בשנים האחרונות, מאז עלתה לשלטון המפלגה השמרנית, עוברת פולין שינוי עמוק. הפער בין הימין לשמאל במדינה מתבטא בשורה של שדות – פוליטי, כלכלי, גאוגרפי, דתי ועוד. פולין השמרנית היא קתולית אדוקה, חקלאית יותר, חיה במזרח ובדרום המדינה, חשדנית כלפי רוסיה וגרמניה, פרו אמריקאית. מולה חי השמאל הליברלי, חילוני, פרו-אירופי, עירוני, במערב ובצפון המדינה. ישנה חפיפה רבה בין האזורים בפולין שהיו תחת שליטה רוסית או אוסטרו-הונגרית ובין האזורים השמרניים היום. מעצמות אלה ראו בשטחים שכבשו בפולין שטחים בקצה האימפריה שתפקידם לספק תוצרת חקלאית ולכן לא פעלו לפתח אותם יתר על המידה. לעומת זאת, האזורים הליברליים יותר חופפים במידה רבה עם שטחים שהיו בשליטה פרוסית וגרמנית שאפשרה פיתוח כלכלי וחדירה של רעיונות ליברליים יותר.
הממשלה השמרנית השולטת בפולין מ-2015 פועלת לשינוי מערכת המשפט, משפיעה על התקשורת במדינה ובינתיים מתעמתת עם האיחוד האירופי בשורה של סוגיות בתחום זכויות האדם. הקורונה מוסיפה אף היא לאתגר הפוליטי עם 43 אלף מקרי מוות, 41 אלף מהם מאז ספטמבר. אולם בעוד שהממשלה הפולנית מצליחה לאזן בין המחאה הפנימית והלחץ האירופי, נוצר על יציבותה איום חדש בדמותו של הממשל החדש בוושינגטון. הנשיא ביידן כבר התבטא נגד מדיניות הממשלה הנוכחית ובפולין חוששים שלביקורת האמריקאית יתלוו צעדים ממשיים, כאלה שידחפו לשינוי פוליטי.
חוק ההפלות החדש בפולין, שאושר באוקטובר האחרון ונכנס לתוקף סופית ב-14 בפברואר הביא לגל של הפגנות קשות מצד האופוזיציה, כמו גם לביקורת קשה מהאיחוד האירופי. לפי החוק החדש, חוקי לבצע הפלה בפולין רק במקרים של גילוי עריות, אונס או סכנת חיים ליולדת. הסנקציה הפלילית תוטל על הרופאים שיבצעו את ההפלה.
מעטים, אם בכלל, התפלאו כשבית המשפט לחוקה אישר את החוק. חברי מוסד זה נבחרים על ידי הפרלמנט הפולני לכהונה של תשע שנים. בשנת 2015, בעת המהפך הפוליטי, הרכב השופטים היה 10 ליברלים נציגי המפלגות המצויות באופוזיציה כיום, וחמישה שמרנים נציגי הקואליציה כיום. כעת ההרכב הוא 14 שמרנים ושופט ליברלי אחד, שאמור לסיים את כהונתו בעוד חמישה חודשים.
חוק שעבר בפרלמנט הפולני בסוף 2019 העניק סמכות לוועדת משמעת שהוקמה שנתיים קודם להדיח שופטים בגין מעורבות פוליטית. לכאורה עמדה סבירה, אולם ההגדרה של פעילות פוליטית הורחבה גם למי שטוען שהוועדה עצמה, שהוקמה על ידי הממשלה הנוכחית, אינה עצמאית בפעולותיה.
רפורמות משפטיות
באפריל האחרון הסתיימה כהונתה של מלגורזטה גרסדורף כנשיאת בית המשפט העליון של פולין. גרסדורף נחשבה לאחת מנושאות הלפיד במאבק בשינויים שביקשה הממשלה להעביר בתחום החברה והמשפט. המאבק העיקרי שלה היה בניסיון הממשלה לבצע מה שהגדירה כטיהור בית המשפט העליון. ביולי 2017 עבר חוק שביקש להוציא שופטים בבית המשפט העליון לפנסיה בגיל 65. קדנציה של נשיא בית המשפט העליון היא שש שנים, בעוד ששאר השופטים מכהנים עד גיל 70. פירוש הדבר היה הפרשתה של גרסדורף לפנסיה בתוך ארבעה חודשים, במקום כשלוש שנים שנותרו לכהונתה, כמו גם 26 שופטים נוספים במוסד שבו מכהנים 72 שופטים בסך הכל. החוק נפל לבסוף בשל וטו של הנשיא אנדז'יי דודה.
אך כעת, כאמור, אכן מסתיימת כהונתה של גרסדורף ומחליפתה מלגורזטה מנובסקה היא משפטנית מוערכת. פרופסור למשפטים, מרצה אקדמית שפרסמה שורה ארוכה של פרסומים אקדמיים. עם זאת, לפני 14 שנה כיהנה כסגנית שר המשפטים מטעם מפלגת השלטון תחת כהונתו של זביגנייב זיוברו, שחזר לתפקיד ב-2015 ומהווה חלק חשוב בשינויים החוקתיים הפולנים. בשל הרקע הפוליטי שלה, מנובסקה נתפסת כמסמר האחרון בעצמאות המערכת המשפטית הפולנית.
כל הרפורמות המשפטיות הללו גררו ביקורת חריפה מצד האיחוד האירופי, כולל קריאות לבחינה מחודשת של החברות של פולין. אחד המנגנונים שהיה אמור להפעיל לחץ על פולין בנושא זה הוא "שלטון החוק" – ביקורת שעוברת כל מערכת משפטית באיחוד האירופי ואם היא נמצאת שאינה עומדת בסטנדרטים מסוימים, נמנעים מהמדינה תקציבים. תקציב האיחוד לשנים 2021-2027 הפך לכלי משחק משום שבעוד ש"שלטון החוק" הוא סעיף שנזקק לרוב רגיל, אישור תקציב הוא דבר שנעשה בהסכמת כל חברות האיחוד האירופי. התנגדות הונגריה ופולין הובילה ליצירת פשרה שריככה למעשה את הלחץ על מדינות אלה, בדרך לאישור תקציב שמיועד לשיקום אירופה מנזקי הקורונה.
במסלול התנגשות
מערכת המשפט הפולנית אינה המערכת המותקפת היחידה. כמעט במקביל לאימוץ חוק ההפלות החדש, ביצעה הממשלה הפולנית מהלך שהוביל למחאה ציבורית רחבה – היא הודיעה כי תטיל מס של 2%-15% על פרסום בתקשורת, בהתאם לגודל ההכנסות. המהלך תורץ בכך שיסייע במימון ההוצאות הגבוהות של מערכת הבריאות הפולנית בשל הקורונה, אולם לטענת האופוזיציה מטרתו לחסל את התקשורת העצמאית והביקורתית כלפי השלטון, שגם כך נפגעות הכנסותיה מסיבות שונות. המחאה הציבורית הביאה את הממשלה להודיע כי תשקול מחדש את המהלך.
ממשלת פולין מצאה עצמה במסלול התנגשות עם האיחוד האירופי בסוגיות נוספות כגון החלטה של בית המשפט הפולני להרשיע שני היסטוריונים בתביעת דיבה לאחר שפרסמו בספר על אזרח פולני ששיתף פעולה עם הגרמנים והסגיר לידיהם 22 יהודים שנרצחו. בית המשפט טען שאותו אזרח זוכה לאחר המלחמה. ההרשעה של היסטוריונים בתביעת דיבה הובילה לחשש נוסף של סתימת פיות ופגיעה בחופש האקדמי בפולין.
הפולנים נוהגים, אגב, להזכיר שפולין חולקה בין ברה"מ לגרמניה במסגרת הסכמי ריבנטרופ-מולוטוב ולכן אינה נושאת באחריות כמדינה לשואת יהדות פולין. בנוסף מזכירים הפולנים כי המספר הרב ביותר של חסידי אומות עולם הוא של פולנים.
נושא נוסף במחלוקת מול המערב הוא היחס ללהט"בים במדינה, שעורר גם את האמריקאים. הצהרה סמלית בדבר התנגדות ל"אידיאולוגיה להט"בית" אומצה על ידי שליש מהעיריות בפולין, כמעט כולן ממוקמות במזרח ובדרום מזרח המדינה, ה"בייס" של מפלגת השלטון "חוק וצדק". אירוע זה גרר מהמועמד לנשיאות ארה"ב ג'ו ביידן בספטמבר 2020 להצהיר שהדבר מנוגד לערכי החברה המערבית ויש להתנגד לו.
היחסים עם ארה"ב עומדים בליבת התפיסה המדינית של מפלגת "חוק וצדק". לפי הניתוח ההיסטורי של המפלגה, האיום המתמיד על ריבונותה של פולין מגיע משני עברי הגבול שלה – רוסיה על גלגוליה השונים במזרח וגרמניה במערב. בשנים 1772-1989, למעט הפסקה בין מלחמות העולם, היתה פולין מחולקת בין המדינות או תחת השפעה של אחת מהן. מאז ההצטרפות לאיחוד האירופי ב-2004 חשים בימין הפולני כי ארצם מאבדת מריבונותה לטובת "בריסל", כשמאחורי הבירוקרטיה הכלל-אירופית נמצאים הגרמנים.
בשל תפיסות אלה נחשבת החברות של פולין בברית נאט"ו ויחסיה הביטחוניים עם ארה"ב כנכס לאומי בעל חשיבות עליונה. השמאל הפולני לעומת זאת, דווקא רואה בחברות באיחוד האירופי את הנכס הלאומי החשוב ביותר, חש כי הוא חולק עם האיחוד ערכים רבים וחושש כי קו אנטי-אירופי כמו זה שמציגה ממשלת פולין הנוכחית יוביל לסילוקה של פולין. ראש ממשלת פולין טדאוש מזובייצקי התייחס לעניין כשדחה את הטענות בדבר רצון ממשלתו לעזוב את האיחוד. לדבריו, פולין מעוניינת להישאר באיחוד האירופי, אך באותה מידה מעוניינת שהאיחוד יחזור לתכליתו המקורית שהיא איחוד כלכלי ולא גוף שעוסק גם בסוגיות פוליטיות, זכויות אדם וכדומה, ברוח הליברליזם האירופי שהימין הפולני וככל הנראה רוב בחברה הפולנית מנוכר אליו.
עזרה מישראל
החשש הפולני לפגיעה ביחסים עם האמריקאים מוביל בשבועות האחרונים לגישושים וניסיונות פיוס עם ישראל. שתי המדינות מצויות במשבר בשנתיים האחרונות על רקע אמירות של בכירים ישראליים ובהם ראש הממשלה נתניהו ושר החוץ לשעבר ישראל כץ בדבר אחריותה של פולין למעשי הרצח בשטחה בזמן השואה. נתניהו הבהיר שלא התכוון להאשים את פולין כמדינה, אולם הנזק נעשה, והיחסים התקררו. פגישות מדיניות בוטלו, וישראל איבדה באותם ימים בת ברית חשובה (וגם גישה לפורום "וישגרד" החשוב לישראל בין היתר בשל היותו אופוזיציוני לקו המרכזי של האיחוד האירופי).
כעת, כשפולין עשויה לשלם מחיר על מדיניות הפנים שלה, היא בוחנת מסלולים אלטרנטיביים כדי להתמודד עם הבעיה הזאת. היחסים עם ישראל, מדינה הנחשבת לבת ברית קרובה לארה"ב וכבעלת לובי פוליטי חזק, עשויים להיות מפתח מבחינת הפולנים לריכוך ממשל ביידן.
המצוקה של ממשלת פולין היא לא רק מדינית. זמן רב נהנה הימין המאוחד בראשות חוק וצדק משליטה בסקרים. העובדה שהקורונה כמעט ולא הורגשה בפולין בחודשיה הראשונים חיזקה את כוחה של הממשלה, שהתמודדה עם מחאה חברתית נרחבת. אולם בספטמבר 2020 כבר היה ברור שפולין עומדת בפני התפרצות נרחבת. בחצי השנה הראשונה להופעת המגיפה נספרו כ-2,000 מתים במדינה בעלת 38 מיליון התושבים. אולם מאז הגיע מספר מקרי המוות ל-43 אלף, כשבאותה תקופה עלה מספר המקרים הכולל מ-70 אלף לכ-1.7 מיליון.
כפי שקרה במקומות אחרים, גם כאן נאלצה הממשלה לנקוט בצעדים קשים כדי לעצור את התפרצות המגיפה. בהמשך למדיניות הממשלתית הנהוגה מאז 2015 נתפסו המהלכים הללו ככרסום נוסף בדמוקרטיה הפולנית. מאז, התמיכה בממשלה צנחה בכל הסקרים, בעוד שכוחות חדשים עולים בפוליטיקה הפולנית. המעניין שבהם הוא סימון הולובניה, עיתונאי ומנחה טלוויזיה שהנחה במשך 11 שנה תוכנית כישרונות פופולרית בהפקת סיימון קאוול הבריטי.
הולובניה בן ה-44 התמודד לנשיאות פולין ב-2020 והפסיד, אולם הוא החליט למנף זאת להקמת מפלגה בשם פולין 2050 שאינה מצויה על הספקטרום שמאל-ימין המסורתי. הוא משמש כמבקר קולני של מדיניות הממשלה הנוכחית – הרפורמה המשפטית, ניהול משבר הקורונה ועוד – וזוכה לתמיכה קבועה של 15%-20% בסקרים. מפלגת האופוזיציה הגדולה, הקואליציה האזרחית, זוכה ל-20%-25% בסקרים וביחד עם מפלגת "השמאל" מציגות אלטרנטיבה ממשית לשלטון הימין במדינה עם קרוב ל-50% בסקרים. מאז בחירות 2007 שהוקדמו בשנתיים, הבחירות בפולין נערכות כל ארבע שנים בדיוק והבחירות הקרובות צפויות להיערך ב-2023. כדי שיוקדמו, צריך שחברי פרלמנט ממפלגת השלטון יערקו, תסריט שכרגע נראה קלוש. אולם פולין מצויה במשבר פנימי עמוק, אולי החריף ביותר מאז 1989, שגובה ממנה גם מחיר מדיני וכלכלי. האתגר שמציג לפולין ממשל ביידן עשוי להגביר את הלחץ על פולין ולהביא לזעזועים פוליטיים פנימיים.
אלון לוין ויובל בוסתן הם העורכים הראשיים של סיקור ממוקד, ירחון מקוון לחקר מגמות ביחסים בינלאומיים
צילום התמונה הראשית: shutterstock
