Contributors
הוריקן ”איידה“ הכה בחופי ארה“ב עם רוחות בעוצמה של מעל 250 קמ“ש. גגות נעקרו, מבנים הוצפו וערים שלמות נותקו מחשמל. הערכת עלויות הנזק חוצה את קו ה- 15 מיליארד דולר וחייהם של אלפי אנשים נתונים בסכנה.
אחד הגורמים המרכזיים התורמים לתופעת ההוריקנים, הוא משבר האקלים וההתחממות הגלובלית שהולכת ומחמירה. האו"ם פרסם בחודש שעבר מחקר ובו ציין כי שינוי האקלים "חמור באופן חסר תקדים" וכי את מרבית השינויים לא יהיה ניתן להחזיר לאחור גם באלפי השנים הקרובות. במחקר המליץ האו"ם לקדם פעולות מידיות שעתידות להשפיע על חיי כולנו.
גם בענף התעופה מבינים את הסיכון שטומן בחובו משבר האקלים. על פי סקר שערכה חברת EUROCONTROL, מעל 80% מחברות התעופה ציינו שצריך להתאים את התעשייה למשבר האקלים, אולם רק מתחת ל-50% מחברות התעופה אכן החלו לתכנן תוכניות עתידיות בנושא.
לפני החמרה במצב
עם הערכת גידול של מעל 8 מיליארד נוסעים בשנת 2038, (גדילה של מעל 170% מתקופת טרום-קורונה), ניתן לצפות שמשבר האקלים רק ילך ויחמיר. אז איך משבר האקלים צפוי להשפיע על ענף התעופה? ככל ותמשך העלייה בטמפרטורות, כך גדל הסיכוי לירידת כוח העילוי (התנגדות האוויר שמסייעת למטוס להתרומם), השפעה על כוח העילוי, עלולה להשפיע באופן ישיר על דרישות אורך המסלול, כמות הדלק, טווח הטיסה ורידוד המטען. ככל ואכן תהיה עליה, ייתכן שנוסעים יוגבלו בכמות הכבודה שיהיו רשאים להעלות לטיסה.
יתר על כן, ההתחממות הגלובלית וכן הקור הקיצוני עלולים לצור מצב שבו טיסות יידחו או יבוטלו בשל מזג אוויר שהופך לחריג יותר. הצפות בשדה, קרח על המסלול, ראות מוגבלת וכו' עלולים להגדיל את הסיכוי לשינוי מהותי בטיסה. השפעה נוספת, היא שרוב המטוסים המסחריים משייטים בגובה של סביב ה-30,000 רגל, בגובה זה הסיכוי לסופות גדל. במיוחד עם החרפת משבר האקלים והעלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני, המשמעות: יותר קפיצות, יותר ניסיונות מעקפים ע"י הטייסים וכן עלויות גבוהות יותר.
כמובן הכול מסתכם בשורה התחתונה. בכדי להסתגל לשינויים, חברות התעופה ייאלצו להגדיל את כוח האדם, לרכוש טכנולוגיות חדשות, לבצע יותר מעקפים באוויר, לדחות או לבטל טיסות ולצרוך יותר דלק. כל העלויות הנוספות הללו, מסתכמות בעליה במחיר הכרטיס לצרכן.
אימוץ המודל החדש
חברות התעופה יכולות לצמצם את נזקי המשבר באמצעות מילוי הטיסות הריקות ושינוי מודל המכירה עבור טיסות שאינן מנוצלות דיה. הטיסות הריקות או אי-ניצוליות על טיסה קיימת, יכולים להשפיע משמעותית על פגיעות האקלים. לדוגמה: מטוס מנהלים שורף כ-1,400 גלון לטיסה ממוצעת, שמייצרת כ-13 ק"ג של CO2, בסיכום שנתי, כ-6 טון של CO2 מזהם לחינם, במקום לשנע כ- 3.6 מיליון איש באותן טיסות ריקות.
פתרון נוסף שתופס תאוצה בשנים האחרונות הוא שימוש בדלק בר-קיימא, או בשמו המקצועי SAF (sustainable aviation fuel). דלק בר-קיימא הוא דלק חליפי שמיוצר מחומרים כגון פסולת, נסורת, שמן בישול ועוד. שימוש ב-SAF יכול להפחית את רמת פליטת הפחמן בעד כ-80%. דלק בר-קיימא עדיין נמצא בשלבים ראשונים בדרך להפוך למקור האנרגיה הראשי כתחליף לדלק מטוסים. הערכה היא שבשנת 2030 כ-5.5% מהביקוש לדלק מטוסים באירופה יהיה לדלק בר-קיימא.
מעבר לכל אלו, לפעמים דווקא הפתרון הפשוט הוא היעיל ביותר. מעבר לתחבורה ציבורית, הפחתה באכילה של מוצרים מן החי והפחתת השימוש בפלסטיק יכולים להוות גורם מסייע אדיר במלחמה נגד מפגעי האקלים.
לידור רווח הוא Contributor, מנכ”ל הסטארט-אפ Imperium Jets, מערכת המאפשרת טיסה במטוסי מנהלים ומטוסים פרטיים.
ה-Contributers של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
