“כשהייתי ילד, חלומות גדולים היו בסיפורים", מתאר נתאי לדני את ילדותו. "נולדתי וגדלתי בדימונה, כך שבסביבה שלי כולם רצו להיות עובדי מפעל כי להם היו את הבתים הכי יפים בעיר. אבל לי זה לא הספיק. ידעתי שאפשר לחלום על הרבה יותר. לקחתי את עצמי בידיים – ילד בן 14 מדימונה עם כיפה ומלא מוטיבציה בלב – והחלטתי שאני הולך ללמד את עצמי לחלום בגדול, כמו בסיפורים.
“כנער למדתי משחק בתל אביב, הובלתי את תחום המדיה והקהילה בקבוצת הרובוטיקה שהקמתי בדימונה, ניהלתי קורס מדריכי טיולים צעירים, השתתפתי בכל תוכניות הנוער והמשלחות האפשריות וקיבלתי את ‘אות רמון’ (תוכנית מנהיגות לתלמידי כיתות י"ב שתרמו תרומה יוצאת דופן לחברה ולקהילה).
עורך בשלוש שפות
“הבנתי שתקשורת היא תחום החלומות שלי והתחלתי לכתוב בעיתון הבית ספרי ובמקומון. נלחמתי להתגייס ליחידת דובר צה״ל, סיימתי את ההכשרה בהצטיינות, שובצתי כדובר חיל הגנת הגבולות, ובהמשך כיוצר תוכן בדיגיטל הבינלאומי של צה״ל וכעורך הראשי של אתר צה״ל באנגלית, בספרדית ובצרפתית.
“עם השחרור התחלתי לעבוד כבלוגר טיולים וככתב עצמאי במאקו, ברשת 13 ובמקור ראשון, כקריין מתנדב בספרייה לעיוורים, ולאחרונה גם כמגיש בדיגיטל כאן. כבלוגר, יצאתי למסעות גדולים, ביניהם מסע מסביב לעולם ב־80 יום עם בלוג יומי ומסע אל המדינות המאושרות בעולם. “מלחמת ‘חרבות ברזל’ התחילה בדיוק כשהגעתי לארץ כחלק מהמסע למדינות המאושרות בעולם. עצרתי בישראל, המדינה הרביעית ברשימה, במטרה לכתוב את הכתבה האחרונה שלי בסדרת הכתבות. אך הכתבה על האושר הישראלי התפוצצה לי בפנים והפכה למציאות קשה.
“הימים הראשונים למלחמה היו בלתי נתפסים. חוסר האיזון בין ‘המדינה הרביעית המאושרת בעולם’ לבין האובדן והעצב, הכניסו אותי לתסכול עמוק, שרק עשייה משמעותית יכלה להוציא אותי ממנו. היא הגיעה כשקיבלתי את ההזדמנות להיות דובר קיבוץ ניר עוז, בהתחלה כמתנדב, ולספר את אחד הסיפורים החשובים במדינת ישראל. ההזדמנות הפכה למשימה משנת חיים”.
עבודה שהיא שליחות
“העבודה שלי כדובר ניר עוז היא הפעילות החשובה ביותר שעשיתי. יש לה מטרה מרכזית אחת – לא להיות נחוצה יותר. שהחטופים יחזרו הביתה ושהקיבוץ לא יזדקק לדובר. מקצועית, הגעתי עם הצוות להישגים מרגשים. הצלחנו לעשות שינוי בנקודת המבט של מדינות על המלחמה, תוך קידום כתבות במדינות ש’התנדנדו’; לקדם מהלכים עם בכירים בממשלות מסביב לעולם; ולהשפיע משמעותית על לוח השידורים הישראלי והאמריקאי.
אישית, אני מתמודד עם אתגרים רגשיים בניסוח הודעות מוות ובהפצת תגובות מיידיות לסרטוני לוחמה פסיכולוגית שיוצרים ארגוני הטרור. זו עבודה קשה, אבל אני רואה בה שליחות”.
מה אתה זוכר כרגעי השיא של הפעילות שלך?
“כשהקפתי את העולם ב-80 יום על פי העלילה של הספר המפורסם, הוכרתי על ידי ה־Reform Club, המועדון שבו התחיל ונגמר הספר, כאדם הראשון בעולם שהשלים את המסלול. הוזמנתי לאנגליה כאורח כבוד בחגיגות 150 השנים לספר, ועותק חתום עם השם שלי נמצא בארכיון המועדון”.