כשהיתה בשנות ה־40 לחייה, ג'ואן פיידן הפכה לשותפה הראשונה בחברת ההשקעות היוקרתית Scudder, Stevens and Clark. זה היה קידום משמעותי וכבוד גדול עבור פיידן, אך מאוחר יותר התברר לה שזה היה אמור לקרות הרבה קודם לכן.
הנהלת החברה דאז הצביעה פעם בשנה על מועמדים לשותפות. "גיליתי דבר מעניין", סיפרה פיידן לסטודנטים של תוכנית העסקים מנדוזה של נוטרדאם בהרצאה ב־2011, "גיליתי שלא נבחרתי בפעם הראשונה שמועמדותי עלתה. מתברר שנבחרתי בפעם החמישית. הסיבה לכך, אני מניחה, היא שלא שיחקתי גולף… הפגישות השנתיות של השותפים התרחשו מדי שנה במגרש גולף יוקרתי, אליו נשים לא הורשו להיכנס", הסבירה.
כמה שנים מאוחר יותר, ב־1983, היא התפטרה מהחברה, משכה את כספי הפנסיה שלה, ויצאה לדרך עצמאית. היא לקחה איתה את סנדרה ריגל, אחת מעמיתותיה ב־Scudder, Stevens & Clark, ויחד הקימו את חברת ניהול ההשקעות Payden & Rygel (ריגל ככל הידוע עזבה ב־1988 כדי לעסוק בפילנתרופיה, היא לא הגיבה לבקשת פורבס להתראיין לכתבה). זו היתה החלטה מפתיעה עבור פיידן, שלדבריה בקולג׳ היו מצביעים עליה כ"האדם שהכי פחות סביר שיקים עסק". "הרבה מהקולגות והחברים שלי חששו ממצבי הנפשי", אמרה באותו נאום ב־2011.
בארבעת העשורים שחלפו מאז, בשקט בשקט בנתה פיידן את Payden & Rygel לאחת ממנהלות ההשקעות הפרטיות הגדולות בארה"ב, עם 162 מיליארד דולר מנוהלים ומשרדים בלוס אנג'לס (המטה של החברה), בוסטון, לונדון ומילאנו. החברה, המתמקדת בהשקעות באג"חים למיניהם ובשווקים גלובליים, מנהלת כיום את העושר של אילי הון, קרנות פנסיה ממשלתיות ותאגידיות, בנקים מרכזיים, קרנות ועוד. ובגיל 92, פיידן עדיין מנהלת את העניינים כנשיאה, מנכ"לית ובעלת השליטה החברה.
"היא חדה כתער", אומרת אנג'לה דיילי, הדוברת של פיידן, ומוסיפה שאין בכוונתה לוותר על המושכות בשלב זה. פיידן, הנמנעת מאור הזרקורים ודיברה עם כתבים פעמים ספורות בלבד לאורך הקריירה שלה, סירבה להגיב לכתבה זו.
לאחר שיותר מהכפילה את הנכסים שבניהולה בעשור האחרון, פיידן מצטרפת לרשימת היזמיות העשירות של פורבס שבנו את הונן בזכות עצמן. השווי הנקי המוערך שלה, בסך 700 מיליון דולר, נובע בעיקר מהשליטה שלה בחברה, אותה פורבס מעריך בכ־1.2 מיליארד דולר. שאר החברה נמצאת בבעלות הנהלה בכירה. בבעלותה נכסים נוספים, בשווי של כ־100 מיליון דולר, כולל בית בשווי כמעט 4 מיליון דולר על החוף בסנטה מוניקה. כפילנתרופית נלהבת, היא תרמה מיליונים לצדקה לאורך השנים, כולל למקלטי בעלי חיים (היא אוהבת חתולים), מטרות קתוליות, ואוניברסיטת טריניטי, אוניברסיטה קתולית לנשים בוושינגטון די.סי.
"הרבה אתגרים"
פיידן נולדה בדרבי, קונטיקט, ב־1931, אך בילתה את רוב שנות העשרה שלה בחו"ל בג'קרטה, אינדונזיה, שם שימש אביה – מהנדס שהפך לטייס קרב במלחמת העולם הראשונה – כמנהל בחברת כימיקלים. לאחר קרוב לעשור באינדונזיה חזרה המשפחה לארה"ב וג'ואן, ואחיה הצעיר ויליאם (נפטר ב־2013), סיימו תיכון בפרבר בצפון מדינת ניו יורק. בהמשך למדה במכללת טריניטי, שם סיימה ב־1953 עם תואר כפול במתמטיקה ובפיזיקה, מה שהיה "די יוצא דופן עבור נשים באותה תקופה", אומרת פטרישה מקגוויר, נשיאת טריניטי.
עבודתה הראשונה היתה מהנדסת בחברה שבנתה בתי זיקוק בניו ג'רזי. "ביום העבודה הראשון שלי היו שם 600 מהנדסים צעירים. ארבע מהם היו נשים", סיפרה בהרצאה בנוטרדאם. "חשבתי אז שזה יחס די טוב". פיידן אהבה את העבודה, אך כעבור רק 3 שנים היא היתה המומה כשיחד עם 300 מעמיתיה פוטרה. זו היתה נקודת מפנה בקריירה שלה. הרקע של פיידן במתמטיקה עזר לה להשיג עבודה ב־Merrill Lynch כשותפה זוטרה, בשכר נמוך משמעותית מזה של עבודתה הקודמת. כעבור שנתיים עברה ללוס אנג'לס כדי לעבוד ב־Scudder, Stevens & Clark, שם הוצבה בצוות שניהל השקעות אג"ח לגופים גדולים.
"היו הרבה אתגרים אז. אחד מהם היה להיות אישה", אמרה פיידן בהרצאה ב־2011. אך היו גם הזדמנויות: בימים ההם אסור היה לקרנות הפנסיה של תאגידים וקרנות מדינתיות להשקיע במניות, ולכן ההשקעה התמקדה באגרות חוב. "גיליתי שזה מאד מרגש", אמרה, "לפעמים קשה להסביר את זה לאנשים היום – שוק האג"ח יכול להיות מאד מעניין, לעתים אף יותר משוק המניות".
הגידול בהיקף הנכסים המנוהלים של Payden & Rygel's
ואכן, זה היה התחום בו החליטו פיידן ושותפתה להתמקד כשהקימו את חברת ההשקעות שלהן ב־1983. "החזון שלה היה לבנות חברת השקעות שתצמח להיות ברמה עולמית", מסביר סמנכ"ל הכספים ושותף מנהל בריאן מתיוס, שפיידן גייסה מעבודתו בחברת השקעות ניו יורקית שנתיים לאחר שהקימה את החברה. מתיוס, שהכיר את פיידן דרך חבר משפחה, תכנן רק לפגוש אותה בקצרה כשביקרה בניו יורק, אך בסופו של דבר שוכנע לעזוב את עבודתו בוול סטריט. "פשוט האופן שבו היא מציגה את עצמה… ההתלהבות שלה מדבקת". מתיוס זוכר שהתרשם מכך שכשהגיע, לחברה היו רק חמישה עובדים אך כ־2 מיליארד דולר בנכסים מנוהלים, סעיקר הודות ללקוחות שהלכו איתה מהחברה הקודמת שלה. אבל פיידן גם בילתה הרבה בדרכים, והשקיעה הרבה בגיוס לקוחות.
לחברה תמיד היה מיקוד גלובלי והיא היתה מהראשונות לפתח אסטרטגיות אג"ח גלובליות. ב־1992 השיקה קבוצת קרנות נאמנות, ורק 6 שנים לאחר מכן פתחה את המשרד הבינלאומי הראשון שלה בלונדון, יחד עם גרסה אוף־שורית של עסקי קרנות הנאמנות שלה באירלנד. באותה שנה, היא הקימה מיזם משותף עם בנק מצלר, הבנק הפרטי העתיק ביותר בגרמניה.
כיום יש לחברה 45 קרנות אג"ח, לצד שלוש קרנות הון. "באופן כללי, Payden & Rygel בולטת באופציה טובה סיכון נמוך להשלמת תיק מגוון", אומר האנליסט דייוויד ליטל ממורנינגסטאר. וכחברה קטנה ועצמאית בתעשייה הנשלטת על ידי ענקיות כמו פידליטי (4.9 טריליון דולר בנכסים מנוהלים), פרנקלין טמפלטון אינווסטמנטס (1.46 טריליון דולר) ובלקסטון (1 טריליון דולר), היא יודעת להציע מגע אישי יותר, על פי מתיוס. "אין לנו בעלי מניות חיצוניים, כך שאנחנו יכולים להחליט מה הדרך הטובה ביותר להתקדם, וזה שם אותו באותו מקום של הלקוח – אנחנו לא משרתים אף אחד אחר", הוא אומר.
מורשת פילנתרופית
בעודו בונה לעצמה שם בניהול כספים בלוס אנג'לס, את המורשת שלה בנתה 3 קילומטרים מגבעת הקפיטול, בשכונת ברוקלנד בוושינגטון. זהו הקמפוס הצנוע של אוניברסיטת טריניטי, על 2,000 הסטודנטים שלה. כבוגרת המקום, פיידן מימנה את בניית "המרכז האקדמי פיידן", הכולל תמהיל של כיתות לימוד ומעבדות מתקדמות בשטח כולל של כ־7,500 מ"ר, בתרומה של 10 מיליון דולר ב־2013. היה זה הבניין החדש הראשון של בית הספר מזה יותר מ־50 שנה.
פיידן הייתה נאמנה לטריניטי מאז סיום לימודיה שם, לפני יותר משבעה עשורים. היא הצטרפה לחבר הנאמנים בשנות ה־80 ומילאה תפקיד מכריע בסיוע לשינוי האוניברסיטה בשנים האחרונות, לדברי פטרישיה מקגוויר, נשיאת טריניטי הוותיקה. טריניטי, שנוסדה ב־1897 כמכללה הקתולית הראשונה לנשים בארה"ב, נקלעה לצרות בעשורים האחרונים כשהביקוש למכללות מופרדות מגדרית צנח.
היא עזרה בהפיכת האוניברסיטה לכזאת הפונה ופועלת למען הקהל שזקוק לה – בעיקר נשים שחורות והיספניות ממעמד סוציו־אקונומי נמוך – והיתה התורמת הראשית של בית הספר ועזרה בשיפור תוכניות הלימוד והמתקנים. "עבור בית ספר קטן כמו טריניטי, זה משנה חיים לקבל מתנה של מיליוני דולרים", מסבירה מקגוויר, "לעתים אנו קוראים על מתנות עצומות של 50 או 100 או 300 מיליון דולק חמוסד כזה או אחר, שגם ככה הוא די עשיר, ואני יושבת כאן ודופקת על הראש".
פיידן עוזרת גם לבתי ספר גדולים יותר, ומשמשת בחבר המנהלים של לפחות ארבע אוניברסיטאות אחרות. ב־2015 תרמה 5 מיליון דולר לתמיכה ביוזמה להכנת בני נוער מוחלשים בלוס אנג'לס לקולג', ואף תרמה לבתי ספר נוספים. אין לה צאצאים והיא מתכננת להשאיר חלק ניכר מהונה לצדקה. אחיה ויליאם השאיר חלק מעזבונו לטריניטי, וניתן להניח שהמיליארדרית שצברה את הונה בעשר אצבעות, תשאיר חלק ניכר מהונה למטרות הקשורות לחינוך והשכלה.
הפילנתרופית פיידן ידועה כמי שפועלת לפי עיקרון מנחה פשוט. "שתי המילים שנוגעות בי תמיד הן 'תשוקה' ו'מחויבות'", אמרה בפתיחת מרכז האקדמיה פיידן ב־2016 (שנקרא על שם אחיה והוריה). "הרבה פעמים נשאלתי מה סוד ההצלחה. מה אני מחפשת כשאני מגייסת עובדים ומנהלם. IQ? יכולות מיוחדות? תשובתי תמיד היתה רק שתי מילים: 'תשוקה' ו'מחויבות'".
