בממשלה שסיימה את דרכה לפני מספר שבועות היה מספר שיא של שרות. תשע נשים מתוך 27 שרים – שליש בדיוק ממשלת ישראל ה־36.
רוב הנשים (חמש במספר) כיהנו כבר כשרות בעבר: שרת הפנים איילת שקד היתה שרת המשפטים בממשלה ה־34. באותה ממשלה שימשה שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון כשרת הבינוי והשיכון. השרה לשיוויון חברתי מירב כהן, שרת המדע אורית פרקש־הכהן ושרת הקליטה פנינה תמנו שטה המשיכו מהממשלה הקודמת לממשלה הנוכחית.
בנוסף, שלוש שרות בממשלה היוצאת היו חברות קבינט – השרה שקד, שרת התחבורה מרב מיכאלי והשרה שאשא־ביטון. לראשונה, עמדו בראש משרדי הפנים והאנרגיה נשים: בפנים, כאמור, השרה איילת שקד, ובאנרגיה – קארין אלהרר כיהנה כשרת האנרגיה, והן הנשים הראשונות ששימשו בתפקידים אלו.
אלהרר, חברת יש עתיד, החזיקה באחד התיקים החשובים בממשלה, ובדצמבר האחרון עוררה סערה לאחר שהורתה על הקפאת מתן רישיונות לחיפושי גז טבעי בישראל על מנת לעודד מעבר לאנרגיות מתחדשות. החלטה זו זכתה לתמיכתה של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. אולם בעקבות הביקורת ועליית מחירי האנרגיה הפכה אלהרר את החלטתה כעבור מספר חודשים.
כשנכנסה לתפקידה שרת הכלכלה היוצאת אורנה ברביבאי היא סימנה לעצמה מטרה ברורה מאוד – מלחמה ביוקר המחיה בישראל. היא לא צפתה אז השתוללות אינפלציונית עולמית, מלחמה באירופה שתזניק את מחירי הסחורות מעלה ומשבר תובלה עולמי מתמשך. לצד מינוי יו״ר רשות התחרות, הנחשבת כאקטיביסטית, חתומה ברביבאי, לצד משרד האוצר, על כמה רפורמות חשובות שאם ייצאו לפועל, יובילו להורדת מחירים בישראל. החשובה שבהן היא רפורמת היבוא, המצמצמת את הדרישות המחמירות של הרגולציה הישראלית על אלפי מוצרים ומאפשרת להסתפק בתקני רגולציה בינלאומית על המוצרים המיובאים.
