היא החלה את תפקידה כחוקרת זוטרה בשנה הכי קשה בתולדות השב"כ – ומאז מילאה שורה של תפקידים עד לראש חטיבת המחקר, המדווחת ישירות לראש הממשלה • "התוצרים שלנו עוזרים לקבלת החלטות בדרג המדיני"
לא בכל יום מתייצבת דמות בכירה בארגון ביון סודי לראיון מיוחד – בטח לא כשמדובר בארגון כמו שירות הביטחון הכללי. ל׳, ראש חטיבת המחקר בשב״כ, היא אחת הדמויות הבכירות בקהילת המודיעין הישראלית. הערכות המצב ודוחות המודיעין שהיא מספקת תורמים באופן ישיר לעיצוב המדיניות הביטחונית־מדינית של ישראל. היא מדווחת ישירות למקבלי ההחלטות ומשתתפת בדיונים הרגישים והמסווגים ביותר, בתקופות של שגרה או לחימה. בשב״כ, כפי שניתן לשער, הגבול הזה שבין שגרה לחירום מטושטש. כל יום הוא מלחמה מחודשת, בארגון עליו מוטל כובד האחריות של שמירה על ביטחון המדינה, מניעת פעולות טרור, ריגול וחתרנות.
ל׳ היא בורג חשוב במערכת המשומנת והחשובה הזו. כאשת המודיעין הבכירה ביותר בשירות הביטחון הכללי, היא מחזיקה כיום באחת מעמדות המפתח בארגון כראש חטיבת המחקר, אשר מהווה את אחד ממוקדי הידע המובילים בקהיליית המודיעין, העוסקים בביטחון הלאומי. היא מובילה את הערכת המודיעין האסטרטגית בנושאים שבאחריות הארגון וממונה על גיבוש המלצות והערכות בנושאים לאומיים נוספים להם הוא שותף.
בשונה מארגונים מקבילים, חטיבת המחקר בשב״כ שהיא עומדת בראשה נהנית מעצמאות מקצועית מוחלטת, כשההערכות והתוצרים המחקריים שמגובשים שם נוחתים ישירות על שולחן ראש הממשלה, שר הביטחון והדרג המדיני. החומרים לא עוברים בקרה של ראש השירות ולא נדרשים לאישור שלו. ״אנחנו לגמרי עצמאיים מהבחינה הזו״, היא מבהירה, ״והנהלת הארגון מכירה בערך של העצמאות ומכבדת אותו. ראש השירות מקפיד מאוד על הערך הזה, כך שיכולים להיות מצבים שבהם הוא מציג הערכה אחרת״, היא מחדדת.
את המועד המקורי שבו נקבע הראיון אנו נאלצים להזיז בעקבות דיון דחוף אליו נקראה אצל ראש השירות – לא אירוע נדיר במיוחד כששואלים אותה לפשר הדחייה. ״זה קורה הרבה אצלנו, יש מסגרת ברורה לעבודה ולתוכה נכנסים גם בלת״מים״, מסבירה ל׳. ״יש ימים ותקופות שיש הרבה בלת״מים והמון אירועים – כמו לדוגמה בתקופת הרמדאן האחרונה״, היא ממשיכה. ״המון אירועים שהתרחשו בשטח – פיגועים, התפרעויות, מהומות – שחייבו אותנו להתכנס מעכשיו לעכשיו לחשוב על המשמעויות שלהם ולמצב חלופות בראייה קדימה״.
"חודשיים מסביב לשעון"
״זאת הייתה תקופה אינטנסיבית מאוד עבור הארגון והיחידה – וגם כמובן ברמה הלאומית – מעל חודשיים של עבודה אינטנסיבית מסביב לשעון פשוטו כמשמעו״, היא נזכרת ומתארת את שלבי העבודה בתקופה הרגישה שהתחילה הרבה לפני גל הטרור שחווינו השנה – ״על בסיס הניסיון שצברנו מתקופת 'שומר החומות', סימנו את תקופת הרמדאן כמרחב זמן רגיש שטומן בחובו איום להתפרצות רב זירתית. לכן גיבשנו מבעוד מועד מפה שכוללת עקרונות פעולה שהתפקיד שלהם להבטיח את האינטרסים של מדינת ישראל. לא הסתכלנו רק לטווח רחוק. ליווינו את ההתפתחויות בזמן אמת והתוצרים שגיבשנו תמכו את תהליכי קבלת ההחלטות – גם ברמת הארגון וגם ברמה הדרג המדיני״.
על התקופה האינטנסיבית של תקופת הרמדאן וגל הטרור האחרון, ניתן ללמוד מנתונים שהגיעו לידינו המצביעים על יותר מ־200 סיכולים שביצע השב״כ – פיגועים משמעותיים, ביניהם פיגועי התאבדות, מטען וחטיפה שסוכלו במהלך המחצית הראשונה של השנה. כ־75% מניסיונות הפיגוע שסוכלו על ידי השב״כ (כ־150 מקרים) היו פיגועי ירי, שאם היו יוצאים אל הפועל עלולים היו לגבות את חייהם של מאות בני אדם.
תני דוגמה להמלצה שגיבשתם בפני מקבלי ההחלטות ויושמה בשטח.
״אחד היעדים המרכזיים ששמנו לנו למטרה היה למנוע התלקחות רב זירתית. המלצנו למקבלי ההחלטות לבדל בין הזירות השונות ולבדל בין הציבור לבין מחוללי הטרור. זה אומר שאם מאזור מסוים יוצא פיגוע לא נלך לעונשים קולקטיבים. התפיסה הזו גובשה כבר בגל הטרור של 2015־2016 והיא בהחלט הנחתה את האופן שבו מקבלי ההחלטות ניהלו את המדיניות הנוכחית בגל הטרור האחרון.
״כשאנחנו מסתכלים אחורה אנחנו יכולים בהחלט לומר שעמדנו ביעד שהצבנו לעצמנו – לא ראינו מהומות בקרב ערביי ישראל או חוסר שקט במזרח ירושלים, איו״ש והרצועה, שהייתה הפעם כמעט לגמרי מחוץ לסיפור. בגדול העסק נוהל בצורה מאוד מושכלת שהוכיחה את עצמה״.
אז אנחנו אחרי האירוע, גל הטרור מאחורינו?
״בסופו של דבר כשאנחנו מסכמים את התקופה אנחנו מסמנים וי על אותו יעד נקודתי, אבל גם יודעים להגיד לעצמנו שהתקופה הזו הציפה לא מעט אתגרים שהשירות והמדינה נדרשים לטפל בהם. כמו למשל כל אותם צעירים משלוחי רסן שאנחנו רואים אותם פעילים בכל אחת מהמערכות – זהו אתגר שאנחנו צריכים לפצח אותו ולגבש מולו מענה מערכתי״.
"מנהיגות לא בורחת"
ל' התגייסה לשירות לפני 27 שנים, באפריל 1995 – חודשים ספורים לפני האירוע שזעזע את יסודות המדינה, כמו גם את הארגון שהיה אמון על מניעתו – רצח ראש הממשלה יצחק רבין. ל׳ החלה את הקריירה בשנה ההיא, שחקוקה עד היום כשנת המשבר החמורה ביותר שידע הארגון בתולדותיו. ״התחלתי יחד עם כרמי גילון שלצערי סיים מוקדם מהצפוי״, היא נזכרת. ״אבל כבר אז, באותם ימים כעובדת זוטרה ומתחילה בתקופה הקשה הזו, הייתה תחושה מאוד חזקה מסביב שלארגון הזה יש את הכוח להתמודד עם האירוע המשברי הזה, באומץ ובצורה מכובדת. שיש פה מנהיגות שלא בורחת מאחריות. אלה סוג של ערכים שמתחילת הדרך שלי מאוד הורגשו במקום הזה״.
היא החלה את דרכה כחוקרת התחום הפלסטיני, ולאורך כמעט שלושה עשורים בשב"כ טיפסה בסולם הדרגות, בשורה של תפקידי ניהול מגוונים. במהלך הקריירה התמודדה עם אתגרים מקצועיים רבים בתחום הערכת המודיעין וגיבוש תמונת המצב אל מול שורת טלטלות מעצבות בהקשר הישראלי־פלסטיני ובמישורים האזורי והבינלאומי, ביניהם האינתיפאדה השנייה, סבבי לחימה ברצועת עזה או אירועי "האביב הערבי" למשל.
כמה נשים היו סביבך בהתחלה?
"אז היו בערך 30% נשים בארגון, היום יש משמעותית יותר. בכלל, אני יכולה להצביע על שתי מגמות חשובות מאוד שהתפתחו בצורה משמעותית מאז שהתגייסתי לשירות. פעם המציאות הייתה שביחידות הליבה, ביחידות המבצעיות והטכנולוגיות היו הרבה פחות נשים. היום רואים שילוב של נשים בכל המקצועות בשירות – תפקידי שטח, אבטחה, ומבצעים. רואים את זה מתחיל מלמטה, וזה מתבטא גם בשדרות הניהול. יש היום מספר שיא של מנהלות בשירות, והכוונה היא להמשיך ולצמוח בתחום הזה.
"אני יכולה לומר שכשאני הגעתי לשירות והסתכלתי למעלה ראיתי במטה השירות אישה אחת בלבד. מאז הארגון עשה כברת דרך משמעותית ונכון להיום נשים יכולות למלא כל תפקיד בשירות".
כיום, מלבד ל׳, מכהנות עוד שלוש נשים במטה השירות – המטכ״ל של השב״כ – פעולה ישירה של ראש השירות הנוכחי, רונן בר, אשר עם כניסתו לתפקיד, במסגרת סבב המינויים, מינה שתי נשים לראשי אגפים. ״הוא למעשה הכפיל את מספר הנשים במטה״, מציינת ל׳, ״כך שהנוכחות הנשית בהנהלת הארגון הבכירה כיום היא חסרת תקדים״.
בנוסף לתפקידה הבכיר, ל' מילאה בשמונה השנים האחרונות את תפקיד הממונה על השוויון המגדרי בשב"כ, והובילה שורה של יוזמות ותהליכים אשר הביאו לשינויים תפיסתיים ופרקטיים בארגון. אחת המטרות החשובות שלה כאישה המכהנת בפורום מטה השירות הוא לשמש מודל עבור העובדות והמנהלות בארגון, ולהראות להן שיש דרך סלולה לפסגה בארגון לנשים. כאמא לארבעה בנים חשוב לה להדגיש ששום דבר לא עומד בפני נשים בארגון בדרך להגשמה עצמית ומימוש ההצלחה.
״כחלק מתפיסת העולם שלי אני מאמינה שכמו שלגבר יש את הזכות לבחור לנהל קריירה כך גם לאישה יש בדיוק את אותה זכות. אני עושה את זה בדיוק כמו שגברים בעלי קריירות עושים את זה וכמו שלהם יש תמיכה בבית, כך גם לי יש בן זוג שתומך. הוא נמצא שם עבורי ולוקח חלק משמעותי, נוטל חלק בגידול הילדים ובתחזוקת הבית. אני זוקפת את זה לזכותו, ולשמחתי הבנים שלי קיבלו מודל מדהים״.
באופן ברור המחיר האישי שהיא נאלצת לשלם מלווה גם בתחושת שליחות גדולה וסיפוק עצום מאופי העבודה. ״יש תחושה עמוקה של שליחות ואחריות. אלו נשמעות מילים מפוצצות אבל זו האמת לאמיתה. אין פה שמץ של ציניות. אנחנו מחויבים למדינת ישראל, לביטחון המדינה ואזרחיה. זאת המהות של העשייה של המקום הזה. זה מה שמניע אותנו וזה מה שמבחינתנו ומבחינתי האישית מצדיק את ההתמסרות הטוטאלית לעשייה.
"כן, לא פעם זה בא על חשבון החיים האישיים״, היא מודה. ״אבל זה בהחלט שווה את זה. אני מרגישה שאני חלק מארגון שהביזנס שלו זה הצלת חיי אדם ואין תחושת שליחות וסיפוק גדולה יותר מזו.
״כשאני מסתכלת אחורה על הדרך שעשתה אותה ילדה בת 24 וחצי מהפריפריה, מתחילה את דרכה כחוקרת מן השורה, מתקדמת דרך שורה של תפקידים מקצועיים וניהוליים, עד הנקודה שבה אני נמצאת היום כראש חטיבה – זה ללא ספק חלק משמעותי מתחושת הסיפוק שאני חווה בעבודה״.
את רואה את היום שבו אישה תעמוד בראש הארגון?
״בפרידה מראש השירות, יובל דיסקין, נשאתי דברים בשם מנהלי הארגון, בתור רע״נית (ראש ענף) צעירה. אמרתי אז שאני מקווה שתוך פחות משנות דור יעמוד על הבמה הזו ראש ענף ויברך את מי שתהייה לימים ראשת השירות הראשונה.
״אני מאמינה שבסוף זה יקרה אבל ידרשו עוד כמה שנים טובות עד שנגיע לרגע הזה. בסופו של דבר בראש הפירמידה של אזורי הליבה של הארגון, עדיין עומדים גברים וכדי שאישה תגיע לראש הארגון אנחנו צריכים לייצר שדרה ניהולית מספיק רחבה של נשים לכל אורך דרגי הניהול. בדיוק על זה אנחנו עובדים קשה מאוד היום – לבנות את אותו בסיס שמתוכו תוכל לצמוח אותה מנהלת שתשבור את תקרת הזכוכית״.
