Contributors
במשך שנים המדינה לא השקיעה מספיק תקציבים בפריפריה במטרה להכשיר את תושביה למקצועות "המחר", כלומר עולמות ההיי-טק והטכנולוגיה. כיום המצב כרחוק מאד מלהיות מתוקן, אך ניתן לומר כי מקבלי ההחלטות מבינים היום יותר מתמיד את חשיבות הנגשת מקצועות ה-STEM לכלל הציבור.
ניתן לראות זאת היטב בתקציב המדינה המוצע שמקדם בדיוק תחומים אלה. אפשר להסכים או להתנגד פוליטית לעיקרי התקציב שיובא בקרוב להצבעה ולרפורמות השונות שמוצעות בו, אך דבר אחד נשאר זהה לתקציבים הקודמים: אין השקעה במקצועות מדעי הרוח והחברה.
בנוסף, בימים אלו התקבלה החלטה במשרד החינוך לבטל את מבחני הבגרות החיצוניים במדעי הרוח. החלטה זו מייצרת היררכיה ברורה, אשר בין כה מועברת במסרים רבים לבני הנוער והיא בעיקרה שמקצועות אלה אינם חשובים. החלטה זו היא אסון חברתי.
אם אנחנו רוצים לייצר חברה בעלת ערכים, אם אנחנו רוצים אנשים עם מצפן, אם אנחנו אכן מבקשים שינוי חברתי ושוויון הזדמנויות, על מדינת ישראל לייצר את מנהיגי העתיד שיובילו אותה לשם. מנהיגות צומחת בין היתר מאנשי הרוח ומדעי המדינה, מרעיונות, מעשייה חברתית ולא רק מעולמות הסייבר והטכנולוגיה (להם חשיבות נפרדת). ידע הנוגע לעולם, לימוד ההיסטוריה, הבנה תהליכים חברתיים, הכרות עם המורשת, חשיפה תרבותית למקורות תרבותיים מגוונים – גם היא זו שמייצרת מנהיגים.
עידוד חדשנות בדגש על למידה דיגיטלית והרחבת תכנית הכשרת ההון האנושי והתאמתו להייטק הם נושאים חשובים – אבל נדרשת השקעה גם בצד המשלים שלהם
בעיקרי תקציב משרד החינוך וההשכלה הגבוהה בולטים כיום שני סעיפים עתירי משאבים: "עידוד חדשנות בדגש על למידה דיגיטלית" ו "הרחבת תכנית הכשרת ההון האנושי והתאמתו להייטק". אלו כמובן נושאים חשובים, אך כשם שהמשאבים מושקעים בתחומים הללו – נדרשת השקעה בצד המשלים שלהם.
קיימת טענה רווחת כי הידע כיום נמצא כולו בגוגל ולכן מערכת החינוך צריכה להקנות כלים לצריכת ידע ולא להעניק ידע. אך בעיניי זו תפיסה מוטעית מיסודה. כלי חשיבה הם בסיס חשוב, אבל בלתי ניתן להשתמש בכלים אלו ללא ידע מצטבר עליו ניתן להישען כשמבקשים לדון או לנתח סוגיה כלשהי. ככל שעולם הידע יהיה מגוון תרבותית, כך היכולות הללו ישתכללו. חשוב שהוראת ידע העולם תוענק לכלל תלמידי ישראל, ושלאחר מכן כל צעיר יפנה לתחום על פי נטיית ליבו וכישוריו.
היום לצערי זה לא המצב. אחד הכשלים החברתיים שאנחנו עדים להם הוא הקורלציה בין רקע חברתי כלכלי לבין בחירת מסלול בחיים. צעירים המגיעים מרקע מוחלש כלכלית ומצליחים לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהגיע לאקדמיה, מגיעים ברובם לחוגי החינוך והרוח.
מכון המחקר של הכנסת בדק ומצא כי באשכולות החברתיים 1-2 אחוז הסטודנטים לחינוך הוא 33% לעומת 5.5% מהסטודנטים למדעי המחשב ומתמטיקה, ואילו באשכולות 9-10 אחוז הסטודנטים לחינוך הוא רק 8.2% לעומת 13% במקצועות המדעי המחשב והמתמטיקה.
זו אינה בחירה, זו הסללה. בעולם אידיאלי, כל סטודנט צריך ללכת ללמוד את מה שמעניין אותו, לפי השאיפות המקצועיות שלו והכישורים שלו. כדי לאפשר זאת, המדינה צריכה לטפח את עולם הרוח לצד המשך הטיפוח של העולם הטכנולוגי כדי להבין את המכלול ממנו מורכבת חברה. מדינה ישראל זקוקה לאנשי חזון שינהיגו אותה – וכדי שזה יקרה, היא צריכה להשקיע בהם.
גלית כספי כהן היא מנכ"לית אייסף, הקרן הבינלאומית לחינוך, הפועלת לקידום מצוינות וצמצום פערים חברתיים בישראל באמצעות השכלה גבוהה.
ה- Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
