Contributors
כבר בסגרים הראשונים בתקופת הקורונה, החלה לחלחל בנו ההבנה שלא נחזור לעבוד כמקודם. רבים החלו לחשב מחדש את מסלול הקריירה שלהם, הקימו חברות עצמאיות, מצאו משמעות חדשה, החליטו לתעדף זמן בית, או חזרו עם דרישות חדשות למעסיקים כגון עבודה מהבית ושעות גמישות. לכך מתווסף גם השינוי הדורי, במסגרתו דור המילניאלז ודור ה-Z מובילים כצרכנים החדשים, המשקיעים החדשים, היזמים החדשים, והעובדים החדשים – ועולם העבודה אינו כפי שהיה.
ובימים אלו, בהם תעשיית בהייטק חווה את תחילתו של גל הפיטורים המסיבי הצפוי, כ-120 אלף עובדים ב-800 חברות ברחבי העולם (ע״פ דוח של בלומברג), נראה שזה הזמן להזכיר: זוהי הזדמנות היסטורית לשנות את הדרך בה אנו עובדים, ולנתב את הטאלנט האדיר מההייטק ״המסורתי״ הישראלי לטובת התמודדות עם משבר האקלים והמעבר של הכלכלה העולמית לנט זירו. איך?
מלבד הקמת חברות אקלים טק חדשות, ישנה גם הזדמנות לרכוש כישורים חדשים לעבודות העתידיות החדשות שקמות ברגעים אלה וקשורות בשינויי המעבר – וכן לשמר טאלנט ע״י תמריצים הקשורים בתרומה למאבק בשינויי האקלים.
גם בסיליקון ואלי דווח כבר באוגוסט האחרון על ״הגירה״ משמעותית של מתכנתים ומתכנות מענקיות הטכנולוגיה לחברות קליימטק, ותועדו קולות של עובדים שרוצים לשים את זמנם וכישרונם בפתרונות לאתגרי משבר האקלים. בנוסף, רק בשבוע שעבר פרסמה לינקדאין דוח בשם Green Jobs, בו שיתפה נתונים מהפלטפורמה המעידים בדיוק על המעבר הזה, ועל העבודות החדשות שנוצרות בעולם בתחום. יש הטוענים כי כל עבודה בעתיד תהיה קשורה באקלים (וכמובן הדרך לשם ארוכה).
מהן עבודות הקשורים באותו המעבר לכלכלה עולמית של נט זירו? למשל, תפקידים עם צמיחה מואצת בין השנים 2016-2021, היו מנהלי קיימות (30%), מכונאי טורבינת רוח (24%), יועץ פתרונות סולאריים (23%), אקולוגים (22%), מומחי בריאות ובטיחות סביבתית (20%). העבודות עם הצמיחה המואצת ביותר, הינן כלליות יותר ורלוונטיות לשלל הסקטורים כגון מנהלי compliance (19%), מנהלי מתקנים (11%) ונציגי מכירות טכניים (8%). חשוב לזכור (ואולי אף להתרגש מכך) כי תפקידים רבים בתחום טרם הומצאו, וניתן לרכוש בינתיים כישורים בתחום שישרתו את כולנו בהמשך הדרך.
בעוד הצניחה בשווקים בעיצומה, שוק הקליימטק נשאר יציב יחסית וכך ההשקעות והמימון המוזרם אל התחום (ע״פ דוח מצב האקלים של PwC שיצא בתחילת החודש), עומד על כ-50 מיליארד דולר באמצע שנת 2022, וכן 8 מתוך 10 משקיעים שנשאלו בסקר לדוח זה, הביעו נכונות להמשיך להשקיע בתחום, מבלי קשר למצב השוק, מלחמות בעולם, או גורמים חיצוניים אחרים.
גם כשהשווקים יתייצבו, אל לנו להתעלם מהשינוי שכבר חל בעובדים החדשים המציבים סטנדרטים חדשים למעסיקים בחברות המסורתיות יותר, של כמיהה למשמעות ותמריצים המתחברים לערכים של סביבה וקיימות.
עידו פרי, יזם ישראלי, עוסק בדיוק בשינוי ובהזדמנות הזו. “כחלק מהמחקר שעשינו ב-Elements, פלטפורמה המסייעת לחברות ליישם תרבות ארגונית חדשה שלוקחת בחשבון את האינטרסים של העובדים, המעסיקים וכדור הארץ, הבנו מעשרות חברות בינלאומיות שהעובדים שלהם מצפים מהארגון ליותר מאשר תלושי השכר. העובדים בעידן החדש באים עם מערכת ערכים חדשה ומצפים שהארגונים בהם הם עובדים ישקפו את אותם הערכים.
הערך הכי בולט הוא הרצון שלהם לטפל בבעיית משבר האקלים והארגונים מודעים לכך שיצטרכו להשקיע באזורים האלו כדי להישאר רלוונטיים. מעבר לכך, החברות גם מבינות שהשקעות בתחומים האלו יניבו יתרונות נוספים באזורים קריטיים לעסק כגון תנאי השקעה ומימון והבאת לקוחות חדשים״.
הדה-קרבוניזציה של הכלכלה העולמית לא רק עולה לעולם כ-150 טריליון דולר (ע״פ הערכות של בנק אוף אמריקה בין השנים 2021-2050), סיכוני המעבר לכלכלת נט זירו הינם סיכונים פיננסים ונוגעים בכל המגזרים והתחומים. אבל כמו תמיד, כשאנחנו מתמקדים בהזדמנויות הקיימות בתוך המשבר הגדול ביותר שהאנושות ידעה – יש לנו הזדמנות אדירה גם לכוון את הטאלנט הישראלי לעבודות הקשורות בתחום, וגם ליצור משמעות וסיפוק אצל העובדים. ובעצם, למה לא? קחו רגע, ותחשבו, איך אתם יכולים לתת לעולם את הטוב ביותר שלכם? מהו תפקיד החלומות שלכם? ומהי חתיכת הפאזל שלכם בתמונה הענקית הזו שנקראת משבר האקלים?
שני זנסקו היא בוגרת רשימת Forbes Under30, משקיעת קליימטק ופעילה במספר חברות סטארט-אפ. היא מצוות המייסדים של פלנטק (ארגון ללא מטרות רווח), ממנחי פודקאסט ׳משקיעים באקלים׳ ומרצה בארץ, בעולם, ובאקדמיה על יזמות וחדשנות ישראלית.
ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
