במבט ראשון קשה למצוא משהו חריג בקרן הון הסיכון Zeev-Ventures, הקרן שהקים אורן זאב לפני מספר שנים. אחרי הכל, בעידן הבהלה לזהב של המאה ה־21, כשהמוני יזמים נוהרים מערבה וכמויות אדירות של כסף מציפות את עמק הסיליקון, לא חסרים משקיעים שמנסים לצוד את חד־הקרן הבא. גם לא נדיר כל כך למצוא קרנות שמשקיעות מאות מיליוני דולרים בשנה ומנהלות מיליארדים, בדיוק כמו זו של זאב.
מה שבאמת יוצא דופן היא העובדה שמאחורי הקרן המצליחה, שמציגה ביצועים ותוצאות חריגות בכל קנה מידה, שנה אחר שנה, עומד אדם אחד בלבד. One Man Show. באתר האינטרנט של הקרן לא מופיעות שום תמונות מחויכות של השותפים והעובדים או כתוביות ארוכות המהללות את פועלם המקצועי. באופן לא מפתיע תמצאו שם דף אחד נקי, כשצמד המילים Zeev-Ventures מתנוסס באותיות לבנות של קידוש לבנה בבולטות, לצידן שורה ארוכה של חברות סטארט־אפ שבהן הוא משקיע כיום – לא מעט מהן שמות מוכרים שכבר קיבלו שווי של מיליארדים וסומנו כהצלחה גדולה.
לקרן שהקים זאב אין צוותי השקעה, אין מנהלים או שותפים, אין יועצים או אנליסטים. במשרדי הקרן לא נערכה מעולם אף פגישת שותפים, לא התקיימה שום ועדת השקעה ולא נכתב אף לא תזכיר אחד. למעשה לקרן אין בכלל משרדים. את החלטות ההשקעה מקבל זאב לבד, בדרך כלל בבית הקפה השכונתי שאותו הפך למשרד. לתפיסתו כל אלו הם בזבוז של המשאב היקר ביותר בתעשיית ההון הסיכון – זמן. ״זה רק אני והמחויבות הטוטאלית שלי לשים את הקשרים, הניסיון והדרייב האישי שלי על השולחן ולעשות הכל כדי לתמוך במסע המופלא של היזמים אל עבר היעד – בניית חברות משנות מציאות״, הוא מצהיר.
פרישה קצרה
״הכל אני עושה לבד. אפילו לדבר עם עיתונאים״, מספר זאב, ״זאת גם הסיבה שאני לא רוצה לשכור אנשים, פשוט אין לי זמן לזה״, מדגיש באירוניה. ״את הזמן האישי שלי למדתי לנהל בצורה אידיאלית, וכשצריך אני לא חושש מדי פעם גם ללחוץ קצת על הברקס ולהאט את הקצב. זה שאני פועל לבד בעצם מאפשר לי להיות הרבה יותר יעיל״.
היעילות בניהול אופרציה רזה ומהירה עליה מדבר זאב לא מסתכמת רק בחסכון של זמן. היא מתורגמת בסופו של דבר גם לרווחיות הרבה יותר גבוהה מזו של קרנות המנהלות ומשקיעות סכומים דומים. Zeev-Ventures מנהלת, נכון להיום, מעל למיליארד דולר ומשקיעה בכל שנה מאות מיליוני דולרים. מתחילת השנה הנוכחית השקיעה הקרן כבר מעל 350 מיליון דולר. ״זה שקול להיקף של קרנות שמנהלות מיליארדים מבחינת פעילות, כמו חמש או שש קרנות ביחד״, הוא מחדד.
זאב (56) הוא מהנדס בהכשרתו, בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון ותואר שני מהמכון האירופי ללימודי מנהל עסקים (INSEAD). את צעדיו הראשונים כמשקיע עשה כמנהל בקרן אייפקס לפני יותר מ־25 שנה, בדיוק בשנות הגאות המוטרפות של עליית חברות האינטרנט והתנפחות בועת הדוט־קום. אחרי 12 שנים באייפקס החליט לפרוש ולעסוק בחינוך כמורה למתמטיקה. ״אחרי הפרישה לא הייתי צריך לעבוד יותר. היה לי מספיק עבורי ועבור משפחתי״, הוא מודה. אך עולם ההשקעות משך אותו ושנים ספורות בלבד לאחר שעזב את אייפקס החל זאב להשקיע מכספו הפרטי. ״למרות שהשקעתי מהכסף שלי לא התנהלתי כמו משקיע אנג׳ל, אלא יותר כמו VC מבחינת הסכומים וההתנהלות – הובלתי את הסיבובים, הייתי בבורד, כל סיבוב שהובלתי היה בהיקפים גבוהים של מיליונים״.
שיטת זאב
באותה תקופה קצרה ביצע זאב מספר השקעות Seed בסטארט־אפים קטנים כמו Houzz, ,Tipalti ,TripActions או Chegg – השקעות שכעבור מספר שנים הפכו להצלחות ענק. Houzz למשל, פלטפורמת האדריכלות ועיצוב הבתים שהקימו עדי ואלון טטרקו, השלימה מאז גיוסים בסך של יותר מ־600 מיליון דולר ונסקה לשווי של כ־4 מיליארד דולר. טיפלתי (Tipalti) שעוסקת באוטומציה לתשלומים קיבלה לפני כשנה שווי של יותר מ־2 מיליארד דולר.
TripActions חברת התיירות העסקית של אילן טוויג ואריאל כהן, גייסה בתחילת השנה 155 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר (מה שהכניס אותם לרשימת 100 עשירי ישראל, כמו גם את עדי טטרקו). Chegg, שבה השקיע זאב בשלבי הסיד המוקדמים (כפי שהוא נוהג לעשות כמעט בכל השקעותיו), הונפקה בשנת 2013 בשווי של 1.1 מיליארד דולר ונסחרת נכון להיום בלא פחות מ־12 מיליארד דולר.
עד אז התנהל זאב יותר כמו משקיע פרטי שמביא את הכסף האישי לשולחן ופחות כמו קרן מגייסת שמשקיעה כספים של משקיעים אחרים. אבל אז פגישה מקרית בבית קפה (איך לא) הולידה את Zeev-Ventures ונתנה בוסט נוסף לקריירת ההשקעות שלו. ״לכל אורך השנים הקודמות היו לי המון הזדמנויות לגייס, ממש ניסו לדחוף לי כסף ולשכנע אותי לקחת כסף להשקעה, אבל סירבתי. זה לא התאים באותה תקופה. הכל התנהל מצוין ולא חשבתי שצריך לתקן משהו״, הוא מספר. ״יום אחד ישבתי לארוחת בוקר עם דמות מוכרת בתעשייה. הוא שאל אותי אם אני לא רוצה לגייס כסף ונתתי לו את התשובה השלילית שעניתי לכולם בעבר. אבל אז הוא הפתיע אותי והציע להיות המשקיע שלי, רק בתור ניסוי. זו הזדמנות שלא חשבתי עליה בכלל״, אומר זאב.
״אם אתה מגייס כסף יש התחייבות ארוכת טווח של שנים. זו החלטה עם הרבה מחויבות. אבל ברגע שהוא הציע לי את האפשרות הזו קשה היה לי לסרב. אמרתי, יאללה, בוא ננסה וסיכמנו שננסה למשך שנה ואז אחליט. מה שגיליתי זה שמצד אחד אני יכול לגייס כסף מאחרים ומצד שני אני יכול להמשיך ולהתנהל כמו שאני רגיל ואוהב – בלי משרד פיזי, בלי מזכיר או מזכירה, בלי אנליסטים, אין כלום. רק אני. בדיוק כמו שעבד כל כך יפה בעבר״, הוא מגלה.
ולא רק שזה עובד, מתברר שזה עובד מצוין. אפילו טוב יותר מהשיטה המסורתית הקיימת. מבלי להתכוון המציא זאב שיטה חדשה, דרך חדשה לניהול השקעות הון סיכון – וכפי שמוכיחות התוצאות בשטח, השיטה שלו עובדת בצורה מהירה ויעילה, בדיוק כמו שהוא אוהב. הקרנות של זאב החלו לגייס בקצב מואץ ובתוך חמש שנים הכפילו פי עשרה את היקפי הגיוסים.
כך, השקעה של 20 מיליון דולר שנולדה באותה ארוחת בוקר ב־2015, גדלה כעבור חצי שנה בלבד לקרן של 50 מיליון דולר ותוך שנתיים נוספות כבר עמד היקף הגיוס על 120 מיליון דולר. ב־2020 חצתה הקרן את ה־200 מיליון דולר בגיוסים והשנה כבר מתקרב הסכום לכ־300 מיליוני דולרים.
אבל מבחינתו של זאב זה לא העיקר. סמן ההצלחה ממוקם במקום אחר. ״מה שבאמת אכפת לי זה להיות המשקיע הכי טוב מבחינת היזמים. זה גם מסביר את הביצועים. זה לא שאני יותר חכם מאחרים״, הוא מצטנע. ״אקספלוריום או פיירבולט, במיוחד, הן דוגמאות טובות לחברות שרצו אותי כמשקיע ומדובר בחברות שיכלו לגייס כסף ממי שרק רצו. היו להם הרבה הצעות מהרבה משקיעים על השולחן״.
״התחושה שלי כל הזמן היא שאת האמון שאני מקבל מהחברות אני צריך להרוויח – זאת הסיבה גם שהמיינד סט שלי מכוון לעבוד עבור היזמים. ברור לי מאוד מי פה הלקוח. הדרייב הוא להעניק את התמיכה המקצועית הטובה ביותר שאני יכול לתת, ליזמים הכי טובים שאני יכול למצוא, שבונים את הדברים הכי מעניינים.
כל החברות שאני מושקע בהן, כולן בלי יוצא מן הכלל הם ׳מרקט לידרס׳ (מובילות שוק) או בשאיפה להפוך לכאלו. יותר חשוב מזה – כל החברות עושות משהו שיוצר ערך אמיתי לסביבה או לתעשייה שלהן. זו בדיוק הסיבה לכך שאני משקיע רק בחברות שאני גאה לספר עליהן לאחרים״.
ומן הצד השני – תימנע להיכנס להשקעה בחברה שיש בה פוטנציאל רווח גדול אבל לא תרגיש בנוח עם הפעילות שלה?
״התשובה היא כן. חד משמעית. אני לא אכנס להשקעה בחברה שאני לא מרגיש שאני אהיה גאה לספר עליה בקונטקסט חברתי. חד משמעית. אני לא צריך עוד כסף. אז למה שאעשה את זה?״.
אז אפשר להוסיף עוד משהו שהופך אותך לחריג בנוף הטיפוסי.
״יכול להיות. אבל זה בשוליים. הדבר היותר משמעותי שהופך אותי לחריג הוא הצורה שבה אני עובד. עצם זה שאני עובד לבד, בלי צוות ומשרד ובצורה מקצועית ואיכותית – זה נותן לי יתרון תחרותי משמעותי על פני השאר. אני יכול להגיב ולזוז הרבה יותר מהר מכל אחד אחר. להניע ולקדם מהלכים באופן מהיר, מדויק ויעיל. בלי ישיבות צוות ובלי ועדות השקעה.
"זה יתרון גם עבור היזמים שיודעים בדיוק כל הזמן איפה הם עומדים איתי. אף פעם הם לא ישמעו משהו כמו: ׳רגע, אני צריך לבדוק עם השותפים שלי׳ או ׳בואו תכינו נאום טוב לשותפים ואז נחליט׳. המטרה שלי היא שהיזמים יהיו מרוצים מההחלטה שלהם ללכת איתי.
"בעייני הפרמטר הכי חשוב הוא שביעות הרצון של הלקוח. זה נשמע אולי אלטרואיסטי אבל בטווח הרחוק זאת האסטרטגיה הכי נכונה והכי טובה. זה מה שמביא לי את היזמים המצוינים הבאים – אלו שבוחרים בי למרות שאני לא המשקיע היחיד שרוצה להשקיע בהם״.
