Contributors
חוסר האמון הציבורי בממשלה הוא תוצאה ישירה של מערכות בחירות תכופות ועיסוק יתר בפוליטיקה במובנה הרכילותי והעסקני. אך האמת היא שלא כל הפוליטיקאים מושחתים ולא כל הממשלות דומות זו לזו. כל מי שזכה לצפות בעבודת הממשלה מקרוב יעיד על ההבדל התהומי בינה לבין קודמתה.
יומן הפגישות של שרת התחבורה ויו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, שפורסם בשבוע שעבר, מראה זאת בצורה מוחשית וברורה. אפשר ללמוד הרבה מ-2,182 השורות המפורטות בקובץ האקסל שהפיצה מיכאלי, הסוקרות כמעט שנה בתפקיד.
אבל עוד לפני כן כדאי לשים לב למה שלא מופיע ביומן. אין בו פגישות עם בעלי הון ולוביסטים, אין בו עיסוק בזוטות וגחמות, ואין בו ניצול של זמן ומשאבים ציבוריים לצרכים אישיים ומגזריים. למרבה הזעזוע, נראה כי רוב זמנה של שרת התחבורה מוקדש לענייני משרדה, הכוללים קידום של פרויקטים תחבורתיים שונים ותכניות אסטרטגיות. רוב פגישותיה הן עם גורמי מקצוע ועם נציגי ציבור, לרבות ראשי רשויות מכל חלקי הארץ. רובם הגדול, אגב, אינם חברי מפלגתה של מיכאלי, וחלקם נבחרו בשם מפלגות ימין מהאופוזיציה.
הדברים הללו אמורים להיות מובנים מאליהם. אבל עד לא מזמן, ובמשך יותר מדי שנים, העניינים כאן עבדו לגמרי אחרת. די בלהיזכר בקודמתה של מיכאלי, חברת הכנסת מירי רגב, שהקדישה את עיקר סדר יומה למפגשים עם חברי ליכוד.
לעומת מיכאלי, שפוגשת ראשי רשויות מכל חלקי הארץ ומכל המפה הפוליטית, לרגב הייתה פינה חמה בלב בעיקר לחברי ליכוד. עוד דוגמה? רפי פרץ, שר החינוך לשעבר, שסדר היום שלו כלל הרבה יותר פגישות פוליטיות מפגישות מקצועיות, פי שניים יותר ביקורים בבתי ספר דתיים מאשר בכל שאר הזרמים גם יחד ואפס ביקורים בבתי ספר ערביים.
עד לפני לא הרבה זמן, זו הייתה הנורמה בממשלה: מגזריות במקום ממלכתיות, מפלגתיות במקום ענייניות, תהליך קבלת החלטות שמשועבד לאינטרסים אישיים וסקטוריאליים ודלת פתוחה לבעלי הון. הדברים הללו השתנו בשנה האחרונה. המדינה פשוט התחילה לעבוד – גם אם לא תמיד בקצב ובכיוון שהיינו רוצים. החלטות מתקבלות בצורה עניינית ותוך שיתוף פעולה, תקציבים עוברים, יש עם מי לדבר. למרבה האבסורד, הנורמליות שהמערכת הגיעה אליה בשנה האחרונה היא הדבר הכי לא נורמלי שיכול להיות במדינה שהשתגעה. למען העתיד של כולנו, הנורמליות הזאת חייבת להימשך.
ענת רוזיליו היא מנהלת המחלקה הציבורית בקרן ברל כצנלסון.
ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
