Contributors
שנת 2021 שברה שיאים במיזוגים ורכישות בענפים רבים. סביבה עסקית נוחה הכוללת שיעורי ריבית נמוכים ושווקי אשראי נוחים, פריחת חברות הספאק ועוד, יצרו תחרות עזה על נכסים ומספר שיא של עסקאות שהוכרזו והושלמו. במספרים, מדובר על כ-63,000 עסקאות בשווי של לא פחות מ-5.9 טריליון דולר – עלייה של 64% ביחס ל- 2020.
עם נתונים כאלו, לא מפתיע שהשימוש במוצרי ביטוח מצגים ושיפויים (Warranty &Indemnity) קפץ בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. הנתונים של מארש לבדם, כברוקר הסיכונים הגדול בעולם, מצביעים על עלייה חסרת תקדים כשרק אשתקד הצמיחה המואצת התבטאה בעלייה של 69% במספר העסקאות שמארש ביטח (מעל 1,900 עסקאות) ובעלייה של 73% בגבולות פוליסות הביטוח, שהגיעו לשווי של מעל 81 מיליארד דולר.
עפ"י אנליסטים בתחום, למרות שינויים בסביבה הפיננסית ואי היציבות בחודשים האחרונים, אנחנו עתידים לראות עלייה במספר העסקאות בעולם. יש דווקא החוזים כי הסביבה הפיננסית הנוכחית תביא לגל קונסולידציה ולאפשרויות קנייה טובות שייפתחו לחברות חזקות תוך ניצול מצבן של חברות יציבות פחות.
כך או כך, בישראל של השנים האחרונות גדל גם כן היקף השימוש בפוליסות המיזוגים ורכישות, אך עדיין, בשווקים המפותחים במערב השימוש בכלי הביטוחי הזה שכיח הרבה הרבה יותר. אז האם אנחנו הישראלים יודעים משהו שבעולם עוד לא למדו בכל הנוגע לסיכונים שבתהליכי מיזוג ורכישה? או שמא שהמצב הפוך וכדאי לחברות הישראליות לא להישאר אדישות לסיכונים שבעולם הבינו שמחייבים כלי ביטוחי.
אז אם אתם בין הקוראים שמתכננים מיזוג או רכישה קרובה ואינכם מכירים את הכלי הביטוחי החשוב הזה, הנה הסבר קצר, כמה נתונים שנצברו מפוליסות שהופעלו החושפות היכן מצטברות בעיות בתהליכים המורכבים הללו.
מוכרים בעסקאות נדרשים לצייר תמונה משפטית מלאה לגבי החברה הנמכרת. לדוגמא, עליהם להצהיר כי החברה אינה מעורבת בהליכים משפטיים מהותיים, שהיא פועלת בהתאם לכל ההנחיות הרגולטוריות ועוד ועוד. אם חלילה עולה כי המצגים של המוכר התגלו כשגויים יכול הקונה לתבוע את המוכר בגין כל נזק שנגרם לו, קרי על המוכרים לשפות את הקונה.
בד"כ, חלק מכספי המכירה מוחזקים בחשבון נאמנות (escrow) על ידי צד שלישי לתקופה מסוימת והוא אינו משולם ישירות למוכרים. הנאמנות מקנה לקונה ביטחון יחסי שיהיה כסף ממנו ניתן לתבוע אם יאלץ לתבוע את המוכרים.
כאן נכנס לתמונה הכלי הביטוחי נשוא המאמר (I&W). במקרה זה, צד שלישי ערב לסיכון מפני אי-דיוקים בלתי צפויים. כך מתאפשרת למוכרים יציאה שקטה בכך שהם לא יישאו באחריות, וגם תתאפשר להם גישה מלאה לחלקם בהכנסות מהמכירה, במקום להחזיק חלק מההכנסות בנאמנות.
האם אנחנו הישראלים יודעים משהו שבעולם עוד לא למדו בכל הנוגע לסיכונים שבתהליכי מיזוג ורכישה? או שמא שהמצב הפוך וכדאי לחברות הישראליות לא להישאר אדישות לסיכונים שבעולם הבינו שמחייבים כלי ביטוחי
עם זאת, בפועל הפוליסות נרכשות בלמעלה מ-90% דווקא על ידי הקונים. זאת מכיוון שבעסקאות רבות, צוות הניהול ממשיך לעבוד בחברה הנרכשת כדי להבטיח את הצלחתה. כך עלול להיווצר מצב שכאשר הקונה מגיש תביעת כנגד המוכר, הוא תובע את צוות הניהול שלו. ביטוח I&W מסיר את הבעיה הזו כאשר הנתבע הוא צד שלישי – חברת הביטוח. כך שבמידה ויש הפרה של המצגים וההצהרות, הקונה תובע את חברת הביטוח כאשר המוכר אינו מעורב כלל בהליך.
אז אחרי שהפרטים ברורים יותר, נוכל ללמוד מבעלי ניסיון היכן, בסופו של דבר, מתגלות עיקר הבעיות?
הנה כמה נתונים מעניינים, שיכולים לסייע לכם בהחלטה מה לבחון יותר ומה פחות במסגרת הליך רכישה או מיזוג. על פי נתוני Marsh, 24% מהתביעות של פוליסות I&W הן בעקבות מצגים פיננסיים שגויים. במקום השני (20%) התביעה נסובה סביב מצגי מיסוי. במקום השלישי, נושאי רגולציה וציות (compliance and disputes) עם 15% מהתביעות. קצת יותר מ-10% מהתביעות נוגעות למצגים סביב חוזים עתידיים ובמקום החמישי, עם 7.5% מהתביעות נמצא נושא הקניין הרוחני. לסיכום, דווקא בסביבה העסקית שאנו מצויים בה, שעלולה להביא ללא מעט עסקאות הנעשות עקב או תוך כדי מצוקה של אחד הצדדים, יש להביא בחשבון את הסיכונים הנובעים מתהליכי רכישה ומיזוג, להכיר בהם ואותם, ולמצוא להם פתרונות מבעוד מועד.
רן וינשטוק, עו"ד סמנכ"ל בכיר מארש ישראל (מבית Marsh & McLennan), ברוקר הביטוח שבין היתר מבטח את רכוש מדינת ישראל (ענבל), בנקים וכן חברות הגדולות במשק. רן אמון על מחלקת ניהול סיכונים ומוביל בישראל את תחום ביטוחי מצגים, מיזוגים ורכישות M&A.
ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
