באפריל 2020, כשהקורונה התפשטה ברחבי העולם ועסקים נאלצו לסגור את הפעילות, ג'ושוע קסלמן, המייסד בן ה-52 של חברת ניירות הגלגול Raw, הודיע בגאווה כי המפעל שלו – בעיירה קטנה בספרד – לא הפסיק בייצור. "העיירה אלקוי, ספרד, בה אנו מייצרים ניירות גלגול, עדיין עובדת", אמר קסלמן לפורבס. "אלקוי מבודדת – אנחנו נמצאים במעלה ההרים, אנחנו אחד העסקים האמיתיים הבודדים בה".
הייתה רק בעיה אחת קטנה עם האמירה הזאת – המפעל באלקוי לא קיים. על רקע מאבק משפטי בין HBI International (חברת האם של Raw) לבין יריבתה, Republic Technologies (בעלת מותגים מתחרים כמו E-Z Wider ו-OCB), שופט קבע כי הטענה של Raw – כי ניירות הגלגול שלה מיוצרים בעבודת יד על ידי בעלי מלאכה בעיירה אלקוי – היא מטעה.
האמת היא, שהם מיוצרים במרחק של כ-600 קילומטר משם בסנט-ז'ירון, צרפת, על ידי תאגיד הנייר Schweitzer Mauduit International – כך לפי נציג החברה בבית המשפט – ומשם הם נשלחים למפעל Iberpapel, בבנימרפול, ספרד, כדי להיארז.
אלקוי, העיירה בה נוצר מותג נייר הגלגול המפורסם Bambú, הייתה חשובה לסיפור המקור של קסלמן, שפורסם על גבי אריזת הנייר עד לאחרונה: "תוצרת אלקוי, ספרד, מקום הולדתו של נייר הגלגול". המפעל, לעומת זאת, נמצא 15 דקות נסיעה מהעיירה – קרוב, אבל רחוק המפעל הידוע בעשיית נייר בעבודת יד.
כשנשאל מדוע שיקר לגבי היכן מיוצר הנייר, קסלמן הציג זאת כטעות תמימה. "בעבר, התייחסתי לאזור כאלקוי", הוא כתב לפורבס באמצעות צוות יחסי הציבור שלו. "תחשבו על זה כמו שמתייחסים לאזורי רכבת המטרו. הניו יורק ג'איינטס משחקים פוטבול בניו ג'רזי, נכון? עם זאת, הם עדיין ידועים כקבוצת ספורט של העיר ניו יורק".
"שקרן פתולוגי"
במשך שלושה עשורים בנה קסלמן אימפריה בשווי 200 מיליון דולר (במכירות עולמיות מוערכות בשנה) באמצעות Raw וחבילה של מותגים אחרים תחת HBI International והזרוע שלה בחו"ל. אבל יחד עם סיפור ההצלחה של קסלמן, יש גם דפוס של סיפורי בדיה.
בשבע השנים האחרונות קסלמן הגן על החברה שלו במאבק משפטי ממושך שניהלה Republic Technologies מאילינוי. במהלך המשפט, חבר מושבעים מצא כי HBI עוסקת בתחרות בלתי הוגנת והפרה את החוק לשיטות סחר אחידות של מדינת אילינוי. עם זאת, חבר המושבעים צידד בתביעה הנגדית של HBI לפיה Republic, שהוקמה על ידי היזם משיקגו דונלד לוין, הפרה את אחת מזכויות היוצרים שלה, ופסקה לטובתה של HBI קצת יותר ממיליון דולר בפיצויים.
עובד ותיק לשעבר בחברה, שמסרב להשתמש בשמו, אומר שבסופו של דבר עזב את HBI בגלל ההרגל של קסלמן לכופף את האמת. "הוא שקרן פתולוגי", אומר העובד. "הוא טוב מאוד בלאמן את עצמו – אם תספר לעצמך סיפור מספיק פעמים בראש, תאמין בו והוא יהפוך לאמת".
לקסלמן, המתחזק חשבון אינסטגרם בעל יותר מ-2 מיליון עוקבים, יש היסטוריה ארוכה של תקיפת המתחרים עם טענות שהמוצרים שלו עדיפים, בעוד שאחרים מיוצרים עם כימיקלים מזיקים. כחלק מהצו הקבוע לו הסכימה HBI בתיק מול Republic, החברה תפסיק לפרסם את מוצריה בטענה שנייר הגלגול שלה "לא מזוקק" – נשיא Republic Technologies International העיד בבית המשפט כי לא ניתן להכין נייר לא מזוקק.
כמו כן, נקבע בבית המשפט כי ניירות הגלגול של Raw לא היו ניירות הגלגול הראשונים בעולם העשויים מהמפ אורגני, ובעצם כלל לא עשויים מהמפ – כפי שטענה החברה. בנוסף נקבע כי קסלמן לא המציא את ה"קונוס", ג'וינט ריק מגולגל מראש, המשמש צרכני קנאביס. החברה גם לא תוכל לטעון ש-OCB מעתיקה את מוצריה, אותם קסלמן ועובדיו כינו "RAWplicas" או "RAWnabees".
"וירוס סופני"
למי שהיה שם נרדף לגראס במשך עשרות שנים, קסלמן לא צריך לייפות את סיפור הרקע שלו. נולד בניו יורק וגדל בלונג איילנד, קסלמן נשלח למכינה טיפולית במנהטן לתלמידים מתקשים, לאחר שסולק מבית הספר בגלל עישון. לאחר מכן למד תואר בשיווק באוניברסיטת פלורידה ובשנת 1993 הוא פתח חנות לאביזרי עישון, מקטרות וציוד קנאביס בשם Knuckleheads. בסתיו 1996, כשהיה בן 25, כוחות אכיפת החוק הפדרליים, חמושים בצו חיפוש, החרימו את מה שהם ראו באביזרים לשימוש בסמים ברחבי החנויות בבעלותו ובבעלות בת זוגתו דאז, בזיליה ג'ורג'אנס.
קסלמן וג'ורג'אנס מכרו את המלאי שנותר, שכלל ניירות גלגול, ועד 1997 הם עברו לפיניקס, שם הקים קסלמן חברה חדשה, HBI International. עד מהרה הצטרף אליו צ'רלס בכמן, חבר מלונג איילנד. ב-1998, קסלמן וג'ורג'אנס הואשמו באשמת אביזרי סמים פדרליים והלבנת הון. בני הזוג נישאו באותה שנה. הוא הודה באשמה ובהמשך נידון לשנת מעצר בית עם ניטור אלקטרוני, חמש שנות מאסר על תנאי וקנס של 150 אלף דולר.
על פי הנחיות הענישה של הממשלה, פשעים אלו מביאים בדרך כלל לחמש עד שש שנות מאסר, אך השופט, לפי מסמך בית המשפט, הפחית את העונש הסטנדרטי בעיקר בגלל שקסלמן אמר לבית המשפט שיש לו "וירוס סופני". בהגשת בקשה להפחתת המאסר על תנאי, אשר ניתנה גם היא, טען עורך דינו של קסלמן כי מחלתו של מרשו מצריכה טיפול הזמין רק בשוויץ ובמדינות אחרות באירופה.
כשנשאל באיזה וירוס קטלני הוא נדבק לפני 25 שנה, והאם הוא עדיין נאבק בו, קסלמן, באמצעות הצוות המשפטי שלו, טוען כעת שהוא מעולם לא היה חולה במחלה סופנית. "זו הייתה אבחנה שגויה, תודה לאל, אבל לקח שנים לגלות את זה", אומר קסלמן. "הבריאות שלי מעולם לא הייתה טובה יותר."
אשתו, לעומת זאת, קיבלה עסקה קצת פחות סלחנית. ג'ורג'אנס נידונה לחמישה חודשי מאסר ולבסוף גורשה למולדתה קנדה בשנת 2000 בשל מעמדה כ"פושעת בנסיבות מחמירות".
בעקבות אותן צרות משפטיות מוקדמות, קסלמן ובכמן התמקדו בייבוא ניירות גלגול ואספקה למכירה לחנויות עישון. עד מהרה הם החלו להגיש פטנטים על טכנולוגיית נייר גלגול והשיקו את מותג הניירות הראשון שלהם: Elements. בשנת 2005, הם הציגו את Raw, נייר גלגול חום סופר דק ובעל מראה טבעי. קסלמן ובכמן פירקו בסופו של דבר את השותפות שלהם ובכמן כבר לא מחזיק בנתח בחברת HBI. שנים לאחר מכן, הוא הלך לעבוד עבור ריפבליק.
סלבריטי של עולם הקנאביס
מה שמרגיז במיוחד בנטייתו של קסלמן לקישוט האמת הוא שהוא בעצם לא היה צריך לשקר לגבי החברה או המוצרים שלה. בכמעט 20 השנים שחלפו מאז הקמתה, Raw גדלה בהתמדה עם לגליזציית הקנאביס והוזכרה בכמה שירי היפ הופ. על הדרך, הוא הפך לסלבריטי בעולם הוויד – בכל תערוכת קנאביס בדרך כלל יש תור לפגוש אותו ולקבל חתימה. יש לו גם פנטהאוז במנהטן ושני בתים באריזונה.
אבל ככל הנראה, כל זה לא מספיק עבור ג'וש קסלמן. עוד באפריל 2020, בעודו דן כיצד העסק שלו ראה עלייה בביקוש הודות לשעמום והלחץ של סגרי הקורונה, הוא נעשה פילוסופי והתחיל לטוות חוט נוסף על מה שלמד במפעל הלא קיים שלו באלקוי, ספרד. "באלקוי יש מנטליות שונה מזו שיש לאמריקנים: התחושה הזו שאתה טיפה בדלי, יש רצף שאתה חלק ממנו", אמר קסלמן לפורבס. "אתה יכול להיות הכי טוב בעולם, אבל מישהו כנראה יעשה את זה טוב יותר. ואם עשית את זה ממש טוב, תקבל פסל באחד ממרכזי העיר. זו המטרה שלי – שיהיה לי פסל. ראש העיר אמר שאקבל את הפסל שלי. אני רוצה את הפסל המזוין שלי".
אנטוניו פרנס פרז, ראש עיריית אלקוי, המשרת את העיר מאז 2011, לא הגיב לבקשות מרובות לתגובה. מאז, קסלמן חזר בו מהצהרתו ועכשיו טוען שראש העיר דיבר באופן סתמי והתבדח. "לא באמת חשבתי שראש העיר התכוון לזה פשוטו כמשמעו", אמר קסלמן באמצעות צוותי יחסי הציבור והמשפטים שלו. "ובכל מקרה – פסלים הם בדרך כלל לאנשים שמתו, אז אני לא ממהר לקבל אחד".
