC בתחום אבטחת הסייבר.
כמו כן נחתם מזכר הבנות ושיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן־גוריון והושגו הסכמות ראשוניות לשליחת מומחים מקזחסטן אשר יעברו הכשרה מקצועית מיוחדת בישראל בתחום אבטחת הסייבר, טכנולוגיה ובקרה פיננסית.
אין ספק כי הביקור המוצלח והפרודוקטיבי הניב פירות רבים לשני הצדדים, במהלכו הונחו היסודות לשיתוף פעולה דו־צדדי במגזר הפיננסי הישראלי עם ה־AIFC. אך ברור כי זו רק ההתחלה ופוטנציאל הרווח הכלכלי והפיננסי הטמון בשיתופי פעולה וביוזמות עתידיות משותפות בין ישראל וקזחסטן עוד רב.
BrandVoice הוא מותג התוכן השיווקי של פורבס
