Contributors
אילון מאסק תפס את כותרות התקשורת בשבועות האחרונים כאשר החליט לפטר 50% מעובדי טוויטר והציב אולטימטום לעובדים שנשארו: אם אתם רוצים להישאר בחברה, עליכם להיות מוכנים לעבוד שעות ארוכות ובאינטנסיביות גבוהה.
מנכ"ל טסלה וטוויטר, והאדם העשיר בעולם, ביטל את האפשרות לעבוד מספר ימים בשבוע מהבית (מודל Hybrid) והתגאה כי שבוע העבודה של החברה מגיע ל-100 שעות. מאסק אף הצהיר שהוא ישן באופן קבוע במשרדו ולפי דיווח ה-BBC, הוא הוסיף מיטה זוגית לחדר הישיבות וספות נפתחות למשרדי העובדים.
לפני כשנה, פרסם ארגון הבריאות הבינלאומי (WHO), מחקר לפיו שעות עבודה ארוכות עלולות להיות קטלניות. מהמחקר עולה כי אנשים אשר עובדים 55 שעות ומעלה בשבוע (זה כולל גם עבודה מהבית) נמצאים בסיכון גדול יותר ב-35% לחטוף שבץ, ו-17% יותר סיכוי למות ממחלת לב איסכמית – לעומת אנשים שעובדים 35-40 שעות בשבוע.
המכון הפיני לבריאות תעסוקתית (FIOH) חקר ומצא כי שעות עבודה ארוכות גורמות לשורה של בעיות בריאותיות כגון: מתח, הפרעות בשינה, דיכאון, התמכרויות לאלכוהול, עישון, סוכרת ומחלות לב.
מסקנות המחקרים הללו מצביעות על כך שלשעות עבודה ארוכות יש השפעה שלילית ישירה על ביצועי החברה. הדבר מתבטא במספר גבוהה של ימי מחלה, ביצועים ירודים בעבודה, שחיקה, ירידה במוטיבציה, מעורבות נמוכה, שיעור תחלופה גבוה ועליה בהוצאות הביטוח הרפואי.
בנוסף, בתעשיות בהן יש תחרות על טאלנטים כמו הייטק ושירותים פיננסיים – חברה המנצלת לרעה את עובדיהן על ידי תנאי העסקה תובעניים (שעות עבודה ארוכות, זמינות בסוף השבוע וכדומה) יוצרת תדמית שלילית בשוק ופוגעת ביכולתה לגייס כוח אדם משכיל ומיומן. בתעשיות אלו כדי להקטין את תופעת השחיקה, צריך להעצים את "חווית העובד" (Employee Experience). יש לעובדים צורך לעבור חוויות חיוביות ולממש את הפוטנציאל שלהם ומקום העבודה הוא כיום הפלטפורמה הדומיננטית למימוש עצמי.
לפי סקר של מכון גאלופ, בקרב 7,500 עובדים במשרה מלאה בארה"ב, מעל 60% מהנשאלים חוו שחיקה לעתים קרובות. המחקר זיהה חמישה פרמטרים בעלי קורלציה גבוהה להופעת שחיקה בקרב העובדים: יחס לא הגיוני לעובד שכולל יחס מפלה, מדיניות חברה לא מתחשבת, תנאי שכר שלא תואמים את הנורמות. עומס עבודה קיצוני שלא ניתן לשליטה. העדר הגדרת תפקיד ברורה. העדר תמיכה מהדרג המנהל; ולוחות זמנים תובעניים ולא הגיוניים.
התמודדות אפקטיבית עם תופעת השחיקה מחייבת ראייה הוליסטית ארוכת טווח אשר מתמקדת בחיזוק חוויית העובד. אז איך מעצימים את חווית העובד לאורך זמן? ע"י אימוץ והטמעת דיסציפלינת ה-Well Being בקרב המנהלים והעובדים כאשר המטרה היא להעצים את חווית העובד ושביעות רצונו מסביבת העבודה. הפועל היוצא הוא הגדלת הפרודוקטיביות של העובד והישארותו בחברה למשך זמן ארוך יותר.
הגישה של מאסק היא רווחת כיום בקרב מנכ"לים רבים בעולם וגם בישראל: מנהלים רבים חושבים שעל מנת למקסם את התפוקה של העובדים, יש להגדיל את מספר שעות העבודה שלהם ולייצר עומס עבודה לא סביר, מה שמכונה "Hussle Culture". ניתן לתמצת את הגישה הזו במשפט: More is better. ההנחה היא שיותר שעות עבודה יגרמו לפרודוקטיביות גבוהה יותר של העובדים, ליותר מכירות, הכנסות גבוהות יותר ושביעות רצון גבוהה. מחקרים רבים שנערכו בעולם בשנים האחרונות מוכיחים בדיוק את ההיפך: More is Less.
המהלכים האחרונים של מאסק בטוויטר כבר גרמו לנטישה מסיבית של טאלנטים מהחברה. מספר העובדים בטוויטר, שערב כניסתו של מאסק לתפקיד עמד על 7,500 איש, הצטמק כבר בשני שלישים ועומד כעת על כ־2,500 איש בלבד. למרות שמאסק נחשב כיום כאדם העשיר ביותר בעולם עם שווי של 203 מיליארד דולר, טוב יעשה, גם עבור עתיד החברה, עם ישקול לשנות את אסטרטגיית ניהול כוח האדם הנוכחית שלו ויאמץ את דיסציפלינת ה-Wellbeing ובכך יגדיל את הסיכויים ליצור מהפך חיובי בטוויטר.
חיים אורן הוא מומחה ל-wellbeing ונציג חברת הינטסה פרפורמנס בישראל. בין לקוחות החברה חברות הייטק, בנקים ושירותים פיננסיים. לאחרונה הוא היה הנציג המסחרי של מדינת קונטיקט בישראל וניהל את שיתוף הפעולה בין קונטיקט וישראל בתחום ההייטק.
ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
