האוואטר שלך יכול להידמות לאיך שאתה נראה בעולם האמיתי. או שאתה יכול להעמיד פנים שאתה מישהו, או משהו אחר לגמרי. זה חצי מהאטרקציה שיש לחיים במטאברס להציע. "האוואטר שלי הוא מי שאני רוצה להיות באותו היום", אומרת מוניקה לואיז, המוכרת גם כמוניקה קווין באפליקציית המדיה החברתית במטאברס הפופולרית ביותר של דרום קוריאה, Zepeto.
"בעולם האמיתי, לא קל לנו לגזור את השיער שלנו ואז לגדל אותו בחזרה, אבל בעולם הדיגיטלי, אנחנו יכולים לעשות את זה בלחיצת כפתור".
אז מה זה בעצם מטאברס? זה עולם חלופי באינטרנט – קצת מציאות מדומה וקצת מציאות מוגברת. וזה הוגדר כדבר הגדול הבא בטכנולוגיה. זפטו היא פלטפורמת המטאברס הגדולה ביותר באסיה, עם כמעט רבע מיליארד משתמשים – היא הושקה רק לפני שלוש שנים. כ-70% מהמשתמשים בה הם נשים, חלקם בני נוער צעירים, וזה יוצא דופן, מכיוון שרוב הפלטפורמות המתחרות במטאברס, כמו רובלוקס, נשלטות על ידי גיימרים הנוטים להיות גברים.
מותגי אופנה יוקרתיים גדולים כמו גוצ'י, דיור וראלף לורן – כמו גם הרבה מותגי אופנה מקומיים ואזוריים – מתכננים גם הם לשחרר את המוצרים הווירטואליים שלהם בפלטפורמה
"הרבה מהמשתמשים שלנו עדיין לא השתמשו באינסטגרם, ומספר גדול יותר מהמשתמשים שלנו עדיין לא השתמשו בפייסבוק", אומר רודי לי, מנהל האסטרטגיה הראשי של Zepeto. "אנחנו הרשת החברתית הראשונה שהם פעילים בה".
90% מהם ממוקמים מחוץ לקוריאה הדרומית, בדיוק כמו מוניקה בת ה-28, שמתגוררת בקנדה, או האנה בת ה-19 שמתגוררת בארה"ב. שתיהןהצטרפו לזפטו ב-2018. עבור מוניקה, היא אהבה לראות גרסה אלקטרונית של עצמה בעוד האנה מצאה אותה במקרה, תוך גלילה בחנות האפליקציות והסקרנות התעוררה בה.
אסקפיזם במציאות חלופית
"מעולם לא הייתי מעריצה ענקית של מדיה חברתית", אומרת האנה. "יש הרבה לחץ ולא הייתה לי את החוויה הכי נעימה אבל בזפטו לא צריך להראות פנים ואין התחייבות". עבור מוניקה, הדמות שלה בזפטו מרוויחה כעת משכורת מרשימה של שש ספרות.
מוניקה היא מה שידוע כמשפיעה וירטואלית, שמעצבת פריטים דיגיטליים כמו שמלות וחולצות שאוואטרים אחרים קונים. אופנה משחקת תפקיד עצום בפלטפורמה הזו, שבה היוצרים מכרו למעלה מ-1.6 מיליארד פריטי אופנה וירטואליים עד היום. הם נמכרים תוך שימוש במטבע במשחק שנקרא "זמס" והפריטים של מוניקה נעים במחירים בין אחד לחמישה זמים כל אחד. על כל מכירה בשווי 5,000 זמס, יוצר מקבל 106 דולר (80 פאונד). משתמשי זפטו משלמים עבור הזמים האלה באמצעות כסף אמיתי.
"בכל יום יש לנו אנשים שמעצבים ומפרסמים עשרות אלפי פריטים חדשים", אומר לי. "אני חושב שאנחנו שוק האופנה הווירטואלי הגדול בעולם". מותגי אופנה יוקרתיים גדולים כמו גוצ'י, דיור וראלף לורן – כמו גם הרבה מותגי אופנה מקומיים ואזוריים – מתכננים גם הם לשחרר את המוצרים הווירטואליים שלהם בפלטפורמה.
"יש בגדים שאני לא יכולה להרשות לעצמי ללבוש בחיים האמיתיים, אבל בעולם הדיגיטלי אני יכולה לקנות את כולם", אומרת מוניקה. "אני חושבת שזה גורם אחד עצום שבגללו אני באמת נמשכת לזה".
כדי לעורר השראה בדור הבא של מעצבים כמוה, זפטו הכריזה על מלגה עם בית הספר לאופנה Instituto Marangoni Miami (IMM). בחודש שעבר היא ביקשה מהמועמדים ליצור אוסף עבור הפלטפורמה. אבל זה מעבר לאופנה. אפשר באותה קלות להתחיל קריירה בתור בדרן או אדריכל במטאברס.
בחלל הזה האנה היא קרטוגרפית, היא בונה מפות על זפטו, כלומר היא יוצרת "סביבה וירטואלית עבור האוואטר שלכם ושאר אוואטרים לחקור.
"זה קצת כמו מציאות חלופית", היא מסבירה. "אני יוצרת בעיקר דברים שקיימים בעולם האמיתי, שואבת השראה מארכיטקטורה אמיתית, אבל הרבה אנשים מייצרים גם אלמנטים של פנטזיה".
"התחלנו להבין שיש אנשים וירטואליים שמתעסקים במטאברס. אז אנחנו עובדים עם חברות מוזיקה כדי לפתח זמרים וירטואליים", אומר לי. "אנחנו עובדים עם מכללות, בתי ספר תיכוניים ומוסדות חינוך מקוונים כדי להבטיח שלהרבה יותר אנשים תהיה גישה לכלים שהם יכולים להשתמש בהם במטאברס כדי ליצור תוכן משלהם ולייצר ממנו קריירה אמיתית".
רודי לי, מנכ"ל האסטרטגיה הראשי של Zepeto:
"הרבה מהמשתמשים שלנו עדיין לא השתמשו באינסטגרם, ומספר גדול יותר מהמשתמשים שלנו עדיין לא השתמשו בפייסבוק. אנחנו הרשת החברתית הראשונה שהם פעילים בה"
בני אדם דיגיטליים כבר מאכלסים חלק גדול מפלטפורמות המשחקים, הבידור והקניות הביתיות של דרום קוריאה, שם הם מתנהגים בדיוק כמו סלבריטאים מהחיים האמיתיים.
למשפיענית הבינה המלאכותית (AI), רוז'י, למשל, יש יותר מ-100 חסויות מהחיים האמיתיים. ולרשת הקניות הביתית של קונגלומרט לוטה יש את לוסי – שמתהדרת ביותר מ-60 אלף עוקבים באינסטגרם.
חיים לאחר המוות?
בעתיד, אפילו בני אדם שנפטרו יוכלו לחזור לחיים במטאברס. "ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כל אלה שהלכו לעולמם – אמהות, אבות, בני משפחה – יכולים לחיות באופן וירטואלי", אומר סטנלי קים, מנכ"ל Vive Studios. החברה הגיעה לחדשות בשנה שעברה כשהחברה יצרה אוואטר כדי לעזור לאם שכולה להתאבל על מות בתה.
"בשלוש עד חמש השנים הקרובות, בני אדם וירטואליים ייווצרו בצורה מושלמת עם תלת מימד והנפשה באמצעות AI. אפשר גם לשכפל את הקול שלהם אם יש לכם 8 שעות של הקלטה", הוא אומר.
אבל כשכל חברה נכנסת לפעולה, מ-Meta – שנקראה בעבר פייסבוק – ועד למיקרוסופט, ומשקיעה במטאברס, האם אנחנו הולכים בסופו של דבר עם מטאברס מרובים ומנותקים? "זה קצת כמו כשהיה לנו אינטרנט לראשונה", אומר קים מ-Vive. "היו כל כך הרבה חברות, אבל בסופו של דבר כמה מהן זכו בתחרות לשלוט בענף. זה מה שיקרה עם המטאברס".
עם כל כך הרבה חברות פרטיות בחזית, ממשלת סיאול בדרום קוריאה הפכה לעיר הגלובלית הגדולה הראשונה שהשתתפה בפעולה, והשקיעה 35 מיליון דולר במטאברס משלה.
"במקום לבוא לכאן, לבית העירייה, בינה מלאכותית בדמות עובד ציבור תעזור לתושבים במטאברס בשאלות ובפתרון בעיות בעולם האמיתי", אומר צ'אנג-קין לי מממשלת המטרופולין של סיאול.
סטנלי קים, מנכ"ל Vive Studios:
"זה קצת כמו כשהיה לנו אינטרנט לראשונה. היו כל כך הרבה חברות, אבל בסופו של דבר כמה מהן זכו בתחרות לשלוט בענף. זה מה שיקרה עם המטאברס"
"אנחנו יכולים לקיים פסטיבלים מבלי לדאוג לגבי הקורונה. אנשים יכולים אפילו לנסוע לחלל, או לחזור בהיסטוריה לשושלת צ'וסון".
עבור רוב האנשים, כל החיים הווירטואליים האלה עדיין מרגישים קצת מופרכים. המטאברס הפך רק לאחרונה לנושא חם יותר, וכמו בכל טכנולוגיה חדשה, הבקרה והתקנות חייבים לפעול, ככל שהסיכונים ודאגות הפרטיות יגדלו. ויש שאלות אתיות שצריך לקחת בחשבון. לדוגמה, מה אם אוואטר מבצע פשע – כמו גניבת נכסים וירטואליים – במטאברס?
"אני חושב שמה שבאמת חשוב הוא שהרגולטורים ישתמשו בזה הרבה יותר, ואז יוכלו להבין מה היתרונות והחסרונות של זה בפועל. ולנהל הרבה דיאלוגים עם מפעילים כמונו שמנהלים את הפלטפורמות גם כן. בתור המשתמשים", אומר לי מזפטו.
אולם לעת עתה, דבר אחד ברור – המטאברס עדיין מתעצב, אך המירוץ לאכלס אותו וליצור את הנכסים היקרים ביותר שיישבו בתוכו כבר החל.
