בתחילת שנות ה־20 שלה היתה יובל כספית במסלול שמאפיין לא מעט בוגרי רשימה זו במסלול ההייטק. "בצבא הייתי חוקרת סייבר ב־8200, והיה לי שירות הכי מטורף שיכול להיות עם כתיבת מסמכים והרצאות לבכירים. אחר־כך המשכתי להייטק – לסטארט־אפ בתחום הפינטק עם לקוחות גדולים". אבל דווקא אז – עם קריירה בהייטק ובאמצע לימודים באוניברסיטת תל אביב – החליטה כספית לעשות מהפך.
"אני רוצה לעשות אופנה", הודיעה יום אחד, בלי ניסיון קודם, בלי קשרים בתעשייה, רק עם חזון ברור ואומץ לדרוש את מה שהיא שווה. כשהתחילה את דרכה באינסטגרם עם פחות מ־1,000 עוקבים, שברה את כללי המשחק. "פשוט הלכתי ודפקתי על דלתות של בוטיקים", היא נזכרת. בעולם שבו בלוגריות קיבלו תגמול בבגדים, היא דרשה תשלום: "אמרתי להם – עם נעליים אני לא הולכת למכולת, אני מתמחרת את עצמי בכסף".
הגישה הזו הפכה אותה לחלוצה בתחומה. כשכולם עוד הרימו גבה על כך שקראה לעוקבותיה 'קהילה', היא כבר הבינה שהעתיד שייך לקהילות דיגיטליות חזקות – תפיסה שכיום מרבית הענקיות בתחום מאמצות. היום, עם 120 אלף עוקבים נאמנים, והמותג המצליח שיצרה בשיתוף עם טרמינל X, היא בטופ 10 של משפיעות הרשת בישראל.
עם קולקציות, המתחדשות לעיתים תכופות ונמכרות באלפי יחידות, לעתים בתוך דקות, היא מגיעה למחזור מכירות שנתי של מיליוני שקלים. "אני מעורבת בכל שלב", היא מדגישה. "מהוויז'ן שאני חולמת עליו בלילה, דרך בחירת הבדים והגזרות, ועד הקריאייטיב והשיווק".
כשפרצה המלחמה, חוותה משבר עמוק. "הכל התנפץ לי מול העיניים", היא משתפת. "לא ידעתי אם מה שאני עושה בכלל משמעותי". אבל דרך הקושי מצאה מחדש את המשמעות בעשייה שלה. "בנות ניגשות אליי ברחוב ואומרות שבזכותי הן העזו לעשות שינוי בחייהן".
עם התרחבות לארצות הברית והשקת קווי מוצרים חדשים, כספית ממשיכה לשבור תקרות זכוכית. היא מייחסת חלק גדול מהצלחתה לאמה, המנטורית הגדולה בחייה, שלימדה אותה תמיד להאמין בדרכה – גם כשהולכים נגד הזרם. המסר שלה לצעירות שחולמות ללכת בדרכה נחרץ: "אין 'לא נעים לי', אין 'אולי'. אסור לפחד לדרוש את מה שאת שווה. פשוט לעשות. האסטרטגיה והמחשבה תמיד יגיעו אחר כך".
