משבר האקלים נהפך בשנים האחרונות לנוכח מתמיד. עם שריפות ענק שהופכות נפוצות יותר ויותר מדי קיץ והצפות שיוצאות מכלל שליטה, ונראה כי מנהיגי העולם וגם יזמי העולם מנסים לחשוב על פתרונות לבעיה שמציבה את חיי כולנו בסכנה ממשית. סטארט-אפ בריטי חדש טוען כי יש בידיו פתרון פשוט ויעיל לבעיה.
הרעיון הראשוני של החברה נשמע פשטני למדי: מערכת חדשה הכוללת רשת משאבות המופעלות באמצעות אנרגיה סולרית יוצבו באזורים שונים באוקיינוס הארקטי, בייחוד בסביבת שכבות קרח נרחבות. המים יישאבו מתחת לשכבות הקפואות ויוזרמו מעל שכבת הקרח במטרה לייצר על גבי השכבה סוג של אגם מלאכותי.
המים שיישאבו יהיו כאמור חשופים, ולאחר מכן יקפאו מחדש וכך ייצרו שכבת קרח נוספת ורחבה יותר מהשכבה שתחתיהן. כך, טוענים מייסדי חברת Real Ice, ניתן יהיה לפתור את אחת הבעיות המרכזיות והבולטות שיוצר משבר האקלים בשנים האחרונות.
אך האם זה באמת כזה פשוט? מומחים בתחום טוענים כי השמחה עלולה להיות מוקדמת. החדשות הטובות הן שהטכנולוגיה שמציעה החברה אכן נבדקה ועובדת, לפחות בחלקים מסוימים ומרוחקים במיוחד בקוטב הצפוני.
החדשות המדאיגות יותר הן שייתכן שכל המאמץ הזה נעשה לשווא וכי אין לו השפעה אמתית מבחינת המאבק בהתחממות הגלובלית. המערכת השנויה במחלוקת נוצרה על ידי קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת בנגור בוויילס. החברה נוצרה מתוך רצון הסטודנטים לייצר שינוי משמעותי ועמוק מבחינת המודעות לשינויי האקלים ברחבי העולם ולייצר שיתופי פעולה עם אנשים מקומיים וילידים במחוז הארקטי.
האתגר והביקורת המרכזיים סביב המיזם המעניין קשורים כאמור בשאלת היעילות של המוצר. אמנם דגם האב-טיפוס כבר הוצב במספר מיקומים והוביל לתוצאות מעניינות, אך רבים תוהים האם מדובר ברעיון יעיל בקנה מידה גדול יותר? מייסדי החברה בטוחים שהם יעמידו בקרוב את הספקנים על טעותם.
הבעיה המרכזית: נגישות
זה לא סוד שהמחוז הארקטי נתפס כמרוחק במיוחד, מנותק ולא נגיש נגיש לשאר חלקי העולם. לכן, המכשול המרכזי להצלחת המיזם קשור בעיקר בהצבת המכשור במיקומים הרלוונטיים והתחזוקה השוטפת של כלל המתקנים הללו לאחר התקנתם. מכאן עולים החששות המנהליים, כמו סוגיית שיכון העובדים בתחנות השאיבה, הקמת מערך משלוחי המזון ויצירת קו אספקה ישיר לאזור ועוד.
בנוסף, בעיה זו מעלה סוגיה נוספת, הפעם אקולוגית יותר במהותה. הגעת כלי תחבורה רבים כל כך לאזור המבודד תגרום לפליטה נרחבת של פחמן דו חמצני באזור, מה שגורם לפגיעה בשכבת האוזון ותורם להתחממות הגלובלית, כך שהמטרה המקורית של המיזם עלולה להתפספס.
עם זאת, בחברה טוענים כי המוטיבציה הגבוהה להנעת שינוי סביבתי מהותי ורחב היקף תסייע להם להתגבר על כלל הבעיות ולייצר מנגנון יעיל ומצומצם ככל הניתן מבחינת היקף פליטת הגזים הרעילים.
"מטרת העל – שינוי אקולוגי רחב"
צ'אן שרווין, אחד ממייסדי החברה, סיפר כי הטכנולוגיה המקורית נוצרה על ידי המהנדס ניק פני כחלק מפרויקט סיום שהגיש במסגרת לימודיו באוניברסיטה. "הייתי לקראת סוף הלימודים וניק סיפר לי שהוא עוד על פרויקט שהוא יוכל לשווק לשוק הגלובלי אחרי שישלים את העבודה עליו. כששמעתי על מה מדובר, קפצתי על ההזדמנות".
למרות שהקפאה מחודשת של קרח במטרה להתמודד עם בעיית האקלים העולמית הוא פתרון שעשוי להישמע פשטני אך קיצוני בו זמנת, שרווין בטוח כי האתגרים הרבים שעומדים בפני החברה מתגמדים נוכח התועלת העתידית שיכולה לצמוח מהפיתוח שלה: "אני מאמין שחברות רבות יבינו את הפוטנציאל של המוצר שלנו ויבינו שהוא יכול לייצר הרבה תהודה חיובית עבורם", הוא מסביר.
כרגע Real Ice מתמקדת ביצירת קשרים עם האוכלוסייה הדלילה שמתגוררת במחוז הארקטי, במטרה לייצר שותפויות מקומיות. "מטרת העל שלנו היא לייצר שינוי אקולוגי אבל גם חברתי. החזון שלנו הוא שהילידים והאוכלוסייה המקומית שמתגוררת פה יתחילו לעבוד יחד איתנו איתנו. בסופו של דבר – יש לנו אינטרסים משותפים. האחד משותף לכל האנושות והוא קשור בשמירה על הסביבה, והשני האישי יותר, משום שהסביבה שאנחנו מדברים עליה היא גם במקרה הבית שלהם."
החברה הצעירה נתמכת כרגע בעיקר על ידי מימון שמגיע ממחלקת הפיתוח של האו"ם, וכעת היא מחפשת משקיעים חדשים בשוק הפרטי. בצל הביקורת על היעילות המוטלת בספק של המוצר, ישנם משקיעים שהחליטו לקפוץ למים, לקחת סיכון ולהסתכל על הבעייתיות מזווית אחרת.
"צריך להגיד את האמת – לא מדובר בפתרון משמעותי מבחינת משבר האקלים. לאוקיינוס הארקטי יש בעיה בסקלה הרבה יותר רחבה ממה שהפתרון הזה יכול להציע", מסביר גוז'ף דה קרוז, יועץ מיוחד במחלקת הפיתוח של האו"ם, אך מסייג ומדגיש: "צריך לזכור שיש אנשים ילידיים שמתגוררים במקומות המרוחקים האלו, וניתן לסייע להם לייצר שינוי בחייהם ובו זמנית לייצר שיתופי פעולה ברחבי העולם ולהעלות את המודעות למשבר האקלים. אני חושב שהעובדה הזו לבדה תמשוך לא מעט משקיעים פוטנציאליים".
