מדרום תיפתח הרעה? הטילים הם לא האיום המרכזי של החות'ים

כשבועיים בלבד אל תוך המלחמה, בשעה שכוחות צה״ל גדולים מרוכזים על גבול גזרת עזה, והעיניים נשואות במקביל צפונה אל גזרת לבנון שהחלה להתחמם – נפתחת על ישראל מתקפה אווירית נרחבת מכיוון דרום.  

חמישה טילי שיוט, כל אחד עמוס במאות קילוגרמים של חומר נפץ, בשילוב כ־30 כלי טיס בלתי מאוישים, נושאי ראש קרבי במשקל 40 ק״ג כל אחד, כללו את אותה מתקפה משולבת. היעד, על פי דיווחים שונים, היו מתקנים אסטרטגיים בנמל אילת ומתחם המלונות הצפוף, שם שהו באותה שעה עשרות אלפי פליטים מפונים מיישובי העוטף. 

המתקפה נבלמה בשלמותה. עשרות הכטב״מים וטילי השיוט יורטו והושמדו בהצלחה על ידי ספינת המלחמה האמריקאית ה־USS Carney, שנכנסה למימי הים האדום יממה אחת קודם לכן. טיל שיוט נוסף יורט בשמי סעודיה על ידי סוללת הגנה אווירית.  

אך הייתה זו רק הראשונה בתוך סדרת מתקפות חריגות. במהלך השבועות הבאים יירטו כוחות האוויר והים של צה״ל מתקפות משולבות נוספות שכללו עשרות טילי שיוט, כטב״מים וטילים בליסטיים – כולל יירוט היסטורי של שני טילי קרקע־קרקע אשר יועדו לפגוע בישראל והופלו בהצלחה על ידי מערכות ׳חץ 2׳ ו־׳חץ 3׳.  

בהרבה מובנים סדרת התקיפות האוויריות שכוונו נגד ישראל מדרום היו חסרות תקדים – בהיקף ומגוון הכלים שהופעלו בתקיפות, בפוטנציאל ההרס הנקודתי, בטווח התקיפה שנחשב לרחוק ביותר אי פעם, ולא פחות חשוב בשחקן העומד מאחורי כל האופרציה הזו. מיליציה תימנית, פרו־איראנית, בשם "אנצאר־אללה" – המוכרת יותר בשם המורדים החות'ים.  

״מוצב קדמי איראני״ 

“אנצאר־אללה" ("תומכי האל") – מיליציית הטרור השיעית־זיידית, שמקורה במחוז צעדה בצפון־מערב תימן, מנהלת זה יותר משלושה עשורים מאבק מזוין נגד כוחות הממשלה בתימן. מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב־2015 היא נלחמת גם מול כוחות צבא הקואליציה בהובלת סעודיה. 

גל המחאות, שסחף את הרחוב הערבי ב־2011, וחולשתו של הממשל המרכזי בתימן, נוצלו היטב על ידי החות'ים להעמקת האחיזה במדינה. בשלהי 2014 הם השלימו בהצלחה את ההשתלטות על עיר הבירה צנעא וחיסלו את עלי עבדאללה סאלח, הרודן ששלט בתימן במשך 33 שנה. מאז, תחת שליטתם והשפעתם, התדרדרה המדינה למלחמת אזרחים עקובה מדם שגבתה את חייהם של עשרות אלפי בני אדם ודחקה עוד עשרות אלפים נוספים למשבר רעב חמור.  

לאורך השנים זכו החות׳ים לתמיכה רחבה מצד הפטרונית הגדולה ממזרח – איראן, שראתה בהם מרכיב חשוב ביישום ׳חזון הסהר השיעי׳. משכך, כשחקן חשוב באסטרטגיית הברית השיעית (וכפי שהוכח בסדרת המתקפות על ישראל) הם אינם תוחמים את גבולות גזרת הלחימה שלהם לתימן בלבד. 

בעידודה ובהכוונתה של טהרן, המספקת לאורך שנים ארוכות מערכות תקיפה מתקדמות, כלי נשק, תחמושת וידע צבאי יקר, יזמו החות׳ים התקפות מתוחכמות – באמצעות טילים בליסטיים, טילי שיוט, מל"טים ורחפני תקיפה – על מאות מטרות אזרחיות בסעודיה, באיחוד האמירויות ולאורך נתיבי השיט העמוסים של מיצרי באב אל־מנדב ומפרץ עדן.  

בספטמבר 2019 הם הנחיתו מהלומה קשה על מתקני הזיקוק של חברת ארמקו הסעודית – יצרנית הנפט הגדולה בעולם – באמצעות עשרות כטב״מים מתאבדים וטילי שיוט, במתקפה משולבת שגרמה לפגיעה של 5% בתפוקת הנפט העולמית. 

באוגוסט אותה שנה דיווח הדיילי־אקספרס הבריטי על פשיטה שביצעו כוחות הקומנדו של הוד מלכותה על מעוזי החות'ים בתימן. זו היתה פעולה נדירה של יחידת העלית אשר נועדה לצוד מפעילי כטב״מים, לאחר שאלה שיגרו כלי הטיס המתאבדים על הספינה מרסר סטריט. בהתקפה זו נהרגו שני אנשי צוות, ביניהם חייל בריטי לשעבר שעבד כמאבטח על סיפונה. ההערכות הן שהחות'ים ביצעו את המתקפה בהוראתה הישירה של טהרן. 

“את הטרגדיה האנושית המזעזעת של תימן ניצלו האיראנים והפכו אותה באמצעות החות'ים לבסיס פעילות, שממנו הם תוקפים את הסעודים כמעט מדי יום באמצעות טילים ומל"טים חמושים", תיאר לפני כשנתיים האלוף במיל' עמוס גלעד. גלעד אמר את הדברים במסגרת התחקיר של פורבס ישראל, המתחקה אחר ארגוני הטרור העשירים בעולם. ״כל היכולות הצבאיות המתקדמות שלהם מגיעות מאיראן, שמזרימה להם כלי נשק ואמצעי לחימה מתוחכמים״, הדגיש גלעד וסיפק אז תחזית שהגשימה את עצמה כעבור שנים ספורות: ״אינני שולל אפשרות לפיה המוצב הקדמי האיראני הזה יופנה יום אחד גם נגד ישראל. החות'ים כפרוקסי איראני מהווים באופן חד־משמעי איום – ובדיוק כמו חיזבאללה, האיראנים מוכנים להילחם עד השיעי האחרון, כל עוד הוא לא איראני״, הזהיר אז. 

על לוח המטרה  

אהוד יערי, הפרשן הבכיר לענייני ערבים של חדשות 12, עוקב אחרי החות׳ים בעשור האחרון. הוא מתריע כבר שנים ארוכות כי המיליציה בתימן תתפתח ותהפוך לגרסה דומה למה שיצרו האיראנים בלבנון. ״מהדורה אחרת של חיזבאללה״, כפי שהוא מכנה זאת. ״כשבאו ההתקפות שלהם, טילי השיוט והכטב״מים שהנחיתו על אבו דאבי, על דובאי, על מתקני הנפט הגדולים בסעודיה, על שדות התעופה בריאד ובמקומות אחרים – היה לי ברור שגם ישראל נמצאת על לוח המטרות שלהם״, מספר יערי בראיון לפורבס ישראל.  

לחות׳ים על פי ראייתו, תפקיד חשוב מאוד בקידום חזון הסהר השיעי וביישום דוקטרינת הלחימה שהגה קאסם סולימאני, להקיף את ישראל בטבעת טילים חונקת. מכאן גם הקשר ההדוק עם איראן וחיזבאללה. יחד עם זאת טיב הקשר שלהם אינו מהסוג שיש לחיזבאללה עם טהראן״, הוא מסייג. ״החות׳ים הם שיעים־זיידים (פלג שיעי הנקרא על שמו של האימאם זייד בן עלי) בעוד השיעים של לבנון הם מַתוּאַלים, ממש באותה אסכולה של השיעים באיראן. השיעים של תימן – הזיידים –אליהם משתייכים החות׳ים – הם אסכולה אחרת. המשיח לפי האמונה שלהם, ׳האימאם׳, הוא מישהו אחר מזה שנסראללה וחמינאי מאמינים בו, ויש להם תרבות דתית ופוליטית שונה״.  

עד 1962 שלטו הזיידים בתימן שליטה מלוכנית אוטוקרטית, שהשליטה את המסורת הזיידית במדינה. מותו של המלך אחמד באותה שנה ומינויו של הנסיך מוחמד אל באדר ליורש במקומו, הביאה לפרוץ מרד במהלכו הודחו הזיידים מכס השלטון על ידי הכוחות הרפובליקניים שנתמכו בזמנו על ידי מצרים של נאצר. ״החות׳ים הם ממשיכי דרכם. המשך ישיר שלהם״, מסביר יערי. ״צחוק הגורל הוא שבמלחמה שלהם מול הצבא המצרי בתימן, אנחנו (ישראל) תמכנו בהם. חימשנו אותם והטסנו להם ציוד ותחמושת. היום הבנים והנכדים שלהם התהפכו עלינו".  

״בסופו של דבר בעקבות ההתייצבות של איראן לצידם במלחמה הנוכחית שלהם מול סעודיה ומול היריבים שלהם בתוך תימן – העניין התהפך״, הוא מדגיש. ״היום קשה למצוא הבדלים בין ההתבטאויות שלהם נגד ארה״ב וישראל, לבין חיזבאללה. כשהמנהיג שלהם, עבד אל־מאלכ חות׳י, מדבר, הוא נשמע בדיוק כמו נסראללה – אותן סיסמאות, אותם דברי שטנה נגד ישראל ואמריקה, הקהל צועק את אותן קריאות מוות לאמריקה, מוות לישראל. ממש העתק־הדבק״. 

האיום התימני 

תימן, אין ספק בכך, נוספה כעת דה פקטו כחזית לוחמנית ופעילה נגד ישראל. איום מיידי ומוחשי שאת תוצאותיו חווינו בשבועות המלחמה האחרונים. אך המצב במדינה הקרועה והשסועה השקועה במלחמה מתמשכת כבר שנים ארוכות – מורכב ביותר. הרבה אינטרסים וגורמים, מדינתיים וא־מדינתיים, בוחשים כיום בקלחת התימנית.  

״הכוח העיקרי שעומד היום נגד החות׳ים הוא ׳מועצת המעבר הדרומית׳ (The Southern Transitional Council), הנתמכת בצורה מלאה על ידי איחוד האמירויות ושואפת להיפרד מתימן ולהקים מחדש את דרום תימן״, מתאר יערי. ״יש להם חטיבות שנלחמות יפה מאוד בתימן, והמנהיגים שלהם, כמו המנהיג מספר אחת שלהם עידרוס א־זוביידי, הם אנשים שהתחנכו והוכשרו צבאית אצל החיזבאללה בלבנון״, הוא מבהיר. ״העמדה המוצהרת של מנהיגי המועצה היום מדברת בגלוי על קשירת קשרים ונורמליזציה עם ישראל – כך שבתימן חל מהפך מאוד מעניין בשני הצדדים״.  

להרבה מדינות יש אינטרסים שונים בתימן כיום. בשקלול האינטרס הישראלי, במיוחד הבטחוני לאור ההתקפות חסרות התקדים מצד החות׳ים עלינו – אתה רואה מצב שבו ישראל תהפוך למעורבת יותר במלחמה שם? 

״יש לנו אינטרסים גדולים בתימן. קח למשל את מאבק השליטה על האי פרים (Perim). שממש חולש על מיצרי באב אל־מנדב (״שער הדמעות״). מאוד חשוב מי יושב שם. חלק חשוב מאוד מהסחר של ישראל עובר שם, בין אם בנתיבי הסחר לאילת או דרך תעלת סואץ לחיפה או לאשדוד. זה הנתיב שלנו לאסיה ולאוסטרליה, מרכיב חשוב בסחר של ישראל עם מדינות חשובות כמו הודו, סין או יפן. באי פרים היה ניסיון של האמירתים להקים שדה תעופה כדי לשלוט על חופש השיט במיצרים. אבל זהו אי צחיח ובלתי מיושב, כך שלהציב כוחות שם זה משהו קשה ולא פשוט כלל.  

"נוסף לכך יש אי נוסף, גדול יותר מפרים, סוקוטרה (Socotra), הממוקם דרומית לתימן במערב האוקיאנוס ההודי. גם שם האמירויות יושבים חזק יחד עם כוחות המועצה הדרומית ונכון להיום הם הצליחו למנוע מהחות׳ים לכבוש אותו״.  

״לנו יש אינטרס גדול מאוד ששני האיים האלה לא יהיו בשליטת האיראנים באמצעות החות׳ים, ונכון להיום הם לא שם, אבל הם בהחלט מהווים איום. האיום האמיתי הגדול של החות׳ים הוא על נתיבי השיט בים האדום דרך מיצרי באב אל-מנדב. נפט בשווי כולל של 10 מיליארד דולר עובר שם בשנה – זהו נתיב סחר חשוב מאוד בכלכלה העולמית, והאיום עליו נותן לחות׳ים ודרכם לאיראנים כוח עצום גם מול המערב״.  

החות׳ים כבר איימו לאחרונה מפורשות לפגוע בנתיב הסחר הזה ואולי לשתק עורק סחר חשוב בכלכלה שלנו. תקיפה שלהם על נתיב הסחר – כפי שעשו בעבר וכפי שאיימו שיעשו בקרוב – היא תרחיש אפשרי בעל סבירות גבוהה?  

״הם לא ממהרים כל כך. צריך לזכור שכשמתערבים בנתיב סחר כל כך חשוב אתה מתערב באינטרסים של מדינות נוספות – סין, הודו, יפן, מדינות מערביות רבות. אם יתחילו לפגע שם בספינות שמשייטות תחת דגלים שונים, הם עלולים להמיט על עצמם אסון. כרגע זה לא המצב אבל זה בהחלט איום. בסופו של דבר הם לא צריכים לירות כל הזמן ולשתק את כל נתיב הסחר במלואו. מספיק שהם יחליטו לירות על ספינות ישראליות בודדות״.   

ומה לגבי האיום הצבאי? 

״זה איום פחות משמעותי יחסית. קודם כל כי יש להם מספר מוגבל של טילים בליסטיים ארוכי טווח מסוג ׳טופאן׳. זה טיל איטי. החץ תופס אותו רחוק מאוד מחוץ לאטמוספירה. יש להם גם טילי שיוט מסוג ׳סארמאט׳. אלו טילים שטסים נמוך וגם הם איטיים מאוד. המרחק כל כך גדול שיכולת הגילוי גבוהה מאוד וכך גם יכולת היירוט – כפי שקרה לא מעט פעמים בעבר. יש להם גם כטב״מים תוקפים שהמערכות שלנו לגילוי בינתיים מוכיחות את עצמם בגזרות אחרות. לכל אלו יש להוסיף את פריסת ההגנה הטובה לאורך החזית הדרומית. הסטי״לים של צה״ל, בעלי יכולת נ״מ, כבר ממוקמים בים האדום בפתח מפרץ אילת, ויש כמובן גם את האמריקאים עם ספינות הקרב שכבר פרוסות באזור״.  

בוא נדבר אסטרטגיה של ״היום שאחרי״. בהנחה שהיכולות הצבאיות של החמאס מנוטרלות, האם זה אומר שעל פי הדוקטרינה האיראנית החות׳ים יקחו כעת חלק פעיל יותר בהתקפות על ישראל? 

״ראשית אני מתקשה להגדיר מה זה בדיוק ״לנטרל את חמאס״. הוא צריך לקבל מכה קשה והפיקוד שלו צריך להיעלם – זה מה שצריך. לאחר שעושים זאת, המלחמה הזו לא נגמרת גם ביום שבו הצבא יעזוב את הרצועה. הרי גם לאחר שאתה מוציא את האוגדות מעזה – זה לא גמר המלחמה. אתה תמשיך להיכנס לכל מקום שצריך, כמו שעושים בגדה ובכוח יותר גדול.  

"לגבי מעורבות החות׳ים. חשוב לזכור שהם לא באים להילחם את המלחמה במקום הפלסטינים. יש להם אמנם שותפות קרובה מאוד עם איראן – אם כי הם לא ממש עד הסוף ת.פ (תחת פיקוד) מלא שלהם. השותפות שלהם עם חיזבאללה, למשל, עוד יותר גדולה, כך שאם תפרוץ מלחמה בין חיזבאללה לישראל, אנחנו בהחלט צפויים לראות את החות׳ים עושים את מה שהם עושים עכשיו״.  

ועדיין בתרחיש שבו חמאס מנוטרל צבאית – יש פה אובדן אדיר לאיראנים. שחקן מאוד חשוב מבחינתם – בהיבטים מסוימים חשוב לא פחות אפילו מחיזבאללה. איך האיראנים יפצו על אובדן שחקן כל כך משמעותי? 

״צודק בהחלט. בשביל האיראנים זה יהיה באמת הפסד גדול. פגיעה קשה בדוקטרינה של סולימאני. לכן לראייתי כעת האיראנים ישאפו לערער את היציבות בירדן כדי לפתוח את הגבול. תראה מה הם עושים עכשיו. הדיביזיה ה־4 הסורית של מאהר, אח של אסד, מבריחים סמים ונשק בכמויות ענק דרך הגבול הסורי לירדן – ומשם לישראל. המיליציות השיעיות, העיראקיות והסוריות שבשליטת איראן יושבות על הגבול הירדני משני הצדדים. הם כבר הצליחו לעצור למשך שבוע את כניסת מכליות הדלק שירדן רוכשת מעיראק – עשירית מכלל הצריכה של הירדנים. בסופו של דבר, עמוק עמוק במחשבה של האיראנים נטועה ההכרה שהם צריכים לשנות את המצב בגבול ירדן כדי לשנות את המצב בגדה המערבית. הם כבר עכשיו פועלים שם והמלך עבדאללה בלחץ״.