“לא חשבתי שאני הפרופיל של מי שזוכה במלגת Rhodes", אמר חן דוידוב, כאשר התבשר שהוא אחד משני זוכי מלגת רודס לאוניברסיטת אוקספורד, אחת מהמלגות היוקרתיות בעולם.
החלום להיות מדען התחיל אצלו בעקבות אירועים במשפחה, שבאמצעותם נחשף לנפלאות הרפואה המודרנית – קרובי משפחה שהיו במצב רפואי קשה, טופלו וניצלו בזכות המדע.
לאחר השירות הצבאי המשיך דוידוב ללימודי מדעי המחשב ולהתמחות בבינה מלאכותית. כבר בתחילת התואר הראשון בטכניון השתלב בתחום המחקר, וכיום הוא מסיים את לימודי התואר השני, כחוקר בינה מלאכותית בתחום הרפואה.
“אנשים משתמשים בבינה מלאכותית מבלי לדעת עד כמה אפשר לסמוך על התוצאות", הוא אומר. “כשמדובר ברפואה, הסיכון כפול ומכופל". המחקר שלו בטכניון, בהנחיית פרופ’ יניב רומנו, פרופ’ רון קימל וד"ר גיל שמאי, מתמקד בעיבוד תמונה לאבחון סרטן השד ועוסק בפיתוח מערכות שיודעות לספק תחזיות רפואיות עם טווחי הסתברות ברורים. במקום להצהיר חד־משמעית על אבחנה מסוימת, האלגוריתמים מספקים רמות ודאות שונות, כדי לסייע לרופאים בקבלת החלטות. באמצעות כך, הרופאים מקבלים תשובות מהימנות יותר ויכולים לקבל החלטות רפואיות בביטחון רב יותר.
הנה ההסבר של חן: “אם מטופלת הולכת לחמישה רופאים שונים ומבקשת מהם למצוא את כל שלושת הסממנים שמצביעים על כך שניתן להימנע מטיפולים כימותרפיים – רק כ־80% יסכימו על כל השלושה. בעולם הרפואה אלו מספרים ממש גרועים. הייתי רוצה שתהיה איזושהי הסכמה בקהילה לגבי הסממנים האלה. ראינו שכשמאמנים בינה מלאכותית לחזות את הסממנים האלה, אנחנו מצליחים הרבה פעמים לתקן את הדברים שהרופאים אמרו שהם רואים בעין".
התחנה הבאה של דוידוב היא לימודי דוקטורט באוקספורד, באמצעות מלגת רודס, המעניקה לו מימון מלא ללימודים באוקספורד, לצד השתייכות לרשת בינלאומית של אנשי מפתח בתחומים שונים מכל העולם.
בעתיד הוא מקווה להמשיך לפתח כלים שיבטיחו שימוש אחראי ומדויק יותר בבינה מלאכותית, כך שהטכנולוגיה הזו תהפוך לכלי אמין וחיוני בעולם הרפואה.
