בגיל 21 ים וולצ’ק כבר יכול לסמן וי על לא מעט הישגים מכובדים: השתתפות באולימפיאדה, ניצחון על אלוף עולם לשעבר ומקום חמישי באליפות העולם בגיל 19 בלבד. כל הדברים הללו הפכו אותו להיות אחת ההבטחות של הג’ודו הישראלי.
וולצ’ק אמנם הגיע לג’ודו במקרה, אבל מהרגע הראשון הוא התאהב. אחרי שנים של אימונים בגילאי הנוער הוא הגיע למחנה אימונים ראשון עם הנבחרת הבוגרת. אבל דווקא שם, כשהוא נוגע בפירות העבודה המייגעת, הוא קיבל בשורה קשה. “באמצע המחנה, המאמן האישי שלי, אמיר קליין, שגידל אותי – נפטר. זה היה לי מאוד קשה", הוא מתאר. “כשאתה מתחיל אצל מאמן בגיל צעיר הוא כמו אבא שני בשבילך, לקחתי ממנו המון, הוא היה מודל לחיקוי, מעבר לג’ודו".
אבל מתוך הקושי וולצ’ק הצליח למצוא בעצמו את הכוחות, ושבוע לאחר מכן זכה במקום השלישי באליפות אירופה עד גיל 21. אותה זכייה הקפיצה אותו לנבחרת הבוגרת, ופחות מחודש לאחר מכן הוא כבר עלה על המזרן של אליפות העולם לבוגרים. שם הוא ניצח את אלוף העולם לשעבר ואף הגיע לקרב על מדליה – אך סיים לבסוף במקום החמישי.
אותו הישג היה זה שהקפיץ אותו לקריטריון האולימפי, עליו שמר במשך שנתיים, עד לאולימפיאדת פריז. “הרגשתי מאוד מוכן כשהגעתי לפריז וזה היה מאוד מרגש. בשלושת הימים שלפני התחרות ישנתי חמש שעות במצטבר", סיפר וולצ’ק. הג’ודוקא הצעיר תיאר את הרגע בו נכנס לאולם. “אני זוכר שעמדתי לראשונה באולם עם אלפי צופים וחטפתי את השוק הזה. ניסיתי להתמקד בקרב אבל אני ממש זוכר שחשבתי לעצמי ‘אולי אני לא אעלה, ואני אברח מכאן’. אבל הצלחתי להתעשת ולהתחבר לחלק הפייטר שבי, ובאמת ניצחתי את הקרב הראשון".
וולצ’ק הודח בשמינית הגמר, אבל הצית את הדימיון להישגים אליהם יוכל להגיע – והפך לאחת ההבטחות של הג’ודו הישראלי. כעת הוא מנסה להתעלם מגודל הציפיות ולהתמקד בעבודה: “יש המון הסחות דעת שיכולות לבלבל ולהפחיד, אבל אני מתמקד במה שבשליטתי וברוח הלחימה. המטרה? "לוס אנג'לס 2028".
