חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

הכרזות המטלטלות: "הרעיונות החלו לרוץ לא מהראש אלא מהקרביים"

פרויקט Design Duty נולד במשרדי חברת Wix בעקבות הטרגדיה בעוטף עזה. החברה, המספקת פלטפורמה לבניית אתרים, איגדה עבודות מטלטלות של מעצבים בוויקס שנתנו ביטוי לתחושות הקשות והצורך לנקוט פעולה ● כעבור ימים אחדים נפתח הפרויקט לכל קהילת העיצוב הישראלית, והוא כולל היום מאות עבודות, המקבלות חשיפה ברחבי העולם ● בחרנו כמה מהעבודות הבולטות בפרויקט וביקשנו ממעצביהן לספר עליהן

העבודה מתארת את החטיפה של שירי ביבס עם שני בניה אריאל וכפיר מניר עוז בבוקר ה-7 באוקטובר. כשהתחילו הדיווחים על מה שקורה בדרום, רצתי לטלגרם ולטוויטר כדי להתעדכן. הערוצים המרכזיים פיגרו בכמה שעות. כשראיתי את התיעוד הזה של שירי עם הבנים שלה, הבנתי מייד שקורה פה משהו בסדר גודל שאנחנו לא מכירים, והדימוי הזה נשאר חרוט אצלי בראש מאז.

לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליהם. לא הצלחתי להפסיק לחשוב על ילדים וקשישים שאולי עוברים את מה שגלעד שליט עבר. וחשבתי גם על רון ארד. ההשוואה לא הפסיקה לעלות בראשי. הם רק אזרחים, הם לא מתורגלים בזה. לא הכינו אותם לתרחיש כזה. כמה כוח הם צריכים עד שנצליח לשחרר אותם. רציתי לעצב משהו שמבטא את תחושות החטופים. שלא משנה כמה זמן וכמה כוח עוד נשאר בהם, הבקשה שלהם מאיתנו היא שלא נוותר עליהם, בין אם הם בחיים ובין אם לאו.

מאז תחילת המלחמה אני חושבת בעיקר על הנשים שנאנסו ועברו זוועות ועל אלה שנחטפו ונמצאות, נכון לכתיבת שורות אלו, בשבי החמאס. התמונות והסרטונים של בחורות קשורות בידיהן לא הרפו ממני. רציתי לבטא את זה באופן מינימליסטי גראפי ועוצמתי, אולי כדי לצעוק לעולם את מה שאנחנו עוברים כאן ואת מה שעבר על הנשים והילדות. זעמתי, כשהבנתי שארגוני נשים בעולם שותקים ומראים רק את הקושי של הצד הפלסטיני. זה ערער לי את כל האמון שהיה לי בגופים חברתיים, שכעת מפנים לנו עורף. התחושה היא שאם לא נעשה ונפעל לבד, אף אחד לא יבוא לעזרתנו.

ברגע שהקימו את האתר Design Duty, החלו לרוץ בראשי רעיונות, אבל הם לא באמת הגיעו מהראש שלי אלא מהקרביים. מכאב הלב שנוצר נוכח האירועים הבלתי נתפסים שפקדו אותנו בשבת השחורה. לא יכולתי לשאת את הרגשות האלה, וחשתי שאני חייבת לבטא אותם בצורה הכי חדה ומזעזעת, בדיוק כמו שהמציאות הכתה בנו.

העיצוב ממחיש מכונת זמן שמכוונת ל 7.10.23 לשעה 5:30 בבוקר – שעה לפני המתקפה.  
משאלת הלב שמומחשת בהיפותטיות טראגית היא שרק אם היינו יכולים לחזור בזמן אפילו שעה לאחור עם הידיעה של מה שקרה, היינו מצליחים למנוע את העתיד לבוא. את הרעיון לעיצוב שאבתי מאחד הסרטים האהובים עליי, ״בחזרה לעתיד״, בו גיבור הסרט חוזר אחורה בזמן בכדי להזהיר את ידידו, ובכך מציל את חייו – ומשנה את העתיד.

האיור הזה מציג את ה-7 באוקטובר כיום התנפצות התמימות מבחינתי, יונת השלום הלבנה מהאגדות התבררה כחיית טרף מסוכנת.  

בתור יוצר, רוב היצירות וההשראה שלי באות מאירועים שאני חווה בחיים ומרגיש סביבי. מאז ה-7 באוקטובר לא הייתה בי אף לא טיפה של מוטיבציה ליצור, ורק צרכתי חדשות כל היום. כשצפיתי בנאום של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, פתאום הרגשתי תקווה. באותו רגע ידעתי שאני חייב ליצור, כדי להעלות את המורל. יצרתי תמונה באמצעות בינה מלאכותית (AI), שמתבססת על פוסטרי פרופוגנדה מתקופת מלחמת העולם השנייה, ונועדה לעורר תקווה לימים טובים יותר. 

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן