BrandVoice
בני ביטון, ראש עיריית דימונה נמצא בשיאה של הקדנציה השניה לכהונתו. קדנציה מוצלחת במיוחד יש לציין. את דרכו כראש עיריית דימונה החל בשנת 2013 עם חזון שאפתני, אך כזה שיחזיר את העיר הדרומית למסלול של שגשוג וצמיחה – לייצב את המצב הכלכלי בעיר דימונה. העיר סבלה שנים רבות מחוסר תקציבי משווע וגרעונות מצטברים בשל עיוות של ממשלת ישראל וחוסר הקצאת משאבים לעיר.
כך למשל, הקריה למחקר גרעיני, שממוקמת בשטחה של העיר, הייתה משלמת כמיליון שקל ארנונה עד שראש העיר הקודם הצליח להגדיל זאת ל־5 מיליון, וכיום מכניסה העירייה מתשלומי הארנונה של הקריה הגרעינית כ־22 מיליון שקל בשנה.
או למשל מועצה אזורית תמר שלא הייתה משלמת לעיר דימונה כלל, וכיום משלמת, במסגרת חוזה שנחתם בין עיריית דימונה למועצת האזורית, 60 מיליון שקל על פני 10 שנים, 6 מיליון שקל בשנה. גם בסיס חיל האוויר נבטים לא שילם ארנונה לעיר בגין השטחים הנרחבים עליהם הוא יושב, כיום משלם חיל האוויר לעירייה כ־33 מיליון שקל כל שנה. ביטון מדגיש כי דימונה לוקחת 33% מהכספים ואת היתר מחלקת לרשויות הסובבות, כמו נווה מדבר, ערערה, ערד, וכסייפה.
כל הפעולות האלה של ראש העיר במהלך הקדנציה הראשונה, או לפחות חציה הראשון, הוסיפו לתקציב העירייה כ־48 מיליון שקל. ״מחוסר תקציבי עמוק, במסגרתו נאלצה העירייה לקחת הלוואות של 25 מיליון שקל כל שנה, כיום, כוסה הגירעון ויתר הכספים הועברו לחינוך, רווחה ופיתוח. זה שדרג את העיר מקצה לקצה״, אומר ביטון.
ואכן, יש לביטון במה להתגאות. דימונה מובילה במספר מדדים משמעותיים, גם על פני ערי המרכז. מ־17% זכאים לבגרות בשנים קודמות עומד כיום מספר הזכאים על למעלה מ־90%; צמצום משמעותי באחוזי האבטלה; בניית שכונות חדשות ומשיכה של תושבים חדשים וצעירים; תוספת מקומות תעסוקה ואלפי משרות חדשות, והעשייה עוד מרובה.
״הדבר המרכזי הנוסף שהיה לי חשוב לטפל בו מיד עם תחילת כהונתי כראש עיר הוא הגירעון הכספי המצטבר של 180 מיליון שקל״, הוא אומר, ״לאט לאט הורדנו אותו ל־60 מיליון שקל גירעון מצטבר. והשאיפה היא להמשיך ולצמצם אותו. ובנוסף, הצלחנו לגייס 1.5 מיליארד שקל תחת סעיף ׳תקציבים בלתי רגילים׳ ל־5 שנים, תקופת הקדנציה הראשונה. זה היה החזון שלי בשנה הראשונה לקדנציה, איזון וייצוב התקציב של דימונה ועמדנו בו בהצלחה יתרה״.
מאז, דימונה היא העיר הראשונה מערי הפיתוח בישראל שמסיימת כל שנה עם תקציב מאוזן או חיובי והעיר הראשונה שקיבלה פרס ניהול תקין ממשרד הפנים. זו הנקודה שהביאה לשינוי המשמעותי ביותר בפיתוח העיר בכלל התחומים.
סיירת מטכ"ל לחינוך
ב־2016, לאחר איזון המצב הכלכלי של העירייה והגדלה משמעותית של התקציב, החלה העבודה האינטנסיבית על פיתוח וקידום כל אחד מתחומי החיים בעיר דימונה, מחינוך ותרבות ועד בניה ותעסוקה. בחינוך, התחום החשוב ביותר עבור ביטון, הגיעה העיר להישגים גבוהים מאוד בקנה מידה ארצי.
״בעשור האחרון דימונה זכתה ב־3 פרסי חינוך ארציים, ורק לצורך ההמחשה, ערים הרבה יותר גדולות מבחינת משאבים וכמות התושבים זכו רק פעם אחת״, הוא מדגיש.
ביטון הבין שאם הוא רוצה להמשיך עם ההצלחה בחינוך, ואף להתעלות על ההישגים המרשימים של העיר, עליו לפנות לפחות 50% מתקציב העירייה לחינוך – וכך הוא עשה – היום דימונה ממוקמת במקום הראשון בדירוג השקעה פר תלמיד – 41 אלף ש״ח לשנה. מכלל המחזור בדימונה אחוזי המעבר בבגרות עמדו בשנים קודמות על כ־17%, ואילו כיום, כתוצאה מההשקעה העצומה בחינוך יותר מ־90% מהתלמידים זכאים לבגרות בכל מחזור.
העיר, שבה 7 בתי ספר תיכוניים, 13 בתי ספר יסודיים ו־80 גני ילדים, מציעה כיום לילדי העיר את כלל האפשרויות שיש למערכת חינוך משגשגת להציע, החל ממנעד רחב של מגמות לתלמידי תיכון כמו סייבר, ממר״ם, מתמטיקה 10 יחידות, רובוטיקה מגן חובה עד כיתה י״ב, תחום שגם הביא ל־3 פרסים בינלאומיים, ובעתיד אף צפוי לקום בדימונה מרכז הרובוטיקה הארצי שיעניק גם מענה תעסוקתי איכותי.
בנוסף למגמות בהן יכול כל תלמיד להשתלב, כל בית ספר תיכון בעיר הוא ייחודי, מסביר ביטון, ״יש לנו בית ספר לספורט, בית ספר לשפות, בית ספר למדעים, למנהיגות ובית ספר לתיאטרון. בכל גני הילדים לומדים אנגלית ומוסיקה. זה משהו שקורה רק בדימונה והוא הוכח כהצלחה מסחררת.
״גולת הכותרת שלנו בתחום החינוך היא כ־2,000 סטודנטים תושבי העיר שזוכים כל שנה ל־5 מיליון שקל במלגות ובתמורה, תורמים יותר מ־80 אלף שעות למען הקהילה. השלב הבא בתחום הלימודים האקדמאיים בעיר הוא הקמתה של מכללת סייבר המתוכננת להיפתח בעוד כשנתיים, שלוחה של אוניברסיטת בן גוריון. מוסד אקדמי שיעניק תעודות של אוניברסיטה״.
בזמן כהונתו של ביטון נבנו בעיר עוד 28 גני ילדים, 4 בתי ספר יסודי ובית ספר תיכון, הישג מרשים לאור העובדה שלמעלה מ־30 שנה לא נבנה בית ספר חדש בעיר.
רמת חיים גבוהה
גם בתחום התעסוקה ביצע ביטון שינוי נרחב, החל מבניית מפעלים חדשים, תוספת של מאות ואלפי מקומות תעסוקה והתוכניות להמשך עוד רבות. אם בתחילת הקדנציה של ביטון אחוזי האבטלה בעיר עמדו על 16.5%, ושנים ארוכות לא נבנה בעיר מפעל או מקור תעסוקה משמעותי אחר, ביטון החליט לשנות את המצב ולהביא מפעלים חדשים לעיר, בנוסף לקיימים – מפעלי ים המלח, פרי קלאס, כימיקלים לישראל והקריה למחקר גרעיני. אומנם דימונה נמצאת באשכול 4 לפני המדדים שקבעה המדינה, אך באשכול הכנסה היא ממוקמת באשכול 7.
שינוי שמצביע על מדיניות פיתוח כלכלית ותעסוקתית נכונה ומוצלחת במיוחד. ״בהכנסה לנפש דימונה חזקה יותר מרשויות גדולות שסובבות אותה כמו באר שבע ואילת. הסיבה לכך היא ש־40% מעובדי כימיקלים לישראל והקריה למחקר גרעיני הם תושבי העיר. רמת החיים בדימונה מאוד גבוהה ורמת ההוצאה מאוד נמוכה״, מסביר ביטון, ״זה נובע בעיקר מפתיחה של 25 מפעלים חדשים בעיר שהוסיפו 2,000 מקומות עבודה והורידו את רמת האבטלה ל־6%.
כיום, אנחנו מנסים להביא לפתיחה של מרכזי חדשנות בעיר, בינהם, אחד ממרכזי החדשנות הגדולים בישראל עם שתי חברות הייטק גדולות שהביעו נכונות להעתיק את המשרדים מהרצליה לדימונה. תעשיה מתקדמת ואיכותית שהיא העתיד של העולם ושל ישראל וצפויה לייצר אלפי משרות״.
מה שמסייע בהצלחה התוכניות ובדחיפתן קדימה היא האוכלוסייה הצעירה בעיר. 50% מהתושבים בדימונה הם בני פחות מגיל 30, וההגירה השלילית נעצרה כמעט לחלוטין. החינוך המצויין, ההשקעה הנרחבת בתרבות, מקומות התעסוקה שנוספו והטבות המס הביאו את כמות התושבים בעיר ל־41 אלף.
התחדשות עירונית
בשנים האחרונות נושבת בעיר רוח חדשה גם בתחום הבניה. שכונות חדשות נבנות ומאכלסות אלפי משפחות, פיתוח סביבתי ניכר, וניתן להבחין בבנייני מגורים חדשניים בעלי מאפיינים שמתאימים לסביבה ובשכונות מרהיבות של בתים פרטיים בסגנון ״בנה ביתך״. לאחרונה חתמה העירייה על הסכם גג במסגרתו יבנו 30 אלף יחידות דיור חדשות בעיר. ״בתחילת הקדנציה שלי היו בדימונה כ־10,000 בתי אב, כיום ישנם 15 אלף ועד סוף השנה, במסגרת שיווק יחידות הדיור החדשות, יהיו כ־18 אלף בתי אב בעיר״.
הסכם הגג כולל גם בניה של שכונות חדשות, בינהן, למשל, שכונת השחר, שכונה ירוקה שכוללת 4,000 יחידות דיור, ומאפשרת לזוג לרכוש דירת 4 חדרים בפחות ממיליון שקל. 2,500 משפחות כבר עברו לשכונה ועד סוף השנה אנו צופים שהשכונה כולה תאוכלס. זה גם בין המקרים היחידים בישראל בהם ניתן לראות שמוסדות החינוך והמתקנים לרווחת התושבים, כמו גני ילדים, בית ספר ובתי כנסת, היו מוכנים לפני אכלוס השכונה. שכונה נוספת, הר נוף, כוללת 540 יחידות דיור בשיטת ״בנה ביתך״.
״תשואת הנדל״ן בדימונה עלתה משמעותית בשל כך ועומדת כיום על 5%, הכי גבוהה בארץ נכון לרגע זה״, מתגאה ביטון. ״התושבים בשכונות החדשות הם משפרי דיור מתוך העיר, תושבי חוץ ומשקיעים״.
עיר של תרבות וספורט
גם בתרבות, תחום שכמעט ולא הושקעו בו כספים בתקופות שקדמו לכהונתו של ביטון, נעשה שינוי משמעותי ותקציב התרבות של העיר זינק ממיליון שקל בשנה ליותר מ־17 מיליון שקל שמושקעים כיום בתרבות ובספורט.
״יש לנו תיאטרון שמעלה הצגות מקור וזוכה להצלחה ענקית, קרוב ל־2,500 ספורטאים, קבוצת כדור יד בליגת העל, קבוצת טניס שולחן וקריקט בליגת העל. השקענו במתקנים בדימונה 250 מיליון שקל שהופנו לבניית סככות והצללות למגרשי הספורט בכל בתי הספר, בניית אולמות ספורט, בניית קאנטרי שמציע מנוי משפחתי במחיר נגיש למשפחה וכולל, בין היתר, בריכות, חדר כושר וחוגים לילדים. בנוסף, הקמנו מגרש אקסטרים בעלות של 6 מיליון שקל שנחנך לפני חודשיים ואגם מרהיב בעלות של 15 מיליון שקל, שמציע קיר טיפוס מקצועי, אזורי קמפינג, ועוד.
יעד תיירותי
״בהמשך צפוי לקום בדימונה פארק המים הגדול בישראל, ואנחנו נמשיך למתג את עצמנו כעיר תיירותית. יש כבר שני בתי מלון בעיר ובהמשך, בהתאם לביקוש, יבנו עוד״.
פרט להשקעה הניכרת בפארקים ומגרשי משחקים, בדימונה גם נותנים זרקור לקיימות. זה בא לידי ביטוי בהתקנת תאורה חסכונית וחכמה בכל רחבי העיר, מקור המים שמגיעים למערכת ההשקייה בעיר הוא דרך מכון הטיהור של העיר, על מוסדות הציבור בעיר הותקנו פאנלים סולריים לחיסכון בחשמל ובמהלך השנים האחרונות העיר רושתה במצלמות להגברת רמת הביטחון האישי של התושבים.
מה החזון שלך ל־5 השנים הבאות?
״קודם כל, בניית תחנת רכבת קרוב יותר לעיר שתהיה חלק ממרכז תחבורתי שכולל מגדל משרדים ובית מלון 5 כוכבים. הרכבת צפויה להיות רכבת מהירה שתגיע לת״א תוך 50 דקות; לאחר מכן, הפיכת שדה התעופה בנבטים לשדה התעופה המשלים של ישראל, זה ייצר 30 אלף מקומות עבודה נוספים לתושבי דימונה והאזור; והדבר האחרון הוא מימוש התוכנית לפתיחת פארק דיסנילנד בדימונה. זה נשמע כמו חלום – אבל חלום שיתממש וישלים את המהפך של דימונה מכל הבחינות. לא רק תיירותית״.
BrandVoice הוא מותג התוכן השיווקי של פורבס ישראל