שלד בן 77 מיליון שנה של הדינוזאור גורגוזאורוס נמכר בשבועות האחרונים תמורת 6.1 מיליון דולר דרך בית המכירות היוקרתי סותבי'ס. מכירה זו הייתה השלישית, ולבטח לא האחרונה, בשוק שנוי במחלוקת ומעורר ביקורת בעולם המדעי.
קדמו לרכישה זו שתי מכירות דומות בעלות פרופיל גבוה ובסכומי עתק: שלד מזן דיינוניכוס נמכר ב־12.4 מיליון דולר באפריל האחרון, ושלד טי־רקס נמכר בתמורה לסכום האסטרונומי של 31.8 מיליון דולר בסוף 2020. מכירות אלה מחזקות את העובדה ששוק עצמות הדינוזאורים חי וקיים, למרות הביקורת בקרב מדענים וחוקרים המאמינים ששלדים ומאובנים צריכים להישאר בידי הציבור – ומחוץ לידיים פרטיות.
שלד הגורגוזאורוס שנמכר לאחרונה הוא הראשון מסוגו להשתתף במכירה פומבית ואחד מ־20 ממצאים שידוע על קיומם. הוא נחשף לפני כארבע שנים על ידי חוקרים במונטנה, ארה"ב – ונמכר לקונה אנונימי ברכישה פרטית בצעד יוצא דופן, שכן הדגימות האחרות של זן זה מוחזקות במוסדות כמו מוזיאונים ואוניברסיטאות. הקונה יזכה באפשרות להעניק לו כינוי שיהיה ידוע בו מעתה והלאה, מסורת מקובלת לשלדי דינוזאורים.
השלד מגיע לגובה של כמעט שלושה מטר, אורכו כשבעה מטר והוא דומה לגרסה קטנה יותר של הטי־רקס המפורסם, אשר מדענים רואים בו "בן דוד". הדגימה השמורה היטב של הגורגוזאורוס התגלתה בשנת 2018 באתר הארכיאולוגי בנהר ג'ודית ליד הוור, מונטנה – אזור המפורסם בחפירות שלדי דינוזאורים. לפני המכירה הפומבית, סותבי'ס העריך כי השלד יימכר בסכום של בין 5 ל־8 מיליון דולר.
שיא לדינוזאור
שלד הגורגוזאורוס הוא בין היקרים ביותר שנמכרו אי פעם במכירה פומבית, לפי סותבי'ס. אך השיא שייך, כאמור, ל"סטאן", דינוזאור מסוג טי־רקס. סטאן נרכש תמורת 31.8 מיליון דולר בשנה שעברה, ויוצב ב־Natural History Museum באבו דאבי, הנמצא כעת בבנייה. השלד נמכר דרך כריסטי'ס, בית המכירות הפומביות המתחרה של סותבי'ס.
ההערכה המקורית לשלד הטי־רקס הייתה 8 מיליון דולר, אך בהתמחרות שנמשכה 20 דקות בערב המכירה של כריסטי'ס, זינק המחיר ל־31,847,500 דולר – כמעט פי ארבעה מההערכה הראשונית.
"סטאן" נקרא על שמו של הפלאונטולוג החובב סטאן סקריסון, אשר גילה את השרידים המאובנים ב־1987. את השנים האחרונות "בילה" המאובן במחקר, במכון בלאק הילס למחקר גיאולוגי בדרום דקוטה. רוחבו של השלד הוא כמעט ארבעה מטר, אורכו כ־12 מטרים והוא מורכב מ־188 עצמות.
ג'יימס היסלופ, ראש מחלקת המדע וההיסטוריה של כריסטי'ס, תיאר את השרידים המאובנים כ"אחת הדגימות הטובות ביותר שהתגלו אי פעם". לפי הניו יורק טיימס, חוקרים שיערו שדקירות בגולגולת של סטאן ופגיעה בחוליות הצוואר הן עדות לכך שטי־רקס זה היה לוחם וייתכן ששרד התקפות רבות.
"לעולם לא אשכח את הרגע שבו עמדתי פנים אל מול פנים עם סטאן בפעם הראשונה", אמר היסלופ. "הוא נראה אפילו יותר גדול ואכזרי ממה שדמיינתי".'
פארק היורה
לצד סטאן, השלד השלם ביותר שנמצא אי פעם הוא של הדיינוניכוס (דינוזאור טורף הידוע בשל הטופר הענקי שנמצא על כל אחת מבהונותיו). הוא מוכר בעיקר בזכות הייצוג שלו בסרטי "פארק היורה" – ונמכר עבור 12.4 מיליון דולר בחודש אפריל.
שלד הדינוזאור "הקטור" נמכר גם הוא בבית המכירות הפומביות כריסטי'ס – במחיר יותר מכפול מהמחיר הצפוי. הקטור, שזכה לכינוי על שם הלוחם הטרויאני ב"איליאדה", שוטט על פני כדור הארץ לפני 108 מיליון עד 115 מיליון שנים, לפי כריסטי'ס.
הדינוזאורים מסוג דיינוניכוס המוצגים ב"פארק היורה" נקראו בסרטים ולוצירפטורים, אך המונח מתייחס למעשה למין שונה לחלוטין. מייקל קריצ'טון, שכתב את הרומנים שעליהם מבוססים סרטי "פארק היורה", אמר שהוא נמשך לשם הדרמטי. במציאות, הוולוצירפטורים היו נמוכים יותר, מכוסי נוצות וסביר להניח שהיו בגודל של תרנגולי הודו.
התמחרות בין קייג' לדיקפריו
אף שהפופולריות של קניית עצמות דינוזאורים גדלה בקרב אספנים, מכירה של השלדים נותרה שנויה במחלוקת. לפי מספר מומחים, מכירה פומבית של שלדי דינוזאורים תורמת לסחר ולביזה של אתרים ארכיאולוגיים, בעוד שאחרים הביעו דאגה שרכישת עצמות על ידי קונים פרטיים מרחיקה את הדגימות ההיסטוריות ממוזיאונים ומאוניברסיטאות ומונעת מהציבור למידה והנאה מהם.
לשוק הפרטי המשגשג עלולה להיות השפעה שלילית גם כשהוא חוקי. הממצאים נמכרים בסכומים עצומים, הרבה יותר ממה שמוזיאונים יכולים להרשות לעצמם, והבעלות הפרטית יכולה להוות מחסום למחקר מדעי. כעיקרון, מוזיאונים – כמו מוסדות מדעיים רבים אחרים – לא יחקרו או יפרסמו עבודות על דגימות בבעלות פרטית, מכיוון שהקפדה מדעית מסתמכת על מספר מחקרים חוזרים.
בעלים פרטיים עשויים לאפשר לחוקר אחד לבחון את המאובן שלו, אך לאחר מכן עלולים לסרב לתת גישה לאחרים. כמו כן, תהליך החקר והחפירה הוא עתיר עבודה ויקר. אולם כאשר מטרת החפירה היא רווח פרטי, יש סיכון שאיסוף נתונים חיוניים יוזנח.
ראש בראש. ניקולס קייג' ולאונרדו דיקאפריו | צילום: Shutterstock
בעוד שמדינות מסוימות כמו ארה"ב יאפשרו לאספני מאובנים פרטיים למכור את הממצאים שלהם, מדינות רבות אחרות, כולל סין, מונגוליה וברזיל, אוסרות על ייצוא מהמדינה של כל ממצא, והן גם פועלות להשבת דגימות שנחפרו באופן בלתי חוקי.
ניקולס קייג', ראסל קרואו ולאונרדו דיקפריו הם בין האספנים המפורסמים שלפי הדיווחים רכשו עצמות פרה־היסטוריות. קייג' הסכים להחזיר גולגולת בשווי 276 אלף דולר של דינוזאור טירנוזאורוס בשנת 2015 לאחר שנמצא כי נגנב בעבר ממונגוליה. לפי הדיווחים הוא ניצח את דיקפריו במלחמת הצעות במכירה פומבית של המאובן.
