כמו רובם המכריע של הסכסוכים האלימים המתחוללים בג'ונגל הפראי של המזרח התיכון – גם הסכסוך הטורקי־כורדי, המתנהל בין טורקיה למחתרת הכורדית השואפת לעצמאות כבר כמעט 40 שנה – לא נראה קרוב לסיום. להיפך. בעשור האחרון, ככל שהנשיא רג'פ טאייפ ארדואן, מבצר את מעמדו כשליטה הכול יכול של טורקיה – כך מתגברים סבבי ההתנגשות בין הצדדים והופכים תכופים ואלימים הרבה יותר מבעבר.
על פי הערכות מכון החשיבה והמחקר International Crisis Group, שעוקב אחר מספר ההרוגים במעגל הדמים המתמשך, מאז יולי 2015 נהרגו בהתנגשויות בין כוחות טורקיים וכורדיים כ־5,700 בני אדם – מתוכם כ־800 אזרחים, 1,300 אנשי כוחות ביטחון טורקים וכ־3,600 אנשי מיליציה כורדים. רובם המכריע של הקורבנות האזרחיים, מציינים שם, נהרגו בהפצצות הצבא הטורקי בדרום־מזרח המדינה ובפיגועים של ה־PKK במרכזי ערים טורקיות.
בסבב הנוכחי מתרחשת ההסלמה בין הצדדים ברקע הלחימה הבלתי נגמרת במעוזי הכורדים בסוריה ועיראק, ולנוכח המתיחות הפוליטית הגוברת מול מפלגת ה־HDP הפרו־כורדית, אותה מנצל ארדואן לצרכיו הפוליטיים. לאחרונה הגיעו לשיא המהלכים אותם יוזם משטרו לדיכוי המפלגה הכורדית. בעתירה שהוגשה השנה לבית המשפט החוקתי דרשה התביעה הטורקית לאסור את פעילות ה־HDP באשמה כי היא מסייעת לארגון הטרור הכורדי, ה־PKK. "הזרוע הפוליטית של מחבלי ה־PKK", תיאר דוברו של ארדואן את המפלגה הכורדית, השלישית בגודלה בפרלמנט הטורקי, אשר הכחישה באופן נמרץ כל קשר עם אנשי המחתרת. ניסיונות התנקשות פוליטיים, אשר יש המייחסים אותם ל־PKK, העלו את סף המתח עוד יותר.
גיוס כספים באירופה
מלבד טורקיה, מפלגת הפועלים של כורדיסטן, Partiya Karkerên Kurdistanê (PKK), מוגדרת כיום כארגון טרור גם על ידי ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, יפן, האיחוד האירופי ונאט"ו. הארגון המרקסיסטי־לניניסטי, המורכב בעיקר מכורדים־טורקים, הוקם ב־1978 במטרה להקים מדינה כורדית עצמאית בדרום־מזרח טורקיה, והחל לנקוט בפעולות מיליטנטיות להגשמת חזונו כנגד המשטר הטורקי החל מאמצע שנות ה־80. מאז ועד היום ידעו שני הצדדים סבבי אלימות קשים שגבו את חייהם של למעלה מ־40 אלף בני אדם.
את עיקר הפעילות המיליטנטית ממקדים פעילי ה־PKK מול מטרות משטרה וצבא בטורקיה. על פי דוח מחלקת המדינה האמריקנית, אנשי הארגון "ממשיכים לתכנן התקפות נגד מטרות משטרתיות וצבאיות בטורקיה ולגייס כספים בכל מדינות אירופה". בשנים האחרונות שויכו לארגון עשרות תקיפות נגד כוחות הביטחון של טורקיה, כולל התקפות על בסיסים צבאיים, הטמנת מטעני צד ותקיפת רכבים צבאיים, בפעולות שיזם ה־PKK בתוך המדינה אך גם מבסיס הארגון בעיראק.
דוח מיוחד של האינטרפול שפורסם לאחרונה מציין כי במהלך 2021 המשיכו פעילי הארגון לגייס כספים באמצעים חוקיים ובלתי חוקיים, בהסתמך על רשת קשרים שהם מתחזקים במדינות אירופיות רבות. אלה כללו קמפיינים לגיוס תרומות, לצד גביית דמי חסות, סחיטה באיומים ופעילות פלילית מאורגנת.
מיקום אסטרטגי
על פי מחלקת המדינה האמריקנית, לארגון מקורות מימון רבים ומגוונים והוא נשען רבות בפעילותו לגיוס כספים על הפזורה הכורדית הרחבה הפרוסה ברחבי אירופה. על פי הערכות שפורסמו בעבר על ידי המשרד לביטחון פנים הגרמני (ה־BfV), סך ההכנסות הזורמות לארגון מתרומות עומד על כ־30 מיליון דולר בשנה, מחציתו מהקהילה הכורדית בגרמניה.
עם זאת, מקור המימון החשוב הזה נפגע באופן משמעותי בשנתיים האחרונות – השלכה ישירה של התפרצות נגיף הקורונה שפגעה בפעילות גיוס הכספים. מנגד, תקופת הקורונה התאפיינה בזינוק חד במספר משתמשי הסמים ובעלייה חדה בביקוש ובהיקפי המסחר של התעשייה הנרקוטית, המגלגלת מאות מיליארדים מדי שנה. בדומה לארגוני טרור אחרים, כמו הטאליבן או חיזבאללה, גם אנשי ה־PKK למדו עם השנים כיצד להפיק סכומים אדירים מתעשיית הענק הזו – המהווה מרכיב חשוב בתקציב ההכנסות השנתי של הארגון.
ככלל, אנשי הארגון אינם עוסקים ישירות בייצור הסם, אלא מנצלים את רשת הקשרים הענפה במדינות אירופה ואת מיקומם האסטרטגי במסדרון הסמים המחבר את יצואנית האופיום הגדולה בעולם – אפגניסטן – עם אירופה, לגביית מיסים מהסוחרים המעבירים את הסמים בנתיבים אלה. בעבר העריכו גורמי מודיעין בבריטניה כי ה־PKK שולט על כ־40% מסחר ההרואין המוברח לאיחוד האירופי, כשגם משרד האוצר האמריקני הצביע לא פעם על מעורבותו הדומיננטית בתעשיית הסמים האירופית. על פי ההערכות, מפעילות זו מצליח הארגון לייצר תזרימי מזומנים הנאמדים בכ־200־100 מיליון דולר בשנה.
שימוש במטבעות קריפטו
נתיבי הסחר ורשת התמיכה הרחבה של הארגון בקרב הפזורה הכורדית הפרוסה לכל אורכה ורוחבה של אירופה משמשים לא רק לשינוע ולהפצת סמים, אלא מהווים מקור נוסף להפקת רווחים מתעשיית ההברחות המשגשגת – שבאמצעותה מוברחים בני אדם, מוצרי טבק וסיגריות וסחורות גנובות ומזויפות אל היבשת. מההגירה הבלתי חוקית ממדינות אסיה ואפריקה, ומהברחות בני אדם וסחורות לא חוקיות אל מדינות אירופה, זוכים אנשי הארגון בסכומים המצטברים לעשרות מיליוני דולרים מדי שנה.
הכספים האדירים שמרוויח ה־PKK מפעילות קרימינלית בתוך אירופה, מוברחים אל מחוץ ליבשת במגוון שיטות. חלפני כספים המשתמשים במערכות מחתרתיות כמו 'חוואלה' (Hawala), המהווה להערכת גורמים באינטרפול צינור זרימה עיקרי של המזומנים הרבים שמייצר הארגון מדי שנה. לצד זאת משתמשים פעילי הארגון בחברות קש על מנת לשנע כספים דרך המערכת הבנקאית. בנוסף משתמשים אנשי ה־PKK בשיטות מתקדמות וחדשניות יותר להעברות כספים – כמו שימוש באפליקציות תשלומים או העברות מטבעות קריפטו – על אף שהעברות אלו התבצעו בהיקפים נמוכים יחסית לפוטנציאל הגלום בהם.
