הפזמון העצוב של השיר "אנחנו הילדים של חורף, שנת 73", מהדהד בעוצמה כתזכורת נוקבת מההיסטוריה הלאומית שלנו, צלקות מלחמת יום הכיפורים שנחרטו בזיכרון הקולקטיבי שלנו. השיר הזה מדבר על הסבל שעוברים ילדים בזמני סכסוך, אבל הטרגדיה של ה-7 באוקטובר 2023 מתעלה על כל זוועות העבר.
כאן, הילדים אינם מביטים מהצד; הם עצם התגלמות המלחמה בנפשם ובגופם. אירועי השבת הגורלית ההיא גרמו לילדים סבל נפשע וחסר תקדים. המספרים בלתי נתפסים: 32 ילדים, כולל תינוקות, פעוטות ונערות צעירות, נמצאים כבר 25 ימים בשבי, כשחייהם תלויים על הכף.
מעבר לילדים החטופים, הפיגוע הזה הותיר 20 ילדים מתחת לגיל 18 ללא שני הורים, כולל גם ילדים שהוריהם מוגדרים כחטופים או נעדרים. 96 ילדים נוספים התייתמו מהורה אחד. 18 צעירים נוספים בגילאי 18-25 איבדו את שני הוריהם במתקפה. שום תקדים בעולם לא משתווה למעשה הנתעב הזה שהכה בילדים, נוער וצעירים.
בשנים האחרונות עסקתי במאמצים בינלאומיים למען הדורות הבאים, כמייצגת קולם במועצות ופורומים גלובליים, השואפים לצפות את האתגרים של המחר ולהכין את העולם בעבור הצעירים הללו ובעבור מי שאף טרם נולדו. הניצול האכזרי של המשאב יקר הערך הזה – הילדים שלנו – מתעלה על פשע נגד האנושות. פגיעה בילדים גורמת לפצע עמוק ומתמשך בנפשם – ובעתיד עצמו. חוויה נוראה כל כך, בה ילד הינו עד לרצח הוריו, לא מנפצת רק את עולמו הפרטי, אלא שוחקת בו באכזריות את האמונה באנושות. האירועים האחרונים חרטו (שוב) טראומה דורית על ליבנו שלנו אבל בעיקר על ליבם של צעירי ישראל, צעירי העולם הערבי והעולם בכלל, כאב שנועד לרדוף את הדורות הבאים.
בשבועות האחרונים – ביוזמת עובד יחזקאל (מזכיר הממשלה לשעבר) ואיתן סטיבה – פעלנו ללא לאות עבור הילדים הללו. לצד גיוס משאבים משמעותיים וסיוע כלכלי דחוף, יצאנו להפציר בעולם שלא לעמוד בחיבוק ידיים אלא להצטרף אלינו בדרישה לשחרור מיידי של הילדים החטופים. נפגשנו עם מקבלי ההחלטות ברחבי העולם וקראנו להם לראות בילדים החטופים מקרה הומניטרי מיוחד. דמויות וארגונים בולטים מהחברה הישראלית התגייסו למטרה זו, ושיתפו פעולה ללא לאות עם הקהילה הבינלאומית.
בשבוע שעבר הפגשנו את נציגי ההורים עם שגריר קטאר בוושינגטון ויצאנו לסדרת מפגשים עם סנאטורים, חברי קונגרס וארגונים בינלאומיים. היוזמה הובילה בין השאר לעצומה חסרת תקדים שהוגשה לאו"ם, חתומה על ידי יותר מ-80 חתני פרס נובל, הדורשת את שחרורם המיידי של הילדים הללו. היא גם קידמה הצהרות של בכירים מהמגזרי הפרטי והציבורי ביניהם שגרירים וראשי מדינות, ופעלה למול תקשורת בינלאומית בהסברה והעלאת המודעות לילדים.
"הבטחתם לקיים הבטחות", נאמר באותו שיר, ואנחנו מבטיחים: החזרת הילדים החטופים היא משימתנו – ולא נשקוט עד שתושלם. זו הבטחה לנפשות התמימות הללו, אך זו גם דרישה ברורה לקיום החוזה-ההבטחה האנושית הפשוטה ביותר לכל ילד וילדה בעולם שלנו להישאר פשוט ילדים.