קשה להאמין, אבל רק לפני עשור, אם הייתם שואלים באקראי סטודנט ממוצע לכלכלה מה זו "כלכלה שיתופית" – סביר להניח שהייתם מקבלים ממנו הרצאה קצרה על התנועה הקיבוצית או על חזון החברה הסוציאליסטית של מרקס. כיום, אם תעזו לשאול את אותה השאלה, קרוב לוודאי שתזכו למבט מופתע, ספוג בזלזול מופגן, על העלאת השאלה האלמנטרית.
גם בקרב מומחים לדבר, מעטים האמינו לפני עשור שנים, שמתוך הריסותיה ועל חורבותיה של הכלכלה העולמית יצמח מודל כלכלי מהפכני שכזה – שלא יהיה כמעט צעיר ברחבי העולם שלא נתקל בו, כלקוח או כעובד.
וכמו כל מהפכה מהוללת, גם זו הגיחה מתוך הרס וחורבן. משבר האשראי העולמי שפרץ בשלהי העשור הראשון של המאה הנוכחית, היווה את התפאורה המושלמת לצמיחת חזון הכלכלה השיתופית. קריסתם של השווקים הפיננסים והאמון במערכת הבנקאות העולמית, יצרה אסונות כלכליים כמעט בכל מדינה וחיסלה עשרות מיליוני מקומות עבודה. הכלכלה הגלובלית נכנסה לשיתוק. האמון בין בנקים מרכזים התנפץ לרסיסים.
מתוך המצוקה הכלכלית החמורה והאבטלה הגואה החלו יזמים לפתח רעיונות שינצלו את המשאבים וימקסמו את העודפים הקיימים בסביבה העוינת ששררה אז. אלה רכבו על גבי הטכנולוגיה שפותחה כבר בימי הגאות העליזים וכפי שהוכח בימי ההלם שלאחר התפוצצות בועת הדוט.קום – אין דבר שעומד בפרץ החדשנות, גם לא משבר גלובלי הרסני.
בזכות הפלטפורמה הדיגיטלית והרשתות החברתיות צצו להן יוזמות שיתוף פרטיות כמו פטריות אחרי צונאמי. מאוחר יותר החלו לנבוט גם מיזמים מתוחכמים יותר כמו Uber, Airbnb, Fiverr – אלו שצמחו בצורה מדהימה, הגיעו לכל פינה על פני הגלובוס והפכו במהירות שיא לטרנד הכי לוהט.
מהמהגר שנוהג ברכבו עבור אובר ועד הסטודנט התפרן שרוכב בשליחות wolt – כולם חשופים לחסדי שמים. אם יחלו, יפצעו או סתם יבקשו כמה ימים לבלות עם ילד חולה הם יכולים לדבר אל הקיר בפייסבוק – כסף הם לא יראו
וכך, אם משבר האמון שיצרה התנפצות בועת האשראי והנדל"ן היתה הקרקע עלייה צמחו אותן חברות – דור המילניאלז היה המים והדשן. מרוששים, חסרי עבודה, מצוידים בסמארטפונים ומקושרים ברשתות מכל עבר, נשבו הצעירים בקסמי הפלטפורמה השיתופית. הם הסתערו על חנויות ההורדות והטיסו את המודל הכלכלי, שהפך תוך זמן קצר חברות צעירות ורעננות עם רעיון על הנייר, לתאגידי ענק בינלאומיים עם הערכות שווי של עשרות מיליארדי דולרים.
איפה הכסף?
עד היום, הדלק שמניע את גלגלי הכלכלה השיתופים הוא בעיקר ילידי שנות ה-80' וה-90'. הבומרז אולי מתחילים לאמץ לאיטם את הרעיון, אבל הם רק הציפוי הנחמד מלמעלה, לעומת הצעירים שמהווים את הלחם והחמאה במטבח השיתופי. בנוסף לכך, הערכות סוכנות הסטטיסטיקה האמריקאית שצופות כי עד סוף השנה הנוכחית יעקוף דור ה'מילניאלז' את הבובמרז מבחינה מספרית ויהיה השכבה הבוגרת הגדולה ביותר בארה"ב, מכתירות אותו ככוח הכלכלי החשוב ביותר כיום, אשר מחזיק שוק של מאות מיליארדי דולרים ומהווה מנוע צמיחה אדיר. על פי פירמת PWC שוויה המצרפי של הכלכלה השיתופית צפוי לתפוח עד 2025 לכ-355 מיליארד דולר. רובן המוחלט של תחזיות הצמיחה האופטימיות מבוססות על השימוש האינטנסיבי שעושים בני הדור הצעיר בשירותים הללו והגידול המהיר בשיעורו מכלל האוכלוסייה.
שורה של חברות צעירות עם רעיון קוסם ומודל עסקי מפוקפק הפכו בין ליל לתאגידי ענק | צילום: Shutterstock
ואכן, נראה כי המודל הכלכלי השיתופי נתפר בדיוק למידותיו של דור ה-Y, זה שמקדש את החוויה הרוחנית על פני הרכוש הפיזי, מעדיף גמישות וניידות בשימוש על פני התחייבות ארוכת טווח, משתוקק לשיתופיות על פני פרטיות ונמנע מהוצאות כבדות וכובלות. המילניאלז אוהבים לחוות חוויות, לחיות את הרגע כאן ועכשיו, והכי חשוב, לשתף הכל עם כולם באופן כמעט אובססיבי, בכל אמצעי או פלטפורמה חברתית דיגיטלית אפשרית.
לעומתם, כמי שלא נולד או גדל בתוככי הג'ונגל של המרחב הקיברנטי, דור הבומרז מאופק, חשדני, שמרני וקנאי יותר לפרטיותו. שלא לדבר בכלל על העדר השליטה בעולמות הטכנולוגיה בחיי היומיום – יכולת אלמנטרית להתמצאות בנבכי האפליקציות ועולמות התוכן השיתופיים של ימינו.
בהתאם לכך, חווית השימוש של המילניאלז חזקה ושלמה יותר. על פי מחקר של PWC האנשים שדיווחו על רמת ההתלהבות הגבוהה ביותר לאחר ההתנסות הראשונית בשירותי השיתוף היו בני 18-24 והורים צעירים לילדים מתחת לגיל 18.
ההשלכות הכלכליות משמעותית ביותר ומתורגמות להרבה מאוד כסף. מחקר מקיף שערכו בחברת הייעוץ והמחקר Forrester מצא כי קרוב למחצית מבני דור ה-Y מעדיפים לבזבז את כספם על חוויות ושירותים מאשר על מוצרים פיזיים, זאת לעומת 29% בלבד מבני דור הבומרז. ל-75% מדור ה-Y אין בעיה להשתמש או לשתף רכוש עם אחרים, לעומת 64% מבין דור הבומרז.
רמת האמון של ילידי דור ה-Y בשירותי הכלכלה השיתופית ירדה מ-83% בסקר שנערך ב-2017 ל-71% בסקר שנערך השנה ובהתאם לכך גם שיעור הנשאלים הצעירים שהצהירו כי ישתמשו בשירותים של החברות האלה
עד כמה תלויה הכלכלה השיתופית בבני דור המילניום? לפי Forrester כחמישית מהבוגרים בארה"ב משתמשים בשירותי הסעה שיתופית (בעיקר Lift ו-Uber ). 34% מבני דור ה-Y משתמשים בשירותים השיתופיים האלו, כפול משיעור המשתמשים בקרב בני דור ה-X וכמעט פי שישה מהשיעור בקרב בני דור הבייבי-בום.
גם בשימוש בשירותי לינה (כמו Airbnb, HomeAway או Flipkey למשל) המילניאלז מובילים בגדול כש-15% ביניהם הצהירו כי הם משתמשים בשירותים אלו באופן תדיר, לעומת 3% מהבומרז. במילים אחרות, בלי הצעירים שיניעו אותה, עתידה של הכלכלה השיתופית נידון לכישלון.
מרד נעורים
אין ספק כי הטרנד השיתופי תפס בעיקר את הדור הצעיר וסימן עבורו את ההתרסה כנגד מוסדות הבנקאות המעונבת והשמרנית, החלקלקות של וול-סטריט והתעשייה הארכאית הכבדה. אותם גופים פיננסיים ותיקים היו אלה שנתפסו כאשמים העיקריים למשבר הכלכלי, האנשים שבחמדנותם הפושעת ובתאבתם הבלתי נשלטת לכוח, המיטו על הדור שלהם אסון כלכלי.
אך מתברר, שמה שהחל כצבר של רעיונות שיתופיים טרנדים וקוליים, התנועה הנגדית לקפיטליזם החזירי – הפך בשנים האחרונות לתעשייה מפלצתית, דורסת וחסרת מעצורים, תאבת שליטה וכוח לא פחות מזו שהתימרה לתקן. כזו שבמקרים מסוימים גורמת גם לזאבים מוול-סטריט להיראות כמו להקת גורים מייללים.
המהפכה החברתית שהבטיחו נושאי הבשורה השיתופית מתגלה עם השנים כלא יותר מעוד שלב בגלגולו האבולוציוני של הקפיטליזם התאגידי. רק שהפעם מי שמניע אותו הם לאו דווקא אנשי החליפות, אלא אותם מנכ"לים צעירים שהצליחו לשטות בבני דורם ולשכנע אותם שהם לוקחים חלק בטרנד החברתי הבא – זה שיביא לשחרור מכבלי התעסוקה המיושנת והחונקת ויאפשר גמישות תעסוקתית בשכר גבוה. זה שימקסם את המשאבים הכלכליים של האנושות ויחסל את אי השוויון שיצר הקפיטליזם. תורידו, תשתפו, תשתמשו או תעבדו בשבילנו, ועל הדרך תהיו חלק מהמהפכה נגד הסדר העולמי הישן.
אין זה מקרה כי 75% מבין כלל האנשים המציעים את שירותיהם לתעשייה השיתופית נמנים על מעמד הביניים והמעמד הנמוך. כמעט מחצית מסך ה"מועסקים" בתעשייה השיתופית משתכרים מתחת לשכר החיצוני בארה"ב
אך הפלטפורמות השיתופיות לא רק שלא הביאו את השינוי, אלא דרדרו את מצב התעסוקה והחזירו אותו עשרות שנים אחורה. הכלכלה השיתופית הפכה ל"כלכלת החלטורה", אשר מונעת כולה על ידי עובדים חסרי זכויות, פרילנסרים אשר אינם זכאים לשום אמצעי ביטוח אלמנטרי המקובל כיום בכל מקום עבודה רגיל – אם זו חופשת מחלה, הריון, או ימי חופש, דמי פנסיה או אבטלה, אובדן כושר עבודה או פיצויי פיטורין. מהמהגר שנוהג ברכבו עבור אובר ועד הסטודנט התפרן שרוכב בשליחות wolt – כולם חשופים לחסדי שמים. אם יחלו, יפצעו או סתם יבקשו כמה ימים לבלות עם ילד חולה הם יכולים לדבר אל הקיר בפייסבוק – כסף הם לא יראו, רשת הגנה בסיסית לא יקבלו. על פי ההערכות, עובדים כיום כ-36% מכוח העבודה האמריקאי במשרות מסוג זה, כשעד 2027 מספרם צפוי לזנק ושיעורם בכוח העבודה יצמח לכ-50%.
הטרנד "הקולי והפופולארי" שאומץ בחום על ידי דור הצעירים חדור האידיאולוגיה נחשף במערומיו כהתגלמות נוספת של תעשייה קפיטליסטית נצלנית, שמאיצה את פערי האי-שוויון, מגדילה את העוולות החברתיות ואת השסעים ההולכים ומתרחבים גם כך בין המעמדות. אין זה מקרה כי 75% מבין כלל האנשים המציעים את שירותיהם לתעשייה השיתופית נמנים על מעמד הביניים והמעמד הנמוך. כמעט מחצית מסך ה"מועסקים" בתעשייה השיתופית משתכרים מתחת לשכר החיצוני בארה"ב.
מייסד ומנכ"ל אובר לשעבר, טראוויס קליניק. אחד מ"גיבורי" המהפכה השיתופית, שהספיק בינתיים לאבד תפקידו | צילום: Shutterstock
ואכן, ייתכן כי בתקופה האחרונה מתגלים ניצנים ראשונים של התפכחות מחלום השיתופיות. סקר מקיף שעורך מדי שנה תאגיד הביטוח אליאנץ', במטרה לאמוד את רמת האמון והיקף השימושים הצפוי בכלכלה השיתופית, מצביע על ירידה מגמתית וברורה ברמת האמון והרצון של דור ה-Y להשתמש בשירותים אלו. רמת האמון של ילידי דור ה-Y בשירותי הכלכלה השיתופית ירדה מ-83% בסקר שנערך ב-2017 ל-71% בסקר שנערך השנה ובהתאם לכך גם שיעור הנשאלים הצעירים שהצהירו כי ישתמשו בשירותים של החברות האלה, שירד מ-77% לפני שנתיים ל-63% השנה.
תיקון טעות
המודל הכלכלי השיתופי שינה מן היסוד את אופן חלוקת המשאבים והקצאתם בכלכלת השוק. בזכותו עלות השירותים פחתה באופן ניכר ואינספור אפשרויות חדשות נפתחו בפנינו ונהפכו זמינות ונגישות להמונים. אך במקביל, גם עלות העבודה פחתה במידה ניכרת – אולי ניכרת מדי.
המילניאלז, שמהווים את הכוח המשמעותי שמניע את גלגלי הכלכלה השיתופית, עשויים להיות גם אלה שיתקנו אותה. אם יביעו את מחאתם, כפי שנראה שמתחיל לקרות, יוכלו להשפיע ואולי לזכות בתיקון למהפכה החברתית האמיתית שביקשו להיות חלק ממנה – וכפי שהוכיחו, לא חסרים להם הכלים לעשות זאת.
