קלישאה ישנה אומרת ששוק ההון הוא כמו כדור בדולח. רוצה לדעת אילו מוצרים, שירותים, חברות ותעשיות יהיו הטרנד הבא? די לבדוק לאן המשקיעים מזרימים את כספם. אם זה נכון, נראה שהעולם צועד לכיוון של אחריות סביבתית, מגמה שמובלת על ידי גל של השקעות ירוקות.
משקיע שאכפת לו מההתחממות הגלובלית רואה איך פליטת CO2 וגזים אחרים מייצרת אפקט חממה, איך ייצור המוני של פלסטיק גורם לזיהום, וכריתת יערות פוגעת בבעלי חיים ובאיכות האוויר. הוא מעוניין לבטא את הערכים שלו גם בתיק ההשקעות.
עד לפני כמה שנים, הדרך היחידה הזמינה לו הייתה השקעה ישירה בחברות בתחום. כלומר, הוא היה יכול לרכוש מניות של חברות אנרגיה סולארית, מיחזור או המוצרים המתכלים.
עם צמיחת המודעות הסביבתית גם בקרב משקיעים שאינם "ירוקים" קלאסיים, התפתח לו מעין "ענף" השקעות עם אוריינטציה סביבתית. סטנדרטים וקווים מנחים אומצו על ידי רשויות ובורסות ברחבי העולם, תחת ראשי התיבות ESG – סביבה (Environment), חברה (Social) וממשל תאגידי (Governance). אותו משקיע יכול להשקיע עתה לאו דווקא בחברות אנרגיה ירוקה, אלא גם באינספור חברות שעומדות בסטנדרטים מחמירים, מזהמות מעט ובעלות אחריות חברתית.
אינטרס כלכלי
הסטת השקעות היא מגמה עולמית, הכוללת גופים פיננסיים רבים הפועלים להסטת השקעות מחברות המבוססות על דלקי מאובנים, ביניהם 130 בנקים, המנהלים במצטבר 47 טריליון דולר, הבנק האירופי להשקעות, קרן רוקפלר, קרן הגידור הרווחית בעולם TCI, 35 חברות ביטוח בינלאומיות ועוד. סה"כ 1,527 גופים פיננסיים המנהלים כ־40.6 מיליארד דולר התחייבו שלא להשקיע בחברות דלקים מאובנים, כך על פי נתוני ENVA.
התגייסות זו של בנקים ובתי השקעות, נובעת בין היתר מאינטרס כלכלי – משבר האקלים מציב "סיכון מערכתי" לכלכלה. היעדר הערכות אליו, או הערכות מאוחרת, יגררו נזקים כלכליים כבדים. המשקיעים מצביעים ברגליים ונוהרים לקרנות ולקופות אלה, וגופים מוסדיים גדולים כמו חברות ביטוח, בתי השקעות ובנקים מגדילים את כמות נכסי ה־ESG שהם מחזיקים, במטרה למשוך משקיעים.
כדי להישאר רלוונטיות, החברות הנסחרות מעצבות מחדש את הפעילות שלהן, על מנת להפוך ירוקות יותר. ברקע פועלים גם שחקני משנה שאינם מעורבים ישירות בשוק ההון: גופים רגולטוריים שדוחפים לעמידה ביעדי ESG, ארגוני חברה אזרחית כמו Global Reporting Initiative ו־OECD שמייצרים סטנדרטים וכלים לדיווח האימפקט הסביבתי של חברות; והבורסות עצמן.
כך, ה-S&P 500 העוקב אחרי השוק האמריקני קיבל "גרסה ירוקה": מדד S&P 500 ESG, שהניב תשואה של 30% ב־2021 לבדה.
ומה עם התשואה?
אחד האתגרים שניצבים בפני מנהלי השקעות שרוצים לבנות ללקוחותיהם תיקים המבוססים על חברות שעומדות בסטנדרטים של ESG, הוא שכנוע של הלקוחות בכך שהדבר מיטיב עמם. בהקשר זה, נחלק את המשקיעים לשלושה סוגים:
א. משקיעים עם אג'נדה ירוקה, יעדיפו חברות ESG.
ב. משקיעים שמסתכלים על תשואה בלבד, ישקיעו היכן שהכסף שלהם מייצר את הערך הרב ביותר.
ג. וכל היתר, אלה שנמצאים באמצע.
משקיע שיראה שהשקעות ירוקות מניבות תשואות דומות לקרנות המשקיעות בחברות מזהמות יותר, יעדיף כנראה להשקיע בהן. על משקיעים אלה לבקש ממנהל ההשקעות שלהם להשוות בין פרמטרים שונים בפורטפוליו של קרנות השקעה שונות, תוך התמקדות ברכיב ה־ESG. העולם הבין כבר מזמן שהתחממות כדור הארץ היא לכל הפחות בעיה שצריך לטפל בה. שוק ההון, כדרכו, משקף את הערכים ואת המחשבה העסקית של הציבור. הזינוק בכל מדד ובסכומי הגיוס של קרנות ה־ESG מספר את כל הסיפור: משקיעים רוצים להיטיב עם הסביבה, וגם ליהנות מתשואה גבוהה.
הכותב הינו סמנכ"ל לקוחות עסקיים בקבוצת קלי
*האמור לעיל אינו מהווה יעוץ או שווק השקעות ואינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של ני"ע ו/או המלצה למדיניות השקעות. האמור לעיל הינו הצגת מידע בלבד. בחירה של מדיניות השקעות או ני"ע תעשה רק לאחר הליך שיווק השקעות ו/או פנסיוני לפי העניין, בהתאם לצרכיו האישיים של כל אדם ואדם.
