מוזיאון לאמנות מודרנית בסן פרנסיסקו, מוזיקת סינתיסייזר משובחת מכריזה על בואו של דסטין מוסקוביץ’. לבוש ג’ינס ונעלי ספורט לבנות, זקנו מגולח למשעי, הוא צועד על הבמה וצולל לתוך סקירה מהירה על המראה וחווית השימוש החדשים של אסנה (Asana), אפליקציית ניהול הפרויקטים שלו. אלא שהתאריך הוא ה־16 ביולי 2020 ומוסקוביץ’ כלל לא נמצא במוזיאון. לאור התפרצות מחודשת של מגפת הקורונה בקליפורניה הוא נושא את הנאום, שמשודר ביוטיוב, באודיטוריום ריק – והוא מעדיף זאת כך. היעדר הקהל הולם את המנכ”ל שאוהב לשמור על פרופיל נמוך. הוא פורש באופן ענייני (חמש דקות בסך הכל) את חזונו לגבי עתיד עולם העבודה על פי אסנה.
הכתבה פורסמה בגיליון ספטמבר 2020 של פורבס ישראל
מוסקוביץ’ בן ה־36, ששוויו מוערך ב־14.2 מיליארד דולר, ידוע בעיקר כמייסד־שותף של פייסבוק, שאותה הקים עם מארק צוקרברג. הוא היה מ־2011, למשך כמה שנים, המיליארדר הצעיר בעולם. אבל במשך תריסר השנים שחלפו מאז שעזב את הרשת החברתית המצליחה, מוסקוביץ’ והמייסד השותף שלו באסנה, ג’סטין רוזנשטיין (37), נמצאים הרחק מעין הציבור, עמלים בשקט מאחורי הקלעים על פתרון הבעיה העתיקה: כמה מאמץ אנחנו מבזבזים במטא־עבודה סביב העבודה.
“נדהמנו לגלות עד כמה הזמן המשותף שלנו מבוזבז בניסיון לייצר בהירות ולדאוג שכולם מסונכרנים”, אומר מוסקוביץ’ בשיחת וידיאו עם פורבס.
השקט שלפני ההנפקה
כיום התוכנה של אסנה משמשת עובדים ביותר מ־75 אלף חברות (כולל גוגל, נאס”א ו־AT&T) ומסייעת להן להחזיר את השליטה על סדר היום באמצעות ניהול כל דבר – החל מכתיבת תזכיר וכלה בתכנון אירוע. (בקרוב האפליקציה מבוססת הבינה המלאכותית אף תגדיר סדר יום ותציע דרכים לייעל את ימי העבודה).
כשעוד היה חלק מפייסבוק היה מוסקוביץ’ חלק מתרבות ה”לזוז מהר ולשבור דברים”. היום הוא דוחה בתוקף את סגנון העבודה הקיצוני של עמק הסיליקון. את אסנה הוא בנה באופן זהיר הרבה יותר. כדי לא להפוך לעוד יוניקורן שיעלם במהרה, אסנה מתמקדת בטווח הארוך, עם חוק בן עשור שלא להגדיל את מספר העובדים ביותר מפי שניים בכל שנה. החברה ששוויה הוערך בנובמבר 2018 ב־1.5 מיליארד דולר, פועלת ללא פרסום מאסיבי או גיוסים נוצצים. זאת, בניגוד גמור למתחרה monday.com הישראלית, ששוויה עמד לאחרונה על 2.7 מיליארד דולר.
לאופיו של המנכ”ל המופנם, כפי שהוא מגדיר עצמו, יש מן הסתם חלק בהתנהלות הזאת. מוסקוביץ’ מודה שהסכים לשוחח באריכות עם פורבס רק מכיוון שמנהלי יחסי הציבור שלו הבטיחו שלא יצטרך לערוך ראיונות נוספים בשנה הקרובה.
“לוקח זמן לבנות את כדור השלג”, הוא אומר בניסיון להפריך את הרעיון שהוא מאט את העסק באופן מכוון. “המטרה היתה להיות מהיר, אבל מהיר בטווח הארוך, לא מהיר בטווח הקצר. עכשיו אנחנו מתחילים לקצור את הפירות שזרענו”.
אסנה אכן תופסת תאוצה. כל העדויות מצביעות על שנת שיא, בין השאר בזכות נגיף הקורונה והדרך שבה משתנים מקומות העבודה. (החברה סירבה להתייחס לנושא הכלכלי משום שהיא בתקופה שקטה לפני הנפקה, שככל הנראה תתרחש בקרוב). התנועה באתר החברה עלתה בכ־24% מאז פברואר. באוגוסט חשפה אסנה הכנסות של 142.6 מיליון דולר בגין שנת 2020 הפיסקלית. הכנסות הרבעון האחרון שהסתיים באפריל עמדו על 47.7 מיליון דולר, עלייה של 70%. החברה ניצבת כיום במקום ה־17 בדירוג 100 חברות הענן הפרטיות הטובות בעולם של פורבס, זאת לעומת המקום ה־41 לפני שנה בלבד.
מיישרים קו
מוסקוביץ’ היה רק בן 19 כאשר עזר להקים ב־2004 את פייסבוק עם שותפו לחדר, צוקרברג, במעונות בהרווארד. שנה וחצי לאחר מכן הוא נשר מהלימודים ועבר לעמק הסיליקון. הוא היה בן 23 כאשר הפך לראש מחלקת הנדסה באחת מחברות הטכנולוגיה הצומחות ביותר אי פעם. שם גם פגש את רוזנשטיין, אותו “חטפה” פייסבוק מגוגל בתחילת 2007. מוסקוביץ’, בנם של פסיכיאטר ומורה מעיירה קטנה בפלורידה, היה ידוע בפייסבוק בזכות ביצועי הקידוד, אך העדיף להיטמע ברקע. רוזנשטיין היה העובד המושלם עבורו: אשף מוצר אמנותי, פתוח וחברותי, שסייע בבניית שירות הצ’אט הפופולרי של Gmail.
באותה העת בילה מוסקוביץ’ את סופי השבוע ולילותיו בבניית מנהל משימות פשוט שיאפשר לצוות המוצר בפייסבוק לעקוב אחר הפרויקטים שלהם. רוזנשטיין גילה לו כי ניסה לייצר כלי פנימי דומה בגוגל. בשילוב כוחות, הם בילו את החודשים הבאים בפתרון בעיית ניהול המשימות, הליך שהתרחב גם לארגון סדר יום, ניהול מוצרים ואפילו מעקב אחר מלאי ציוד משרדי. עד מהרה הם נוכחו שכדי לבנות כהלכה את הכלים שהם רוצים, עליהם לעזוב את הקן בפייסבוק. “היינו משוכנעים למדי שיהיה בעתיד משהו כמו אסנה, אפילו אם לא נהיה אלה שבונים אותו”, אומר מוסקוביץ’.
זה לא היה נוצץ כמו רשת חברתית, או שאפתני מבחינה רעיונית כמו טילים או בינה מלאכותית. אבל אפילו חברות חלל חמות ועמותות הנלחמות במחלות צריכות לתאם דברים בין חברי הצוות. אסנה, אשר חובבי היוגה המושבעים שיצרו אותה קראו לה במילה בסנסקריט שפירושה “יישור”, יכולה לעזור לכולם. “זאת היתה הזדמנות שלא יכולנו לסרב לה”, טוען רוזנשטיין.
לגרום למשתמשים להתמכר
ממשרד רעוע בסן פרנסיסקו גייסו מוסקוביץ’ ורוזנשטיין מימון מחזית האליטה הטכנולוגית באזור המפרץ, כולל ותיקי פייסבוק – צוקרברג, שון פרקר ופיטר ת’יל. אבל רבים מהם היו סקפטיים, אומר אריק ריז, חברו של מוסקוביץ’ ומחבר הספר The Lean Startup. “זה לא הרגיש כאילו זה הולך להיות משהו גדול”.
משוחררים מלחצי גיוס הכספים האופייניים של סטארט־אפ, בילו מוסקוביץ’ ורוזנשטיין חודשים בתכנות ובשיחות עם לקוחות פוטנציאליים לפני שהשיקו את הגרסה הראשונה של המוצר שלהם בנובמבר 2011. וגם אז הם סיפקו אותו בחינם בחצי השנה הראשונה. הרעיון היה לגרום למשתמשים להתמכר, ואז למכור להם גרסת פרימיום – מהלך שעבד היטב אצל Dropbox וזום.
אסנה הציגה גרסה בתשלום של המוצר שלה בשנת 2012 (כעת היא גובה 10.99 דולר לחודש לאדם), אך התנגדה להעסקת צוות מכירות גדול. במקום זאת העדיפה למצוא לקוחות בעיקר באמצעות טקטיקות זולות של אופטימיזציית מנועי חיפוש והפצה מפה לאוזן.
נאה מקיים
את דריסת הרגל שלה השיגה בשוק התוכנה המקוון, כשסמנכ”ל שיווק חדש ב־2G רצה לעקוב אחר הפעילות וההכנסות של הצוות שלו, וכך הפיץ את האפליקציה ליותר מ־250 עובדים ברחבי העולם. בחברת החימום והקירור הגרמנית Viessmann, כיום אחד הלקוחות הגדולים ביותר שלה, הכלים של אסנה משמשים יותר מ־2,500 עובדים, לצד חבילת המוצרים של גוגל. ההנהגה הארגונית משתמשת בה כדי למפות השקות מוצרים. גמישות כזו היתה המפתח להצלחה של אסנה.
"לוקח זמן לבנות את כדור השלג", אומר מוסקוביץ' בניסיון להפריך את הרעיון שהוא מאט את העסק במכוון. "המטרה היתה להיות מהיר בטווח הארוך, לא בטווח הקצר. עכשיו אנחנו מתחילים לקצור את הפירות"
מוסקוביץ’ ורוזנשטיין עיצבו את התרבות הארגונית האידיאלית עבורם. הם ראיינו מומחים, הביאו מאמנים למנהלים ומינו “מנהלת גיוון והכלה” ו”מנהלת אנשים” כדי להשיג את התמהיל המדויק. מוסקוביץ’, שבילה שנים בחקר בודהיזם ואסטרטגיות מנהיגות, הקים תרשים ארגוני של החברה עם עצמו בתחתית, כדי לייצג את גזע העץ של החברה. אסנה נמנעת מתארים בכירים מסורתיים ובמקום זאת הופכת אנשים ל”ראש נושא” או “ראש תוצאה עסקית מסוימת”. מוסקוביץ’ אומר כי מתבקש שחברה המתמקדת בעבודת צוות טובה, תשקיע בעבודת צוות טובה: “אנחנו רוצים לעשות את מה שאנחנו מטיפים אליו, להבין מה הכי טוב ולייצא את זה”.
לאורך הדרך, מוסקוביץ’ הצליח גם למצב את עצמו כמנהיג. ב־2019 היה עליו לעמוד במבחן כאשר רוזנשטיין עזב את הפעילות השוטפת לטובת תפקיד במשרה חלקית בדירקטוריון. כעת משמש מוסקוביץ’ לא רק כמנכ”ל, אלא גם כפנים של אסנה. הצעד הגדול הבא שלו הוא להשיק את החברה לציבור.
"נלהבים מההזדמנות"
אסנה הגישה את תשקיף ה־S1 הציבורי שלה ב־24 באוגוסט ועל פי הדיווחים, מוסקוביץ’ מתכונן לרוד שואו לקראת ההנפקה. מקורבים למוסקוביץ’ אומרים שהתוכנית שלו להנפיק את החברה לציבור מונעת מרצון להועיל לעובדים ולתת תוקף, לא לאגו שלו עצמו, אלא למודל של בניית החברות של אסנה.
זה לא שמוסקוביץ’ צריך את הכסף. “אני לא חושבת שאי פעם שמעתי אותם מדברים על רווחים”, אומרת דיאנה צ’פמן, מאמנת מנהיגות שמייעצת לא רק למוסקוביץ’ וצוות המנהיגות שלו, אלא גם לאמו וגם לאשתו, קארי טונה (לשעבר כתבת בוול סטריט ג’ורנל, המפקחת על הפעילות הפילנתרופית של בני הזוג, שחתום על “התחייבות הנתינה” של ביל גייטס). “עם העושר שצבר דסטין, הוא לוקח את [אחריותו שלו כלפי אחרים] בתור משימה מקודשת”.
מוסקוביץ’ אומר שיש לו יותר מוטיבציה לצאת לעבודה כיום, כאשר לקוחות רבים מחפשים תמיכה מאסנה, מאשר כשהעסק היה סטארט־אפ צעיר לפני עשור. “אם לא היה שווה לפתור את הבעיה, או אם העסק לא היה בר־קיימא, הייתי מפסיק”, הוא אומר. “המשימה שלנו באמת מתאימה לרגע הזה, ואנחנו נלהבים מההזדמנות”.
צילום התמונה הראשית: Christie Hemm Klok
הכתבה פורסמה בגיליון ספטמבר 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן
