רוב הייל ואשתו קארן ידועים בנדבנות שלהם בניו אינגלנד. הייל, ששווה כ-5 מיליארד דולר ממניות השליטה שלו ב-Granite Telecommunications, רשם צ'קים בשווי עשרות מיליוני דולרים למוסדות בולטים כמו בית החולים לילדים בבוסטון, המכון לסרטן דנה-פרבר והמוסד בו הוא למד, קונטיקט קולג'.
השנה, לזוג יש מטרה אחרת: לתרום 52 מיליון דולר לפחות ל-52 עמותות שונות ללא מטרות רווח – או בערך מיליון דולר בשבוע. רוב הענקים הללו מיועדים להקמת קרנות צדקה עבור עמותות קטנות.
קרנות צדקה, כמו אלו הנשלטות על ידי אוניברסיטאות, הן "מכרה זהב", המושקעים בדרך כלל במניות, אג"ח וקרנות נאמנות. עמותות עם קרנות יכולות לנצל חלק מהכספים הללו – בדרך כלל 5% בשנה – כדי לממן יוזמות חדשות, לכסות את השכר ולשמור על פעילות.
המטרה של קרנות צדקה היא להעניק "בהירות פיננסית" לארגוני צדקה קטנים יותר, אומר הייל. "אלה ארגונים נהדרים ומשפיעים, אבל הם תלויים על בלימה. אין להם ודאות כלכלית".
>ביטחון פיננסי הוא משהו שהייל מכיר היטב. החברה הראשונה שלו, Network Plus, שהקים ב-1990, פשטה רגל במהלך התרסקות הדוט קום. החברה השנייה שלו, גרניט תקשורת, שגשגה אך כעת היא חייבת להסתגל מחדש בתקופה בה מערכות הטלפון עוברות לאינטרנט.
בני הזוג היילס כתבו את צ'ק הקרן הראשון שלהם במרץ, למרכז חיות הבר של ניו אינגלנד, המספק טיפול וטרינרי לחיות בר פצועים ונטושים. מאז, בני הזוג הייל העניקו כספים ל-21 ארגונים נוספים; מתוכם, ל-15 יש הון עצמי (מה שבבעלותם, בניכוי כל חוב) של פחות מ-10 מיליון דולר.
לרובם יש הכנסות שנתיות – בעיקר מענקים מתורמים ומקמפיינים לגיוס כספים – של פחות מ-5 מיליון דולר. הם כוללים את קרן ג'ו אנדרוצי, ספקית תמיכה כספית לחולי סרטן בניו אינגלנד, ו-Cambiando Vidas, קבוצה מקונטיקט שבונה בתים ברפובליקה הדומיניקנית.
חלק מהמענקים שלהם זעירים במיוחד. לדוגמה, קרן קרי ג'ון ווקר, שמממנת טיולים לרואנדה עבור תלמידי תיכון מוחלשים כלכלית מבוסטון, ודיווחה על תרומות בסך 47,515 דולר שהתקבלו בשנה שעברה. חברי הדירקטוריון ועובדיה של הקרן עובדים בהתנדבות. עם המענק החדש שלה – שמכפיל למעשה את התקציב השנתי שלה – הקרן מתכננת להשיק תוכנית שנייה: טיולים עבור ילדי תיכון לשמורות ילידים אמריקנים.
כדי לחלק את התרומות הללו לקרנות השונות, משפחת הייל עורכת הסכמי מענק, הקובעים מגבלת משיכה שנתית של 5%. זה שווה ל-$50,000 לשנה – אם המזומנים לא יושקעו. התקווה, כמובן, היא שהכספים יושקעו ויגדלו עם הזמן, מה שיאפשר משיכת סכום גדול יותר מדי שנה.
נכון ל-27 בספטמבר, הם רשמו צ'קים בהיקף של 28.5 מיליון דולר, שחולקו בין 29 ארגונים (כולל מענקים שונים בשווי 17 מיליון דולר). עוד 11 ארגונים קיבלו התחייבות כספים – שרובם יועדו לתרומות.
קרנות צדקה הן האופנה האחרונה בעולם הפילנתרופיה המתפתח של מיליארדרים: הפצת כספים בצורה רחבה יותר. מקנזי סקוט, האמריקנית ה-18 העשירה ביותר, לפי רשימת פורבס 400, נמצאת בחזית, והעניקה 12.7 מיליארד דולר ליותר מ-1,250 ארגונים מאז אמצע 2020. "אנחנו מאמינים שצוותים עם ניסיון אמיתי בשטח יידעו הכי טוב איך להשתמש בכסף", היא כתבה על השקפתה.
מיליארדרים בולטים אחרים – כולל המייסד השותף של טוויטר, ג'ק דורסי והמייסד השותף של פייסבוק, דסטין מוסקוביץ ואשתו קארי טונה – העניקו סכומים גבוהים ל-GiveDirectly, עמותה המחלקת מענקים במזומן לאנשים פרטיים. מוסקוביץ, כמו גם מיליארדר הקריפטו בן ה-30 סם בנמן-פריד, מצהירים על תמיכתם בפילוסופיה של אלטרואיזם יעיל – להרוויח כסף בעיקר כדי לתת אותו ולעזור למספר הגדול ביותר של אנשים.
