מרכז קניות שנפגע מהפגזות ב-21 במרץ בהתקפה רוסית בקייב, שם נהרגו לפי שירות החירום לפחות שישה בני אדם | צילום: Shutterstock
מרכז קניות שנפגע מהפגזות ב-21 במרץ בהתקפה רוסית בקייב, שם נהרגו לפי שירות החירום לפחות שישה בני אדם | צילום: Shutterstock

100 ימים בשדה הקרב: "קל לשכוח שיש מלחמה ממשית ואנשים שמתים כל יום"

עברו יותר משלושה חודשים מאז פלשה רוסיה לאוקראינה, והקרבות ממשיכים ליטול את חייהם של אלפי אזרחים וחיילים. אוקראינה מגינה על עצמה והיא נחושה לנצח. אך איך יראה ניצחון אוקראיני בעיני לוחמים ומומחי משא ומתן?

נכון לשבוע זה, רוסיה כבשה כ-20% משטחי אוקראינה. לפי נתוני משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, המספר הכולל של מקרי מוות של אזרחים אוקראינים נכון ל-25 במאי, הוא 3,998 – 260 מהם ילדים ו-4,693 בני אדם נפצעו. אך בהתחשב בכך שאין גישה למריופול, חרסון, ולערים וכפרים אחרים במזרח אוקראינה, ולקברי האחים שהתגלו בשטחים שנכבשו, מניין ההרוגים האמיתי הוא ללא ספק גבוה בהרבה.

הגופות והזוועות הרבות שהתגלו בערים בוצ'ה, אירפין, הוסטומל ואחרות, מצביעות על כך שהצבא הרוסי משתמש באופן שיטתי באונס ובעינויים כנשק מלחמה – כדי להטיל אימה ולהשיג שליטה. הרג של אזרחים – כולל נשים וילדים – הוא נוהג נפוץ בקרב חיילים רוסים באזורים הכבושים, כמו גם חטיפה וכליאה.

בכל החלקים המזרחיים של אוקראינה, רוסיה העבירה למעלה מ-1.2 מיליון אוקראינים לשטחה, והעבירה אותם למחנות "סינון" ו"דה-אוקראיניזציה". לאחר מכן הם נשלחים בניגוד לרצונם לאזורים מרוחקים יותר ברוסיה, כמו הרי אורל והמזרח הרחוק; לעתים קרובות חסרי כל, ללא יכולת למצוא דיור, שלא לדבר על לחזור הביתה.

קטיה סולדק, שכתבה את המאמר, היא אמריקנית ממוצא אוקראיני ומנהלת התוכן של המהדורות הבינלאומיות בפורבס בארה"ב. סרטה "The Long Breakup" מוקרן בימים אלה במרכז תרבות אניס, בתל אביב-יפו

לפי נציבת זכויות האדם של אוקראינה, לודמילה דניסובה, נכון לאפריל, יותר מ-121,000 ילדים גורשו בכוח לרוסיה בשבועות האחרונים. מספר זה כולל ילדים יתומים וכאלה שאיבדו את אחד ההורים או את שניהם. תובעים באוקראינה חוקרים מקרים של פשעי מלחמה, ונמצאים בתהליך של בניית תיק לכתב אישום ברצח עם, לפי משרד הפרקליטות באוקראינה.

בעוד שסיום דיפלומטי לסכסוך אינו מבוטל לחלוטין, עבור האוקראינים – ניצחון במלחמה משמעותו התנאים הבאים: החזרה של השטחים באוקראינה לגבולותיהם המקוריים של 2014, כלומר יציאה רוסית מחצי האי קרים. כמו כן, על רוסיה לפצות את אוקראינה על הנזק התשתיתי ואובדן החיים שגרמה מלחמת הקרמלין. יש לקיים בית דין בינלאומי בנירנברג כדי לשפוט את האחראים לזוועות ופשעי מלחמה. כמו כן, יש להציב דרך ברורה לחברות באיחוד האירופי ובנאט"ו עבור אוקראינה.

אף על פי שהמערב והשותפים הבינלאומיים של אוקראינה אינם תמימי דעים לחלוטין לגבי המלחמה, במהלך הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שוויץ בשבוע שעבר היה ברור לרוב שרוסיה מהווה איום רציני על הביטחון העולמי.

אלפי תושבי אירפין נאלצים לנטוש את בתיהם ולהתפנות בזמן שחיילים רוסים מפציצים העיר האוקראינית | צילום: Shutterstock

מספר לוחמים אוקראינים השתתפו בפורום דאבוס באמצעות ועידה טלפונית, חלקם ממש משדה הקרב (הודות למערכת Starlink של אילון מאסק באוקראינה).

מלקולם ננס, סופר רב מכר, קצין מודיעין של חיל הים האמריקני לשעבר ואנליסט חדשות של  MSNBC וחבר הלגיון הבין-לאומי להגנה טריטוריאלית של אוקראינה:

"כשאתה צופה בחדשות, קל לשכוח שיש מלחמה ממשית עם אנשים שמתים כל יום. אנו (הלגיון האוקראיני) מייצגים את המרכיב הבינלאומי של מלחמה זו. ויתרנו על החיים שלנו, על הקריירה שלנו. הגענו לכאן כי יש לנו ניסיון קרבי ואנחנו רוצים לסייע לתושבי אוקראינה במובן הבסיסי ביותר.

"זו מלחמה על הישרדותו של העם האוקראיני. מה העלות של מספר הילדים האוקראינים המתים שנדרש כדי שיינתן לנו מה שאנחנו צריכים? כמה זה יעלה? כמה אזרחים צריכים למות? אלף? עשרים אלף? האם עלינו לברר כמה אנשים נמצאים בקברי אחים במריופול?"

אזרחי אוקראינים חוצים גשר הרוס בזמן פינוי העיר אירפין במהלך הפגזה והפצצות כבדות | צילום: Shutterstock

אולג סנצוב, קולנוען אוקראיני, סופר ופעיל חברתי מחצי האי קרים, היה כלוא ברוסיה למשך חמש שנים:

"מה זה ניצחון? עבורי ועבור האנשים שנמצאים כאן בקו החזית מדובר בשאלה הפשוטה הזו: ראשית, זה ביטול הכיבוש של כל השטחים שנכבשו על ידי הפדרציה הרוסית לאחר 2014 ועכשיו. חוזרים לשטח המקורי של אוקראינה המוכר על ידי הקהילה הבינלאומית. שנית, פיצוי על כל עלויות הנזק שנגרם לתשתית אוקראינה ואובדנים אנושיים. שלישית, משפט נירנברג הבינלאומי נגד הנאצים העכשוויים בראשות פוטין, ושל אותם פושעי מלחמה שהחלו במלחמה הזו והרגו אלפי אוקראינים".

מריאנה בבצ'יניצר, קצינה בגדוד המבצעי של המשמר הלאומי של אוקראינה:

"עכשיו, באוקראינה, אין מרחב בטוח. אין עיר או כפר בטוחים. כי טילים רוסיים יכולים לפגוע בכל מקום. איך קיבלתי את ההחלטה הזו להישאר ולשרת במקום לעזוב? זה לא היה קל. אבל מי עוד יעשה את זה, אם לא אנחנו? זו המדינה שלנו, זו הארץ שלנו. זו המורשת של הילדים שלנו.

"כולנו רוצים שהילדים האוקראינים שלנו יגורו באוקראינה. עצמאים, חופשים ובטוחים. אבל, לעת עתה, הרבה ערים וכפרים נמחקו. זה פשוט רצח עם של אוקראינים. רוסים הורגים אזרחים. הם הורגים ילדים, גברים, נשים. האלימות שלהם לא אנושית".

יגור צ'רנייב, חבר פרלמנט אוקראיני, יו"ר המשלחת האוקראינית לרשות נאט"ו וחבר בכוחות ההגנה הטריטוריאליים של אוקראינה:

"המלחמה הזו היא לא רק מלחמה בין אוקראינה לרוסיה, היא מלחמה בין העולם הדמוקרטי והאוטוקרטי. הפרדוקס הוא שהעולם המערבי עזר להצמיח את המפלצת הזו – בגלל הקשר של העולם הגלובלי עם הפדרציה הרוסית. המדינות שאינן חולקות ערכים דמוקרטיים ופועלות נגד ערכי העולם החופשי, אינן יכולות להשתתף בגלובליזציה וליהנות מכל יתרונותיה. הגלובליזציה חייבת לעמוד על שתי רגליים – כלכלה פתוחה וערכים דמוקרטיים. אם אחת מהרגליים הללו חסרה, הגלובליזציה תקרוס במוקדם או במאוחר".


הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן