פירות טריים, פירות מיובשים, שקדים ואגוזים הם מסמליו הקולינריים של ט"ו בשבט. יתרונם התזונתי ברור בהשוואה לאלה של החגים האחרים כמו סופגניות, אוזני המן או מצות. הם נאכלים כמו שהם, בין הארוחות כנשנוש, ממתק או חטיף טבעי, וגם כרכיבים בתבשילים, במאפים, בסלטים ובקינוחים.
בעבר, ייבוש פירות (כמו גם בשר, תבלינים ועוד) היה דרך מקובלת לשימור מזון לאורך זמן, כיוון שבאין נוזלים, החיידקים לא מתרבים. בנוסף, הייבוש איפשר אכילת פירות מסוימים לא רק בעונתם. אך כשהעולם הפך לכפר גלובלי אחד, כיוון שהיבוא לא פסח על התוצרת החקלאית, נמצא בדוכנים בחורף גם פירות קיץ טריים כמו ענבים ובקיץ פירות חורף כמו תפוזים.
פירות טריים עדיפים על פירות מיובשים?
פירות מיובשים, שקדים ואגוזים, הם צידה נוחה במיוחד מחוץ לבית. הם אינם תופסים נפח גדול, אינם כבדים, אין חשש שיימחצו או שילכלכו בגלל העסיס. הם משביעים ובעיקר טעימים, ועדיפים לאין שיעור על מוצרים אולטרה מעובדים כמו חטיפים מלוחים או מתוקים בשקיות מרשרשות. עם זאת, מבחינה תזונתית פירות טריים מנצחים, פרט ליוצא דופן אחד, ועליו בהמשך.
פירות טריים מכילים כ-80% מים, ופירות מיובשים הם פירות ללא מים, כך שהם מרוכזים יותר, תכולת הסוכר גבוהה יחסית לפירות טריים ולכן הם בעלי צפיפות קלורית גבוהה – כלומר הם בעלי נפח קטן יחסית לתכולה הקלורית שלהם. הערך הקלורי של פירות מיובשים בהשוואה לפירות טריים יכול להיות גבוה עד פי חמישה.
לחלק מהפירות המיובשים, המתוקים ממילא, מוסיפים סוכר מיותר. אלה ואלה יכולים להוביל לצריכה גבוהה שלא לומר גבוהה מדי של סוכר. לעתים, כדי לשפר את המראה או המרקם מוסיפים לחלק מהפירות המיובשים חומרים משמרים כמו דו תחמוצת גופרית (בעיקר משמשים וצימוקים), שיכולה לפגוע בוויטמינים מסוימים כמו ויטמינים מקבוצה B וחומרים אחרים.
סיבה נוספת שהערך התזונתי של הפירות המיובשים יורד בהשוואה לפירות טריים היא שבפירות הטריים נשמרת איכות הוויטמינים טוב יותר. ויטמין C, למשל, נהרס בתהליך הייבוש בחום גבוה. גם ייבוש בשמש, פוגע בכמות ויטמין C.
קשה לנצח את הפירות הטריים, הטבעיים שאינם מעובדים.
חקלאות מקומית – במיוחד עכשיו
מרבית הפירות המיובשים מיובאים. יוצאי דופן הם התמרים, הגדלים בישראל וגם תורמים לייצוא. העדפה של מזון מקומי אינה מסתכמת בתזונה או כלכלה, מדובר גם על אחריות סביבתית וחברתית. ככל שיותר אנשים יבחרו לצרוך מזון מקומי, נוכל לתרום יותר לקהילה שלנו ולכדור הארץ.
"מרבית עבודת החקלאות נעשית בגבולות המדינה, ומאז פרוץ המלחמה חקלאים רבים, גם מדרום הארץ וגם מהצפון, נפגעו", אומר רני בר-נס, יו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים וחקלאי המגדל פירות(אפרסקים, נקטרינות, רימונים, שזיפים, אפרסמונים ועוד). "מגדלים רבים מגויסים למילואים, יש אזורי גידול רבים שניזוקו, וכאלה שכלל לא ניתן להגיע אליהם. יש גם מחסור גדול בעובדים שיוכלו לבצע את עבודת החקלאות.
"ולמרות כל אלה, יש שפע של פירות ישראליים על המדפים. לאחרונה גם נכנס לתוקף החוק לסימון ארץ המקור לתוצרת חקלאית, כך שקל מתמיד לזהות את התוצרת הישראלית על המדפים. לכן, בט"ו בשבט, אנו קוראים לציבור הישראלי להעדיף פירות טריים תוצרת הארץ בעלי ערכים בריאותיים ותזונתיים גבוהים על פני הפירות המיובשים המיובאים. כך, גם ישמרו על בריאותם וגם יתמכו בכלכלה המקומית ובמגדלים הישראלים".
צדיק כתמר יפרח
ואם פירות מיובשים ולא טריים, מבין כל הפירות המיובשים, הכוכבים המקומיים הם התמרים. התמרים הם, כאמור, תוצרת חקלאית מקומית ולהם יתרונות תזונתיים שמומלץ ליהנות מהם במהלך השנה כולה ולא רק בט"ו בשבט.
הם מכילים אמנם סוכר, אך להבדיל מהסוכר שבממתקים למיניהם, הסוכר בתמרים מעלה באיטיות את רמת הסוכר בדם, ולכן הם משביעים יותר. בנוסף, תכולת הסיבים התזונתיים שבהם תורמים לתחושת שובע, מסייעים לפעילות מערכת העיכול ולשיפור רמות השומנים בדם. התמרים עשירים באשלגן, מינרל בעל תפקיד חיוני במאזן הנוזלים, פעילות תקינה של השרירים, בריאות העצמות וויסות לחץ הדם. בנוסף מהווים התמרים מקור למינרלים נוספים כמו מגנזיום וסידן.
יחד עם זאת, הנפח הקטן עלול להוביל לאכילה של כמויות גדולות. שני תמרים מזן מג'הול שווים למנת פרי אחת. שילוב של תמר חצוי עם אגוז ישדרג את הערכים התזונתיים של הממתק הטבעי, המזין והמתוק, ואף יאט את עליית הסוכר בדם.
בזכות הנפח הקטן, קל לאכול אותם מחוץ לבית. הם בחירה מוצלחת לאספקת אנרגיה זמינה לעוסקים בספורט ויכולים להשתלב בתפריט לפני פעילות גופנית, במהלכה (אם היא נמשכת שעתיים ויותר) ובסיומה, בהתאוששות.
ואם הזכרנו את הזן מג'הול הוא נחשב לזן המובחר מכל הזנים. מוצאו במרוקו והוא הגיע לארץ בשנות ה-60 דווקא מארה"ב. אמנון גרינברג, יו"ר שולחן התמרים במועצת הצמחים, מספר כי בישראל קרוב למיליון עצי תמר ומתוכם כ-800 אלף עצי מג'הול מסובב כנרת ועד חבל אילות. כשליש מתוך 150 אלף טון תמרים מזן מג'הול, הגדלים בעולם, מקורם בישראל. 35 אלף טון מהם נשלחים לכ-60 מדינות, רובן באירופה.
בנוסף לזן מג'הול מגדלים בארץ עוד מספר זנים. זנים לחים : הברהי, צהוב שנאכל טרי ו-החיאני השחור. כמו כן הזנים דקל נור, חדראוי, חלאוי, זהידי, דרי ו-אמרי.
גידול התמרים העולמי נאמד בשמונה מיליון וחצי טון בשנה, כשרוב הפרי נאכל בארצות בהן הוא גדל. רק מיליון טון וחצי מיוצאים ונסחרים ברחבי העולם. סך ההכנסות השנתיות בישראל מענף התמרים מוערכות בכמיליארד שקל.
נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון הן דיאטניות קליניות
