במובנים מסוימים סיפור הקמת העסק הפרטי של משפחת בן־יוסף יכול להיות מקוטלג לצד סיפורים אחרים של סטארט־אפים ישראליים רבים המתפרסמים פה חדשות לבקרים. לא מדובר כמובן בסיפור הקלאסי והמוכר של חבורת יזמים יוצאי 8200 עם רעיון טכנולוגי בעל פוטנציאל גדול שהפכו אותו לחברה של מיליארדי דולרים. רחוק מאוד מכך.
משק עצי הארגן שהקימה המשפחה מכפר הרי״ף ממוקם הרחק משדרות רוטשילד – ולא רק במובן הגיאוגרפי. אם נודה על האמת גם אין בו פוטנציאל עסקי שיניב מאות מיליוני דולרים ביום מן הימים.
ועדיין, גם אם במבט ראשון העסק נראה כהיפוכו המוחלט של הסטארט־אפ התל־אביבי המצוי – במבט מעמיק נגלה הרבה מן המשותף. כשצוללים פנימה אל הסיפור המרתק של המשפחה שהקימה כמעט מאפס את משק ARGAN-IL, מגלים את אותה הרוח היזמית והחדשנית. אותו חזון ומוטיבציה גבוהה – לקחת חלום ולהפוך אותו למציאות.
זה אולי טריוויאלי ואפילו מתבקש בעסקי הטכנולוגיה. זה נדיר, מיוחד ולא פחות חשוב כשמדובר בעסק שנאבק לשרוד בענף מסורתי ועתיק כמו החקלאות. בדיוק כפי שהיה העסק של משפחת בן־יוסף לפני כמה עשורים.
״הרעיון נולד והתגלגל למעשה על דרך השלילה. חשבנו קודם מה אנחנו לא רוצים לעשות״, מספר מוטי בן־יוסף, אבי המשפחה. ״לא רצינו לעשות חקלאות שבה עסקנו שנים, וחיפשנו רעיון מחוץ לקופסא״. במבט לאחור הזרע הראשון של העסק המשפחתי נשתל כבר לפני 20 שנה. באותו זמן ישבו בני המשפחה וחשבו איך להקים מחדש את המשק החקלאי שיסדו הוריו של מוטי, אסתר ואלברט בן־יוסף. הם היו זוג עירוני שהחליט בשנות ה־70 לעזוב עבודה מסודרת וחיים נוחים, להתיישב בכפר הרי״ף הממוקם מעט דרומית לגבול ״מדינת חדרה־גדרה״ – ולהקים שם משק של לולים וגידולים חקלאיים.
כבר אז, מודה מוטי, הבינו במשפחה היטב את גודל האתגר הניצב לפניהם. אחרי הכל היה להם ברור כמה עבודה קשה, תובענית ומפרכת דורש משק חקלאי בישראל. כמה קשיים עומדים בפני החקלאים המקומיים ועד כמה צרים שולי הרווח בענף הקשוח.
אך במשפחת בן־יוסף לא נרתעו. מהר מאוד ניגשו לעבודה, אימצו חשיבה עסקית ופתוחה והפנימו חוק בסיסי וחשוב מאוד בענף הקשוח הזה – כדי לשרוד חייבים קודם כל לצמצם עלויות. ״התחלנו לטייל בארץ ולחפש רעיונות.
בעקבות המגבלות הגענו לגידולים שאינם מצריכים הרבה עבודת ידיים, צורכים מעט מים, ללא עונה בוערת ועם חיי מדף ארוכים לפרי ולתוצרת החקלאית״, אומר מוטי. ואכן, בסופה של עבודת מחקר מקצועית ומקיפה שארכה מספר שנים מצאו את עצמם בני המשפחה "מחוץ לקופסא", בבחירה בדרך חקלאית מאוד לא שגרתית: גידול עצי ארגן.
חקלאות ישראלית
הארגן הוא עץ מדברי הגדל פרא במדבריות מרוקו – בעיקר בדרום מערב המדינה ובמחוז טינדוף באלג'יריה השכנה. מזרעיו מופק שמן הארגן הידוע בכינויו "שמן מרוקאי". אנשי האמזג׳י, קבוצה אתנית הנפוצה בצפון אפריקה, השתמשו בזרעי הארגן במשך מאות שנים והשיטות ליצירת השמן היקר לא השתנו במהלך הזמן.
שמן הארגן נחשב כיום לאחד השמנים האיכותיים והמבוקשים ביותר, בעיקר בשל היותו עשיר בוויטמינים וחומצות שומן טבעיות החיוניות לחידוש וטיפוח השיער והעור – מה שהפך אותו למוצר לוהט ומבוקש מאוד מצד חנויות קוסמטיקה וסלוני יופי ברחבי העולם.
בהתאם חל גידול מהיר בביקושים שהביא לכך שבעשרים השנים האחרונות זינק הייצור העולמי של השמן מכ־200 ליטר לשנה לכ־4,000 טון בשנת 2019. על פי ההערכות מחירו של שמן הארגן יכול לטפס ליותר מ־300 דולר לליטר והוא נחשב לשמן היקר ביותר בעולם.
״האתגר הלא פשוט שעמד מאחורי היוזמה העסקית היה להצליח לגדל את העץ פה, באקלים הישראלי, ולהפיק ממנו שמן ארגן באיכות גבוהה שכולו כחול־לבן״, מספר מוטי. ״מצאנו מקור לגידול השתילים בארץ, קנינו טרקטור ומספר כלים משומשים ונכנסנו לפרויקט המאתגר – הקמת סטארט־אפ חקלאי ישראלי״.
במטע, המשתרע כיום על פני שטח של 43 דונמים, נטעו בני המשפחה כ־2,200 שתילים שהוכנו במיוחד לגידול בארץ. אך לאחר שעבודתם הקשה הניבה פרי, תרתי משמע, הפנימו במשפחת בן־יוסף שהקמת המיזם המבטיח מהווה רק את תחילתו של הסיפור.
במרוקו איסוף הפרי והפקת השמן מאגוז הארגן נעשים באופן מיושן וידני. לבני המשפחה היה ברור שיש צורך לחדש ולהתאים את שיטת הייצור לזמנים המודרניים. מסיבה זו השקיעו שם לא מעט שעות של מחשבה וניסוי במטרה לפתח דרכים חדשות להפקת השמן באופן נקי יותר ובדרכים מתקדמות יותר.
היום, מפיקים במשק המשפחתי שמן 100% טהור ואיכותי מעץ הארגן שכולו פיתוח כחול־לבן – "שמן ישראלי" תחת השם ARGAN־IL – שם שנבחר על ידי משפחת בן־יוסף כדי להבליט את ישראליות המוצר ובכדי להפיץ אותו כתוצר ישראלי מקורי בכל העולם.
"החזון שלנו הוא להפעיל את המותג בארץ ובעולם כמוצר איכותי וללא פשרות, ייצור ישראלי כחול-לבן המקדם שמירה על הטבע
מוטי בן יוסף
״החזון שלנו הוא להפעיל את המותג שלנו ARGAN־IL בארץ ובעולם כמוצר איכותי ללא פשרות״, קובע מוטי בנחרצות, ״ייצור ישראלי כחול־לבן המקדם שמירה על הטבע ואיכות המוצר ברמה הגבוהה ביותר״.
בנוסף לבני המשפחה, שלוקחים חלק יומיומי בפעילות השוטפת, מועסקים בהתאם לביקושים ולעונות השנה עובדים נוספים, ובמשק דואגים לשלב בעבודה מתנדבים ממכינות קדם צבאיות ואף ילדים עם צרכים מיוחדים. כעסק שעיקר הכנסתו תלויה בטבע עצמו דאגו בני המשפחה להטמיע תהליכי עבודה מיוחדים מתוך מודעות לסביבה ולשלב שימוש באמצעים ירוקים.
״בתהליך הייצור אנחנו לא מייצרים אשפה בכלל. כל הפסולת האורגנית חוזרת לאחר ייבוש למטע. כך אנחנו גם מורידים עלויות וגם שומרים על סביבה ירוקה ונקייה. בנוסף לכך, התקנו בשנה האחרונה פאנלים סולאריים מעל בית האריזה במטרה לצמצם את צריכת החשמל ולהגביר את השימוש באנרגיה ירוקה״.
אבות ובנים
סיפור הקמת המשק של משפחת בן־יוסף יכול לשמש דוגמה מצוינת לאופן שבו אמור להתנהל עסק בסביבה "קשה ומאתגרת". בעיניי חקלאים רבים הענף מהווה לא רק מקור פרנסה, אלא אידיאולוגיה, דרך חיים – והוא נמצא תחת מתקפה. רפורמות ממשלתיות עתידות לחולל שינוי יסודי בענפי החקלאות המקומית. העולם הופך לדיגיטלי וגלובלי יותר ויותר, המהפכה הטכנולוגית הנוכחית דוחקת הצידה את הענפים המסורתיים – והחקלאות בראשם.
מלבד זאת, יש עוד לא מעט גורמים שמעמיסים על שגרת חייו של החקלאי הישראלי הממוצע: מחסור חמור בכוח אדם, עלויות תקורה גבוהות והוצאות שוטפות יקרות, רגולציה חונקת ותחרות שוחקת מצד היבואנים. גם הדור הצעיר נוטש והולך למקצועות נוחים ומתגמלים יותר. רוב רובם של המשקים בישראל מנוהלים על ידי דור הוותיקים ועברו בירושה – וכיום מעטים מבני דור ההמשך מוכנים להמשיך את דור ההורים.
זה מה שמוסיף לייחודיות של העסק המשפחתי. במשק הארגן של משפחת בן־יוסף כולם לוקחים חלק בלי יוצא מן הכלל. האבא מוטי, החקלאי, אחראי על הצד הפרקטי, האמא ורד אחראית על השיווק והבנות משלימות את האופרציה – מורן מנהלת את המידע ואת איסוף החומר המקצועי, שרון מנהלת את האתר ואחראית על הדיגיטל ונועה ממונה על יחסי הציבור, המשלוחים והאריזה.
״העסק שלנו הוא עסק משפחתי שבו שותפים ונוטלים חלק כל בני המשפחה – עם רוב ברור לכוח הנשי״, מציין מוטי בחיוך – ״האתגר והעשייה המשותפת הביאו לליכוד המשפחה סביב חזון משותף ולסיפוק אדיר. אנחנו מלאי תקווה שמשקים נוספים יקחו דוגמה מהתהליך המאתגר שעברנו וימשיכו בתהליך לקידום חקלאות ישראלית איכותית ובלתי מתפשרת״.
