לובש מכנסי ג'ינס כחולים וזוג שחור של מגפי וויליאמס, עם הזקן והקוקו הבלתי מטופחים, מייק קנון-ברוקס נראה יותר כמו חקלאי חיטה אוסטרלי מאשר מיליארדר טכנולוגי שזה עתה ערך 28 ראיונות לתקשורת ב-24 שעות. זו מערבולת שהפכה אותו לאדם המדובר ביותר באוסטרליה באותו יום, תוך שהוא מבטיח שהמסר שלו מועבר: הוא לא נסוג ממאבקו הממושך כדי לאלץ את AGL, חברת החשמל הגדולה באוסטרליה ומזהמת הפחם הגדולה ביותר, להפטר בהקדם מתהליך ייצור החשמל שמשתמש בפחם.
בשותפות עם Brookfield Asset Management, המנכ"ל המשותף והמייסד השותף של ענקית התוכנה Atlassian ניסה ולא הצליח, פעמיים, לקנות את AGL תמורת כמעט 6 מיליארד דולר מתוך כוונה לסגור את מפעלי הפחם שלה 15 שנה לפני המועד ולהניע את החברה לאמץ מהר יותר מקורות אנרגיה מתחדשים. לאורך הדרך, הוא בייש בפומבי את הדירקטוריון וכיוון גם לממשלה הידידותית-לפחם, תוך שהוא מתייג את תמיכתה במועצת המנהלים של AGL כ"אגדות ושקרים".
בשבוע שעבר, כמאמץ אחרון, קנון-ברוקס הודיע בטוויטר שרכש 11% ממניות AGL בשווי של 450 מיליון דולר, מה שהופך אותו לבעל המניות הגדול ביותר שלה. הוא אמר שהוא יפציר בבעלי מניות אחרים לעצור את החברה מלהתקדם עם הצעה לספין-אוף של מפעלי הפחם שלה, שבעצם יבטיח שהם יפעלו עוד שני עשורים. בארוחת ערב עם פורבס בקזינו בסידני, קנון-ברוקס מסביר שהמאמץ מונע משני דברים: להשפיע ולהרוויח כסף תוך כדי. "אנחנו מנסים לעשות שינוי", הוא אומר. "אבל זה לא שינויי אקלים כמו שזה אתגר להשפיע על הממסד התאגידי האוסטרלי, שהוא, בואו נודה בזה, תקוע מאחור".
במועדון המיליארדרים תומכי איכות הסביבה, קנון-ברוקס מצטרף לביל גייטס וג'ף בזוס, שהשקיעו מיליארדי דולרים בחברות ובעמותות כדי לטפל בשינויי האקלים, ולמשקיעים גדולים כמו לארי פינק של בלאקרוק, שיעץ לתאגידים רב לאומיים לבצע שינויים בהתאם עם הסכם האקלים של פריז, כמו הפסקת הפחם בהדרגה. בשבוע שעבר, איש ההון סיכון ג'ון דור הודיע כי יתרום 1.1 מיליארד דולר לאוניברסיטת סטנפורד כדי להשיק בית ספר על שמו לחקר שינויי אקלים.
אבל הגישה החשופה של קנון-ברוקס להשקעות אקטיביסטיות – הניסיון לקנות את המזהם הגדול ביותר במדינה ולהאיץ את סגירת מפעלי הפחם שלו – יצרה ספר הפעלה חדש לטיפול בשינויי האקלים ודרבנה מימוש דחוף יותר, מעבר לאוסטרליה: האם ייתכן שמיליארדרים, במיוחד אלה באמריקה, עושים יותר?
איל התקשורת מייקל בלומברג, המועמד לשעבר לנשיאות ארה"ב וראש עיריית ניו יורק, שב-2019 התחייב להעביר 500 מיליון דולר לסגירת מפעלי פחם, מאמין שבעוד שהממשלה, הפילנתרופיה והמגזר הפרטי צריכים לאחד כוחות כדי לשים קץ לפחם, קנון-ברוקס 'עוזר להוביל את הדרך'. "מגיע לו הרבה קרדיט על התעוזה שלו בדחיפה לעשות יותר, מהר יותר, באוסטרליה", אמר בלומברג בהצהרה לפורבס. "הפסקת השימוש בפחם היא הדבר החשוב ביותר שאנו יכולים לעשות כדי להילחם בשינויי האקלים".
פוליטיקאים ימנים, מנהיגי ממשלה ופרשנים ביטלו את קנון-ברוקס ומיתגו אותו כאקסצנטרי – כתב בעל טור אחד – אבל הקמפיין שלו, מוצלח או לא, חיזק את המוניטין שלו כאלוף בניהול סביבתי והפנה זרקור על תפקידה של אוסטרליה כאחד ממזהמי הפחם הגדולים בעולם.
קאנון-ברוקס, בן 42, שלהערכת פורבס שווה 11.6 מיליארד דולר, אומר שהוא כבר קיבל שיחות מאנשי עסקים אמריקנים מובילים שעקבו אחר הקמפיין שלו נגד AGL. הוא מסרב לומר מי. "יש הרבה אנשים בארה"ב, בעלי מותגים בקנה מידה גדול מאוד, אנשים מעניינים – שמאוד מתעניינים ברעיון הזה שאם אנחנו מתכוונים לפתור את שינויי האקלים, האם יש דרכים כלכליות חיוביות לעשות זאת שכוללות קצת פחות אקטיביזם", הוא אומר.
